גורם מדיני לכלי התקשורת: ״בניגוד לדיווחים השקריים - המחבל מרואן ברגותי לא ישוחרר אם וכאשר תבשיל עסקה לשחרור החטופים״.
מהשטח למערכת – כך מנגישים למפקדים תובנות בזמן אמת
מול צג המחשב יושב מפקד וצופה מחדש בקרב שכבר התחולל - מכל זווית אפשרית. הוא מנתח את התנהלות המבצע ומפיק נתונים: האם היו תקריות חריגות? האם האויב מכיר את הטקטיקות? הכול בעזרת מערכת חדשנית
לוחמי צה"ל צילום: אתר צה"ל
מבצע בשטח הוא תמיד אירוע מורכב. הסתערות תחת חיפויים, פינוי פצועים לאחור ואיתור איומים נוספים תחת אש - הכול עלול לקרות בו זמנית. לכן, כדי להקל על המפקדים שבשטח לעקוב אחר ההתרחשויות ולתחקר כשנגמר הקרב, פותחה תוכנה חדשה: 'לאסו'.
במקור, התוכנה נוצרה לפני כשנתיים כדי לתחקר בדיעבד מאמן רב זרועי למפקדים ללחימה עבור מטרה אחת בלבד - למידה. אך, עם פרוץ המלחמה ושינוי הצרכים בשטח, היא יועדה מחדש בתחילת המלחמה, והצוות החל לעבוד על פיתוח התוכנה, שתוך זמן קצר עלתה לאוויר. "הבנו שהמפקדים צריכים דרך להפיק לקחים באופן דינמי ורציף מפעולות העבר", מספרת סרן בר דונלד, מנהלת המוצר של המערכת בחטיבה הטכנולוגית בשיחה עם גיא שטיין באתר צה"ל, "רצינו לשחזר כמה שיותר מידע, החל מקולות קשר ועד לצילומי אוויר".
אז איך בדיוק היא משחזרת הכול - דקה אחר דקה? כל מידע שמדווח ברשת הצבאית, למשל איתור כוח אויב או שו"ב - מוקלט ונשמר. כך, מקבלים המפקדים תמונת מצב מלאה על אירועים מתמשכים: התקדמות כוחות, אירועים מתפרצים והתראות מהשטח.
ה'לאסו' נועדה להיות קלה ונוחה לתפעול עבור הלוחם, כיוון שהיא מתחברת ומציגה מידע ממערכות קיימות ואין צורך ללמוד את התו"ל מחדש. "התוכנה אוספת מידע ממערכות שליטה ובקרה צבאיות שמשדרות בלייב, ומקליטה אותו לשימוש עתידי. לדוגמה, 'צי"ד' (צבא יבשה דיגיטלי), שמאפשרת ללוחמים בשדה הקרב לזהות את מיקום כוחותינו והאויב, או מערכות אמ"ן נוספות, שדרכהן יכולים המפקדים להתחבר למצלמות הרלוונטיות ולהתעדכן בתמונת המצב".
כדי שצוות הפיתוח יוכל להתאים את הפלטפורמה לצרכים בשטח, נדרש קשר הדוק עם המפקדים. "מפתחי התוכנה אינם מכירים את השטח באופן מיטב", קובעת סרן דונלד. "אנחנו לא מכירים את הקשיים של הלוחמים, או איזה מידע נדרש בשביל תחקיר. כשיש צורך להוסיף מאפיין חדש או שכבה נוספת של ניתוח, אנחנו נוסעים להיפגש עם הכוחות בשטח, מתייעצים איתם ובונים הכול בהתאם".
"בתחילת 2024 הייתה תקרית דו"צ באחת החטיבות שתמרנה ברצועה", היא מדגימה, "כדי לתחקר את האירוע, השתמשו המפקדים ב'לאסו', וגילו שהיה ירי ארטילרי באותו הזמן. המפקדים יצרו קשר עם אחד המפתחים בטלפון, ותוך זמן קצר במהלך אותו הלילה, הוא הצליח לשחזר עבורם את המידע הנדרש בעזרת מפעל המידע היבשתי והעלה אותו למערכת, וכך, מתוך הדו"ח שנוצר - התמונה של התחקיר התבהרה".
בנוסף, 'לאסו' מספקת לכוח נקודת מבט חיצונית על תנועת הכוחות והאירועים שקרו בגזרה מסוימת בטווח זמן נתון. כך יכולים המפקדים לשנות דרכי פעולה ואסטרטגיות עתידיות בהתאם לנתונים ולתוצאות: "קציני הלמידה ביחידות יכולים ללמוד את התנהגות הכוחות בחזית. למשל, לחשב את זמן התגובה של הצבא לפינוי - משדרים את ציר הזמן שהוקלט, בודקים מתי הצוות הזעיק עזרה ב'צי"ד' ורואים מתי הגיע כוח החילוץ".
כשהמפקד לוחץ על 'הפקת תחקיר', כל המידע פרוש בפניו. הוא מבין את השתלשלות האירועים ואת שדה הקרב גם בדיעבד. "המטרה שלנו היא לאפשר לצבא להיות בלמידה מתמדת ולייעל את הפעולות הבאות", מסכמת סרן דונלד. "גם אם נידרש להוסיף מקורות מידע, נדאג שהוא ישוחזר רטרואקטיבית. בסוף, המטרה היא לשאוף ללמוד לעומק את האסטרטגיות שלנו ושל האויב, כדי שבמבצע הבא, נדע לפעול בצורה הטובה ביותר".
