הלכה שבועית: חיוב טבילת כלים למטחנת בשר ומדפי המקרר מזכוכית

חיוב טבילת כלים למטחנת בשר ומדפי המקרר מזכוכית

נושאי השיעור

אלו כלי סעודה חייבים בטבילה • סכין של חיטה • סירים • מחט תופר בה העוף • הברזלים שעושים בהם צורות לעוגיות קודם אפייתם • סכין של קצבים • מטחנת בשר • מיקסר • ריחיים של פלפלין • חביות יין ומים • קנקנים של מים שעל גבי השולחן בסעודה • מדפי זכוכית במקרר • מגשי התנור • פלטה חשמלית אם צריכה טבילה • האם מועיל כיסוי נייר כסף לפלטה • מיחם של שבת • חפצים קבועים שאינם מיטלטלים

כלי סעודה

בשבוע שעבר ראינו את דברי הגמ' בע''ז (עה:) שחיוב טבילת כלים אינו שייך בכל כלים שקונה הישראל מהגוי אלא דוקא כלים שהם בכלל כלי סעודה שאותם חייב להטביל, דכתיב ''כל אשר יבוא באש'', כלים שדרכם לבוא באש, אלו כלי סעודה.

כלים שמכשירים את המאכל

התחלנו לדון בשבוע שעבר אלו כלים נחשבים לכלי סעודה, האם דווקא כלים שאוכלים איתם ממש כגון מזלגות, סכינים וצלחות, או שגם כלים שמכשירים את האכילה כגון סירים, שאף שלא אוכלים איתם ממש, שמא כיון שהם מכשירים את המאכל נחייב את הסירים בטבילה.

סכין של שחיטה

כן הנדון יהיה גבי סכין של שחיטה, שאף שלא אוכלים עם אותו סכין, כיון שאילולי השחיטה לא יכולתי לאכול, אולי מטעם זה נחייב טבילה. וכן הנדון גבי כלי שמרדד בו את הפת, וכן גבי מיקסר ומטחנת בשר שהכלי נוגע במאכל שאינו ראוי לאכילה אבל הוא מכשיר את המאכל, האם נאמר בכל כלים אלו שחייבים בטבילה או לא.

הוכחה מהגמ' בחולין

הבאנו את דברי המרדכי שמוכיח מהגמ' בחולין שסכין של שחיטה לא צריך טבילה. הגמ' בחולין (ח:) אומרת שאם לקח סכין מהגוי וליבנה, מותר לשחוט בה. המרדכי מוכיח מדברי הגמ' דכיון שלא אמרה הגמ' שמדובר שלקח מהגוי וליבנה והטבילה, משמע שאין חיוב טבילה בסכין של שחיטה, ומכאן יש להוכיח דסכין של שחיטה לא צריך טבילה.

לאו כלי סעודה

עוד מוסיף המרדכי  דכלי סעודה אמורין בפרשה וסכין של שחיטה לאו כלי סעודה, ולכן אינו צריך טבילה. ומה שהבהמה חזיא לאכילה ע''י השחיטה, ואולי זה יחייב את הסכין בשחיטה, אומר המרדכי כיון שעדיין צריך בישול, ואין הבשר ראוי לאכילה כך, אינו טעון טבילה.

כלים שמכשירים את האכילה

הנה למדנו מדברי המרדכי, דכל דבר שהוא מכשיר את האכילה, אף שאינו כלי סעודה, יהיה חייב בטבילה, דהא סכין של שחיטה אינו כלי סעודה לדבריו, ואפילו הכי אמר שהטעם שלא חייב טבילה בסכין של שחיטה אף שהוא מכשיר את האכילה, זה מכיון שעדיין הבשר אינו ראוי ע''י השחיטה, אבל אם ע''י השחיטה היה ראוי, היה חייב בטבילה. 

 סירים וכדו'

ולכן כל כלים שהם מכשירים את האכילה, כגון סירים וכיו''ב שבהם האוכל נהיה מוכשר למאכל, אף שאין אוכלים איתו ממש כמו צלחת סכין ומזלג, אפילו הכי יהיה חייב בטבילה כדין כלי סעודה, דאף מכשירי מאכל בכלל כלי סעודה.

המהר''ם החמיר

האיסור והיתר (כלל נח) אומר שסכין של שחיטה אינו צריך טבילה, כמו שהוכיח המרדכי מהגמ' בחולין. והביא דברי המהר''ם שנהג כדברי המהר''ש דסכין של שחיטה צריך טבילה, וכתב שעדיף לאכול בו כדי לאפוקי נפשיה מפלוגתיה.

מחט שתופר בה העוף

עוד אומר האיסור והיתר לגבי עוף שממולא באורז או בשר ותופרים אותו עם מחט לאחר שמלאו אותו, אותה מחט אינה חייבת בטבילה קודם התפירה, כיון שאין העוף ראוי למאכל בשעת התפירה. ומשמע מדבריו שכל הפטור מטבילה למחט מכיון שאין העוף ראוי למאכל בשעת תפירתו, אבל אם היו תופרים את העוף לאחר הבישול, ודאי המחט היתה חייבת בטבילה, דאף שימוש עראי למאכל חייב בטבילה. וכ''כ בשו''ת בית דוד (סימן סא') וכ''כ החיד''א דכל דבר שמכשיר אכילה חייב בטבילה.

כלי שאינו משמש למאכל אחר

אומר האיסור והיתר דאף המהר''ם יודה דאותה מחט שתופרים בה העוף, אינה חייבת בטבילה. וסברתו דכל דברי המהר''ם לחייב סכין של שחיטה בטבילה, זה מכיון שאותה סכין יכולה לשמש למאכל אחר כגון חיתוך ירקות וכדו' שבהם ודאי חייב טבילה (ואף שלא משתמש בסכין לדברים אחרים, כיון שהסכין יכולה לשמש לעוד דברים שראויים למאכל, הסכין חייבת בטבילה) ולכן הסכין נחשבת לשייכת לכלי סעודה החייבים בטבילה. אבל מחט שתופרים בה העוף, כיון שאין המחט יכולה לשמש למאכלים אחרים, ודאי אינה נחשבת לכלי סעודה ואינה צריכה טבילה.

דין לדברי המהר''ם

אחר שראינו את סברתו של המהר''ם לחייב סכין של שחיטה בטבילה, צריך לומר דודאי דבריו נאמרו רק על כלים ששייכים לדברי מאכל, שאם חותך בהם מאכל שאינו ראוי לאכילה צריך לבדוק האם יכול לחתוך בהם אף מאכל הראוי לאכילה, ואם כן נשייך הכלי לכלי סעודה ויתחייב בטבילה. אבל כלים שאינם שייכים כלל לכלי מאכל, ודאי שלא נאמר כיון שאפשר להשתמש בהם למאכלים שיהיו חייבים בטבילה. דקודם צריך שיהיו שייכים למאכל, ואם אינם שייכים למאכל, אינם שייכים לכלי סעודה עד שישתמש בהם ממש לדברי מאכל.   

פסק השו''ע

השו''ע (סימן קכ ס''ה) סכין של שחיטה יש מי שאומר שאינו צריך טבילה. אומר הרמ''א ויש חולקין וטוב לטובלו בלא ברכה.

סתם כלים שאינם לסעודה

ובדברי הרמ''א צריך לומר כדביארנו, דכל החיוב לטבול סכין של שחיטה הוא כדברי המהר''ם דכיון שאפשר להשתמש בסכין למאכלים אחרים הראויים לאכילה, שם כלי סעודה על הסכין וחייב טבילה. אבל סתם כלים שאינם כלי סעודה כלל ואינם משמשים לאכילה ודאי שאינו חייב לטובלם אף שיכול להשתמש בהם לאכילה דלא שייך בהם שם כלי סעודה כלל.    

חיתוך מאכל שראוי בגמר השימוש

והנה בדברי השו''ע צריך לומר בפשטות דכל דבריו אינם אלא בסכין של שחיטה, שכיון שחותך מאכל שאינו ראוי לאכילה מיד בגמר החיתוך כיון שעדיין צריך בישול, לכן אינו חייב טבילה, אבל אילו היה חותך מאכל שראוי מיד בגמר החיתוך, ודאי שהיה חייב בטבילה לכו''ע.

הברזלים שעושים צורות לעוגיות

ולפי''ז הברזלים שעושים בהם צורות לעוגיות בעודם בצק, אינם צריכים טבילה כלל, דכיון שאין לאותם כלים שימוש אחר מלבד אותם עוגיות, וכיון שאותם עוגיות עדיין אינן ראויות לאכילה בשעת עשיית הצורות, ודאי אינו חייב בטבילה. דהרי לשו''ע לא גרע דין זה מסכין של שחיטה שאינו צריך טבילה, ואף לרמ''א שהצריך טבילה היינו דווקא בסכין של שחיטה שיכול להשתמש בו למאכל אחר הראוי, אבל אותם צורות שאינן ראויות לשימוש למאכל אחר כלל ודאי אינו צריך טבילה.

סכין של קצבים

סכין של קצבים, שכל שימושם אינו אלא במאכלים שאינם ראוים לאכילה, לדברי השו''ע אינם צריכים טבילה כדין סכין של שחיטה. אבל הרמ''א יסבור שחייב טבילה בסכין של קצבים כיון שיכול להשתמש בו למאכלים אחרים הראויים לאכילה מיד.

מטחנת בשר

מטחנת בשר, מי שמשתמש במטחנת בשר רק לטחינת בשר ולא לדברים אחרים, אינו חייב טבילה לדעת השו''ע, אבל אלו שרגילים לטחון שאר ירקות במטחנת בשר כגון תפו''א, גזר, בצל וכדו' ודאי לכו''ע חייב בטבילה. ולדברי הרמ''א בכל מקרה יש לטבול המטחנה בלא ברכה כיון ששייך להשתמש בה בדברים הראויים למאכל.

מיקסר

מיקסר, מי שמערב בו ביצים שאינם ראויות לאכילה מיד בגמר השימוש אינו חייב טבילה, אבל אם יש לו רגילות לערב בו ביצים ועושה ע''י קצפת, כיון שאותה קצפת ראויה לאכילה מיד בגמר השימוש (כידוע אצל הילדים שאוהבים לאכול את הקצפת שעל הכלים), חייב טבילה.

להלכה

להלכה הביאו האחרונים כמה כללים בטבילת כלי סעודה. כל כלי שאוכל איתו חייב טבילה. ואף כלי שאינו אוכל איתו, אם על ידי אותו כלי הכשיר מאכלים שיהיו ראויים לאכילה, חייב טבילה. וכן הביאו הבית דוד והברכי יוסף ועוד.

ריחיים של פלפלין

עוד אומר הרמ''א (יו''ד סימן קכ ס''ז)  דאף ריחיים של פלפלין חייבים בטבילה. ומבאר הבית דוד (שם) דאף שאינם ראויים לאכילה עד שלא יתערבו במאכלים חייב טבילה. ואינו דומה למטחנת בשר, דמטחנת בשר כיון שאין הבשר ראוי לאכילה כלל עד שיבשלו לכן אינו צריך טבילה. אבל פלפלין, לאחר שטחנם הם ראויים לאכילה רק שצריך לפזרם במינון נכון במאכל, אבל אינו דומה לבשר שאינו מבושל שהחסרון בגוף המאכל.

חביות יין ומים

כלים שנוגעים במאכל ולא אוכלים איתם ממש, כגון חבית יין שרק משמרת את היין, וכן בזמנם היה חביות של מים שהיו משמרות מים, חביות אלו אם היו מכלי מתכת או מכלי זכוכית, האם חייב להטבילם מכיון שנוגעים במאכל הראוי לאכילה או שכיון שלא אוכלים איתם לא חשובים כלי סעודה.

יתן לגוי במתנה

בשו''ת בית יהודה (יו''ד סימן נב') מביא דברי הכנסת הגדולה שאומר שמעולם לא ראינו שמטבילים חביות גדולות שאינן נכנסות כלל לתוך המקווה שהרי המקווה אינו מכיל אותם. ולכן הביא פתרון לאותם חביות, כדברי השו''ע (או''ח סימן שכג') גבי מי ששכח לטבול קודם השבת שיתן הכלי לגוי בשבת במתנה ויקח הכלי מהגוי שוב את הכלי בהשאלה, וכיון שכלי המושאל מגוי אינו עובר לרשות ישראל אינו חייב בטבילה. ולפי''ז אומר דאף אותם חביות יכול לעשות כן עם הגוי. (מכאן למדנו דמה שהביא השו''ע שאפשר לעשות כן בשבת, אינו פתרון רק לשבת, אלא אף בכל יום יכול לתת הכלי לגוי במתנה ויקח ממנו הכלי שוב בהשאלה ויפטר מטבילת כלים, ואף שישאר אצלו לימים רבים מותר).   

דעת הבית יהודה

בשו''ת בית יהודה הביא מי שחלק וסבר שאין צריך טבילה כלל לאותם חביות, ופסק כדבריו שאין חיוב טבילה לחביות המשמרות יין או מים, ולא חילק בין חביות גדולות או חביות קטנות, כולם אינם צריכים טבילה. וסברתו היא דכיון שלא משתמשים איתם לסעודה עצמה אלא רק עומד לשימור, א''צ טבילה.

קנקנים של מים על השולחן

לפי''ז אף כלים שנוגעים במאכל, אם לא אוכלים ממש עם אותם כלים, כגון חביות וכן קנקנים שמוזגים מהם שתיה בסעודה, אינן חייבים בטבילה, דכל אלו לאו שם כלי סעודה עליהם. שהרי שותים ממש עם הכוס, והקנקן רק משמר את המים קודם המזיגה.

דעת החולקים

השולחן גבוה, החיד''א, הבית דוד והבא''ח חלקו על דברי הבית יהודה וסברו שכל שהכלים נוגעים ממש במאכל דינם ככלי סעודה וחייבים בטבילה. לא שנא כלים קטנים כמו קנקני מים או בקבוקי מים שעל השולחן, לא שנא חביות גדולות.

מדפי זכוכית במקרר

ולפי''ז צריך לדון מה יהיה הדין במדפים של מקרר העשויים מזכוכית, דהרי לפעמים מניחים עליהם פירות ושאר מאכלים ללא כלי, האם צריך טבילה לאותם מדפים או לא. וכן מגשים של תנור אפיה, יש לדון האם צריכים טבילה כדין סירים ושאר כלים או לא.

כלים הקבועים

היד אפרים אומר דכיון שתנור הוא מחובר לקרקע ושימושו קבוע אינו נחשב לכלי סעודה, דכל כלי סעודה זה דבר המיטלטל, אבל כלים קבועים שאינם מיטלטלים אינם חשובים כלי סעודה. וכ''כ בערוך השולחן. כיו''ב כתב ערוה''ש סימן קכ (אות לט) דכלי סעודה היינו דברים מיטלטלים ולא שיש להם מקום קבוע.

מגשי התנור

ולפי''ז מגשי התנור, וכן מדפי המקרר העשויים מזכוכית, כיון שכל שימושם הוא בשימוש קבוע, אינם נחשבים לכלי סעודה ואינם חייבים בטבילה.

מגשים המיטלטלים

ובאמת מגשי תנור שדרך להגיש איתם אוכל, ולא רק להשאיר אותם בתנור, דינם כדין הסירים שהם ניידים, ויתחייבו טבילה כדין כל כלי סעודה הניידים שחייבים טבילה.

פלטה חשמלית

פלטה חשמלית, העולם לא נוהג לטבול אותה. וצריך ליישב המנהג מדוע כך נוהגים העולם. שהרי לפי הכללים שלמדנו צריך לטבול הפלטה כדין שאר כלים, שהרי דרך העולם בכל בית להניח הלחם על הפלטה ישירות, ולפי''ז ודאי שיתחייב בטבילה.

נייר כסף על הפלטה

אלו שחשבו לשים נייר כסף על הפלטה כדי לפטור את הפלטה החשמלית מטבילת כלים, אינו נכון. שהרי נייר כסף בטל לכלי שאותו הוא מכסה ומקבל את שמו של הכלי, ולכן אם מכסה את הפלטה, יש לו דין של פלטה וחייב להטבילה אף עם נייר כסף. אלא אם כן שם תבנית אפייה שזה כלי בפני עצמו ובתוכו שם הלחם, אבל סתם נייר כסף אינו מועיל כלל.

מנהג העולם

חשבתי להליץ על העולם שלא נהגו לטבול פלטה חשמלית לפי מה שלמדנו בדין טבילת מגשי התנור ומדפי המקרר. דכיון שכל דבר קבוע פטור מטבילה שהרי כלי סעודה זה רק דבר המיטלטל, ולכן הפלטה ששימושה באופן קבוע ולא ע''י טילטול, אין עליה שם של כלי סעודה ופטורה מטבילה.

מיחם קבוע

ולפי''ז אפשר לומר דאף מיחם שנמצא קבוע על השיש בבית ולא מיטלטל כמו קומקום חשמלי, אינו חייב בטבילה, ולא יקרא עליו שם של כלי סעודה.

בשיעור הבא

בשיעור הבא נראה גבי כלים שאדם משתמש בהם באופן עראי לאכילה ובאופן קבוע אינו בשימוש לאכילה, האם חייב טבילה או לא. 

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל6880466@gmail.co