מוטי קסטל: השרה רגב רגב במסר תקיף לשר ארבל: “איום השביתה במעברי הגבול של עובדי משרד הפנים – פגיעה חמורה באזרחי ישראל ובכלכלת המדינה! "השביתה עלולה לגרום לנזק אדיר. לא אתן יד לניסיון סחיטה שמבקש לפגוע במאות אלפי אזרחים ונוסעים! אם לא יימנע הדבר, אפעל מיד לקדם הוראת שעה שתעביר את ניהול מעברי הגבול לרשות שדות התעופה, ובהמשך אקדם חקיקה שתעביר את האחריות המלאה לידי הרשות. בקרי הגבול לא יהיו יותר בידי משרד הפנים – כל הבקרים יהיו של רשות שדות התעופה. הימים שבהם קבוצות כוח ניסו להשתלט על מעברי הגבול באמצעות שביתות פראיות נגמרו. אני מחויבת לשמור על רציפות התעופה והתחבורה של מדינת ישראל – לא נאפשר פגיעה באזרחים בשם מאבקי כוח פנימיים!”
התקווה שבפנים: שיטת הבלונים והקשר לשובם של החטופים
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על מורה שחילק לילדי כיתתו בלונים וביקש מכל ילד למצוא את הבלון שלו בחדר מלא בלונים. לאחר כישלון, המורה הציע שיטה חדשה ובתוך דקה, כל הילדים קיבלו את הבלונים שלהם. כיצד ייתכן? איך זה קשור לפרשת השבוע ולשובם של החטופים?

מורה חילק לכל ילד בכיתתו בלון. כל ילד התבקש לנפח את הבלון שלו, ולכתוב את שמו עליו.
לאחר מכן כל 40 הילדים התבקשו לקחת את בלוניהם, לשחרר אותם בתוך חדר ריק ולצאת ממנו. המשימה שהוטלה עליהם הייתה כזו: בתוך שתי דקות הם צריכים להיכנס לתוך החדר, ושכל אחד יצא עם הבלון שלו.
השעון הופעל, והילדים נכנסו במרוצה לתוך החדר. כל ילד מנסה למצוא את הבלון שלו. הבלונים עפים באוויר, הילדים צועקים, הבלגן חוגג וכעבור שתי דקות, רק בודדים מצאו את בלוניהם, ורובם יצאו מאוכזבים וכעוסים
אז אמר המורה: עכשיו היכנסו שוב לחדר, כאשר המטרה היא שכל אחד יצא עם הבלון שלו, אך הדרך תהיה שונה: כל אחד שמוצא בלון - יסתכל על השם שמופיע עליו, וייתן אותו לילד שהבלון היה שלו. יש לכם עבור זה שתי דקות– התחילו... בתוך פחות מדקה כל ילד יצא עם הבלון שלו, לאחר שהוא הביא את הבלון שמצא למי שהבלון היה שלו, והוא עצמו קיבל את הבלון שלו מילד אחר
בפרשתנו, פרשת בא, מובאות שלוש המכות האחרונות (כשם הפרשה "בא", בגימטרייה = 3). במכת חושך כתוב: "לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו". ביאר הרב הקדוש החידושי הרי"ם זצ"ל, כי החושך הכי גדול הוא כשלא ראו איש את אחיו – כשאיש אינו מתבונן בחברו להיטיב איתו ולעזור לו
במכת חושך מתו ארבע חמישיות מעם ישראל – כיוון שהיו ביניהם אנשים שלא האמינו שזה אפשרי לצאת ממצרים, וחלקם אף לא רצו כבר לצאת. בשביל שמשהו ישתנה - צריך להאמין, צריך לרצות.
ההתמודדות של החטופות והחטופים שלנו בשבי, מלמדת אותנו כמה כוחות יש לכל אחד ואחת מאתנו, מצד אחד, ושזה אפשרי לצאת, מצד שני, אפילו מגיהינום
הבה נאמין שהעולם יכול להיות טוב יותר, מאיר יותר. ואם אתם מכירים מישהו שאולי לא בהכרח ראוי לחמלה שלכם - תנו לו בכל זאת, וייתכן שתגלו שדווקא הוא או היא צריכים את זה הכי הרבה.
הגר"מ קסלר נחרד: "סיפור מזעזע שכמותו לא ראיתי מעולם"
בשיתוף ועד הרבנים
26.02.25
כנוס את כל היהודים: שבוע של תפילות וצום בויז'ניץ לרפואת הרבי
משה ויסברג
27.02.25
האדמו"ר מויז'ניץ אושפז בלוס אנג'לס - הטיפול הרפואי נדחה
משה ויסברג
28.02.25
פוסק הדור למקובל הירושלמי: "גזירת הגיוס היא שלא מבינים שזו גזירה"
משה ויסברג
27.02.25
ראש הישיבה התבטא על פרשת התפילין: "רוצים לעקור כל זכר מישראל"
אברמי פרלשטיין
27.02.25
לקיים בנו חכמי ישראל: הגרמ"ה הירש אושפז עם דלקת ריאות חריפה
משה ויסברג
27.02.25