מיכאל שמש: מ״מ נציב שירות המדינה רואי כחלון כינס כבר היום את הנהלת הנציבות לישיבה ראשונה. לדבריו ״העתירה בעניין המינוי תהיה ביום שני. אני לא מתכוון לעסוק בכך ואני ממתין להחלטת השופטים. בינתיים אני כאן כדי לייצר רציפות ניהולית ותפקודית״.
הפסקת המלחמה ושיקום הרצועה: המסמך הישראלי לעסקת חטופים
המסמך בגרסתו העברית הוצג בפני הקבינט המצומצם, אך לא נחשף לציבור עד כה. הנסיגה מציר נצרים, הסיוע ההומניטרי ושחרור החטופים בשלבים: אלה העקרונות הישראליים
המסמך הישראלי שעליו מבוססות שיחות המשא ומתן לעסקת חטופים בדוחה, גם אלה המתקיימות בימים אלה, פורסם הערב (שלישי) לראשונה בחדשות הערב בכאן 11.
המסמך בגרסתו העברית הוצג בפני הקבינט המצומצם, אך לא נחשף לציבור עד כה. מטרת ההסכם, כך נכתב בראש המסמך, היא "שחרור כלל בני הערובה הישראלים שנמצאים ברצועת עזה, אזרחים וחיילים, בין אם חיים ובין אם לאו, מכל התקופה, בתמורה למספר מוסכם של אסירים פלסטינים המוחזקים בבתי כלא בישראל, והשבת שקט בר קיימא שיוביל להפסקת אש קבועה, נסיגה של הכוחות הישראליים מרצועת עזה ושיקום הרצועה".
המסמך עצמו מתאר הכל: איך ישראל תיסוג ממרכז הרצועה "בעיקר מציר נצרים" ותפרק את המוצבים והמתקנים הצבאיים באופן מלא, איך תאפשר סיוע הומניטרי, כולל דלק, מהיום הראשון לעסקה באמצעות 600 משאיות ביום, ואיך חמאס יסכים לשחרר את החטופים במסגרת השלב ההומניטרי,
הנשים תחילה: "ביום הראשון שלוש חטופות ישראליות, ביום השביעי עוד ארבע חטופות, ובהמשך שלושה חטופים מדי שבעה ימים - וקודם כול החיים".
כך גם מופיעה הדרישה הישראלית בנוגע ל"רשימה" - עד היום השביעי, על חמאס להעביר מידע בנוגע למספר החטופים שישוחררו בשלב הראשון, השלב ההומניטרי. כעת, על פי מקורות, ישראל דורשת בהמלצת צוות המשא ומתן את הרשימה עוד לפני הוצאתה לפועל של העסקה. וזה לא השינוי היחידי. במסמכים שהועברו בחודש יולי, ומאז התקיימו עליהם דיונים אינטנסיביים, ישראל דרשה מנגנון בנצרים שימנע מעבר חמושים. לפי מקורות, הסוגיה הזו התקדמה במהלך המגעים בדוחה. גם הנוכחות בציר פילדלפי, שבמסמך הזה כלל לא מוזכר, מתקדמת.
אך אם במסמך הזה ישראל דרשה הגלייה של לפחות 50 מחבלים - לחו"ל או לעזה - כעת המספר הזה גדול יותר. ובעבור הגדלת מספר החטופים שישוחררו מדי שבוע לארבעה, ישראל בוחנת את הורדת אפשרות הווטו שלה על שחרור מחבלים ממאה למספר נמוך יותר.
כבר בשלב הראשון, ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר להתחיל בפעילות לשיקום הרצועה לאחר המלחמה: שיקום התשתיות, פינוי ההריסות, אפילו הכנסה של לפחות 60 אלף קרוואנים ו-200 אלף אוהלים. אגב, השלב השני של ההסכם מנוסח באופן צר במיוחד, פסקה אחת, ולא כולל את הביטוי "הפסקת המלחמה", אלא "הפסקה קבועה של הפעולות הצבאיות וכל פעילות עוינת, וכניסת השקט לתוקף".
גורמים המעורים בדיוני המשא ומתן המתקיימים זה יותר משנה אומרים כי גם היום, הפער בין המסמך הזה - שאושר בקבינט כבר בחודש מאי והועבר באופן רשמי למתווכות ולחמאס - לבין מה שכיום נידון בקטר, אינו משמעותי. הפער הגדול, מלבד הזמן היקר בשבי, הוא במספר החטופים שנותרו בחיים ברצועת עזה.