אחיו של החטוף עומרי מירן: "אין ספק שההפגנות פוגעות בחטופים"

בועז מירן, אחיו של עומרי מירן, שנחטף בידי חמאס, מדבר בראיון על חוסר הוודאות הבלתי נסבלת, השינוי שחל בעמדת פורום תקווה, והציפייה שהממשלה תביא לשחרור כלל החטופים. "מספיק עם המריחה הזאת – הגיע הזמן להחזיר את כולם", הוא אומר בתקווה זהירה.

כבר חודשים ארוכים שבני משפחות החטופים נעים בין תקווה לייאוש, בין ידיעות מעודדות לעדכונים מטרידים. בועז מירן, אחיו של עומרי מירן, שנמצא בשבי חמאס מאז ה-7 באוקטובר, שיתף בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת על התחושות הקשות וחוסר הוודאות הבלתי נגמר.

"כל רגע הוא תזכורת"

"אנחנו חיים עם זה כל הזמן," מתאר מירן. "זה לא משהו שאפשר להניח בצד. אתה שותה כוס קפה וזה מזכיר לך אותו. כל דבר קטן מחזיר אותך למחשבות עליו. וכשאנחנו מקבלים עדכונים, גם אם הם חיוביים, זה תמיד בראייה מוגבלת – מה יהיה בהמשך? מתי באמת נראה אותו בבית?"

לאחרונה קיבלו בני המשפחה סימן חיים מעומרי, המעיד כי הוא היה חי לפחות עד חודש יולי האחרון. "זה נותן תקווה, אבל גם זה מוגבל. אנחנו לא יודעים מה מצבו עכשיו," אומר מירן.

המאבק לשחרור – ומה הלאה?

למרות השמחה על שחרורם של חלק מהחטופים, בני משפחותיהם של אלו שנותרו מאחור חשים חוסר אונים לנוכח העיכובים וההתנהלות המדורגת של המשא ומתן. "אנחנו רואים שחמאס מצליח למשוך זמן, ולמעשה זה פועל לרעתנו," מסביר מירן. "לכן אנחנו אומרים לממשלה – מספיק עם המריחה הזאת. לא עוד עסקה של שניים-שלושה אנשים בכל פעם. כולם ביחד, בלי משחקים".

לדבריו, עמדתו של פורום תקווה, שבו הוא חבר, השתנתה לנוכח המציאות בשטח. "בתחילת הדרך דרשנו הכרעה צבאית מלאה של חמאס כתנאי לשחרור החטופים. אבל כשראינו שהממשלה הולכת לעסקאות, אמרנו – לפחות תשלימו את זה עד הסוף, תביאו את כולם חזרה, לא בחלקים".

"הפגנות בתל אביב – מסייעות או פוגעות?"

מירן נשאל גם על ההפגנות המתמשכות בתל אביב, שמבקרות את התנהלות הממשלה במשבר. "אין ספק שהן משרתות את חמאס" הוא אומר. "אפשר לראות שהמסרים שמגיעים מהארגון תואמים בדיוק למה שהמפגינים דורשים – להפעיל לחץ על הממשלה, להכניע אותה, להחליש אותה. אם היינו עומדים כחומה בצורה מהיום הראשון ואומרים: רק הכרעת חמאס תשחרר את החטופים – זה היה משדר מסר אחר לחלוטין גם לעולם וגם לחמאס עצמו".

"רוצים רק לחבק אותו שוב"

בסוף השיחה, מירן מבקש לקוות לטוב: "אנחנו רוצים רק דבר אחד – שעומרי וכל שאר החטופים יחזרו, שנוכל לחבק אותם ולשים את הסיוט הזה מאחורינו".

גם אחרי חודשים ארוכים של המתנה, מירן ומשפחות החטופים האחרים ממשיכים לקוות שהממשלה תנקוט בצעדים הנכונים ותביא לשחרור מהיר של כולם. "כל יום שעובר, המצב נהיה יותר מסובך, אבל התקווה נשארת. אנחנו מחזיקים חזק, ומקווים שבקרוב מאוד נקבל את הבשורה שכולנו מחכים לה".