אור רביד: ראש עיריית חולון, שי קינן, עדכן את התושבים: "לאחר שבימים האחרונים גברה תדירות האזעקות באזור העיר הוריתי על פתיחת המקלטים הציבוריים, למרות שבשלב זה אין שינוי בהנחיות ההתגוננות".
מפוניבז' לבני תורה: תולדות חייו של ראש הישיבה הגר"א דויטש זצ"ל
אחרי מיטתו של מרן הגאון רבי אשר דויטש זצ"ל. משה ויסברג עם סיקור מקיף מתולדות חייו של ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג בני תורה של הפלג הירושלמי. הקשר העז עם מרן הרב שך זצ"ל ועד להנהגת בני תורה
ראש הישיבה הגר"א דויטש זצ"ל צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
מרן ראש הישיבה הגאון רבי אשר הכהן דויטש נולד בכ"ה כסלו תש"ו, לאביו הרה"ג ר' בנימין זאב הכהן דויטש זצ"ל, שהיה מנאמני ביתו ויד ימינו של מרן הרב מפוניבז' רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, בהקמת וביסוס ישיבת פוניבז' ומוסדותיה בארה"ק. כמו כן כיהן כמנהל מוסד "בתי אבות" של ישיבת פוניבז'.
בילדותו למד בת"ת רבי עקיבא מרכז שהיה הת"ת היחיד בבני ברק, שם כבר ניכרו בו אותות גדלות בשקידה מופלגת ובהבנת התורה. לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פוניבז' לצעירים, שם נתחבב מאוד על רבותיו ראשי הישיבה.
לאחר מכן עלה ללמוד בישיבת פוניבז', כאשר במהירות התפרסם שמו, כאחד מטובי העילויים, כשחרף גילו הצעיר קנה את מקומו אף בקרב הבחורים המבוגרים בישיבה, שביקשו להציע בפניו קושיות וביאורים שנתחדשו בסוגיות.
סיפור מדהים שח הגאון רבי חיים ברמן מוותיקי השקדנים בישיבת פוניבז', כי בהיות ר' אשר בן 17, עסקו בישיבה באחד מהסוגיות החמורות, ומרוב עמלו בהבנת הסוגיא איבד ר' אשר את הכרתו על הסטנדר למשך זמן מסוים, ומשהעירוהו מעלפונו המשיך לעסוק בסוגיא בדיוק מאותה נקודה בה פסק קודם עלפונו.
במהלך שנותיו נתחבב מאוד על ראשי הישיבה זצ"ל, ביחוד על מורו ורבו מנהיג היהדות החרדית מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, שראה בו גדולות ונצורות, כלי מחזיק ברכה, להיותו בעתידו אחד מגדולי מרביצי התורה. ר' אשר מאידך ראה במרן הגרא"מ שך זצ"ל כמורו ורבו המובהק, שכפי שהעיד הוא עצמו, שבכל מהלך חייו לא היה דבר קטן כגדול שלא שאל את פיו, הן בעניינים הנוגעים לכלל והן בעניינים הנוגעים לפרט.
אחד מנאמני ביתו של הרב שך מספר, כי לאחר נישואיו הגיע ר' אשר להקביל את פני רבו מרן הגראמ"מ שך זצ"ל בחג הסוכות. להפתעת הנוכחים שאל מרן זצ"ל את ר' אשר "מה אתה עושה כאן"? ר' אשר השיב לתומו כי הוא בא להקביל פני רבו ברגל. הרב שך נענה לו ואמר, "אתה יושב ולומד, אתה פטור מזה"!!! ובאמת מיני אז הפסיק ר' אשר להגיע בימי הרגל לביקור חג במעונו של רבו הגדול.
כמו כן לאחר פטירתו של רבו הרב שך זצ"ל ביקש ממנו חתנו שיבלחט"א מרן ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן, כי יעמוד בראש המערכת להוצאת שיעוריו וחידושיו של חמיו מרן הגרא"מ שך זצ"ל, כשמרן הגרמ"צ אינו מאשר להדפיס את הספרים בלא אישורו של ר' אשר.
כמו כן התקרב מאוד לרבו מרן ראש הישיבה הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, כשלאחר פטירתו של ראש הישיבה הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, היה שותף בעריכת כתביו ושיעוריו והוצאתם לאור
ביוזמת רבו הרב מפוניבז' זצוק"ל, בהיותו בגיל 18 החל ללמוד בחברותא מידי יום בסדר שלישי וכן בלילות שבת ומוצאי שבתות, יחד עם הגאון רבי אליעזר דינר גאב"ד עדת ישראל, במסכתות שאינם נלמדות בסדרי הישיבות, כגון עירובין חולין נדה וכיוצא בזה. חברותא זו נשמרה במשך שנים ארוכות אף לאחר נישואי ראש הישיבה זצ"ל.
בט"ו בשבט תש"ל נישא לרבנית מרים תחי' בת הגאון ר' רפאל אייזנברג זצ"ל כשהם מקימים בית של תורה וחסד במושגים מיוחדים ונדירים, שרבים מהם לא נודעו. ביתם היה ידוע כבית שפתוח לרווחה לכל נצרך. כשבמהלך השנים אף אימצו מספר ילדים. כשהרבנית תחי' שימשה כמילדת בבית החולים מעייני הישועה, כשבכל בני ברק יודעים כי הרבנית זמינה לצורכי היולדות בכל שעות היממה.
לאחר נישואיו המשיך ללמוד בהיכל כולל פוניבז', שם נודע כאחד מאריות שבחבורה, כששמו הולך ונישא בכל עולם התורה כאחד מגדולי הלמדנים בכל מרחבי הש"ס.
שנים לאחר נישואיו נלקח לכהן כר"מ בישיבת בית אהרן בירושלים, בראשות הגר"א זורייבין זצ"ל, לצידו של יבלחט"א ראש הישיבה הגר"א פלדמן שליט"א זקן ראש הישיבות בארה"ב, שמיני אז שומר עימו על קשרי קרבה וידידות מופלגת.
כמו כן במהלך השנים הרביץ תורה באמירת 'חבורות' בישיבת מיר בירושלים ובכולל פוניבז'. במשך תקופה מסר שיעורים כללים ו'חבורות' בישיבת "כנסת יצחק" בחדרה.
ראש הישיבה זצ"ל התפרסם באופן מיוחד בידענותו המופלגת והעמוקה בהלכות ריבית, כשבמשך תקופה ארוכה, היה מוסר כמדי מוצש"ק שיעורים בפרק "איזהו נשך" שמעתתא אליבא דהלכתא. כשרבים העוסקים בסוגיות חמורות אלו ואף מעניקים הכשרים של "היתר עסקה" לעסקים, כגון קופות גמ"ח, בנקים וכדו', נועצים בו ללא הפסק.
ראש הישיבה זצ"ל נודע כבר מצעירותו כמקפיד ומדקדק בקיום המצוות באופן מופלג. פרק מיוחד נודע במסירות על קיום מצוות ד' מינים בהידור ובדקדוק רב ומידי שנה בשנה טרח וטורח עבור זה שבועות ארוכים בדרישה וחקירה עד בלי די. שנים ארוכות היה נושא ונותן בעומק פרטי ודיני ההלכות בעניינים אלו עם גדולי הת"ח והמדקדקים במצוות, אשר המתינו למוצא פיו ושלחו לדון לפניו בשאלות כשרות ארבעת המינים בעומק הסוגיות.
במשך כיובל שנים החדיר והכניס ראש הישיבה זצ"ל בציבור המדקדקים את ההקפדה על שילוש ההדסים ואת פרטי דיני 'חוט המקיף' כפי שקיבלו גדולי תלמידי החזון איש משמו של החזו"א, ואף הטמיע את השם "חוט המקיף" בהדסים בקרב יראי ד' ובני התורה והישיבות, שלימים התפרסם בכל תפוצות ישראל.
באמצע שנות המ"ם התבקש על ידי הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל ראש ישיבת 'בית מתתיהו' למסור שיעורים כלליים בישיבתו. ראש הישיבה זצ"ל נועץ על כך עם רבו מרן הרב שך זצ"ל שהורה לו לסרב כשהוא אינו מנמק לו את הוראתו. לאחר תקופה ביקשו שוב הגר"ב ויסבקר זצ"ל לכהן בישיבתו כר"מ קבוע. וראש הישיבה זצ"ל עלה שוב לביתו של רבו מרן הרב שך זצ"ל שהורה לו שוב לסרב להצעת המינוי. מששמע זאת הגר"ב ויסבקר זצ"ל שמרן הרב שך אינו מאפשר את המינוי מסיבה בלתי ידועה, אמר הגר"ב לראש הישיבה זצ"ל כי לדעתו: "הרב שך שומר אותך בשביל הישיבה (פוניבז' מ.ו.)".
ואכן בשלהי שנת תשמ"ח מונה ראש הישיבה זצ"ל, על ידי מורו ורבו מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, בהחלטה משותפת יחד עם נשיא הישיבה הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל, לכהן פאר כר"מ בישיבת פוניבז'. שם החל למסור שיעורים כסדרן, בתחילה לבני ש"א וברבות השנים לבני ש"ב וש"ג. במקביל לכך מסר ראש הישיבה 'חבורות' שהיו מיועדות אך ורק לבני הקיבוץ, כשבשנים המאוחרות יותר יועדו אף לכלל בני הישיבה.
אנקדוטה מופלאה סביב מינויו של ראש הישיבה זצ"ל, סיפר לימים אחיו הגדול הגרב"ש דויטש ר"י באר מרדכי לרפו"ש, כי באותה התקופה נכנס למעונו של רבו מרן הרב שך, ושוחח עימו בענין מינויו של אחיו ראש הישיבה זצ"ל, כשבתוך הדברים אמר לו מרן הרב שך זצ"ל בזה"ל, "במינויים האלו, מה שעומד לנגד עיני, הם 'הגדולים' של הדור הבא"...
שיעוריו נודעו בעולם התורה, בחריפותם ובעמקותם. כשטובי המוחות בישיבת פוניבז' היו מתייגעים שעות ארוכות בהבנת הדברים. היה ידוע בישיבה, כי מי שזכה להיות מוגדר "תלמיד של ר' אשר" אות היא כי הוא 'בר מעלה' מיוחדת בתורה.
במהלך כל שעות היממה סדר יומו היה עמוס וגדוש בלימוד בחברותות עם תלמידים מהישיבה, עמם היה עוסק ראש הישיבה בסוגיות הנלמדות בישיבה, עליהם היה מוסר שיעורים. כמו גם, היו לראש הישיבה חברותות בעניינים שונים בכל מקצועות התורה, דבר יום ביומו. יודעי דבר סיפרו כי לעיתים, בעיקר בשעות הלילה המאוחרות, היה נראה מחביא בחופזה תחת הגמרא, ספרים מתורת הח"ן, כשהוא מעמיד פנים כעוסק בסוגיות הש"ס.
אחת החברותות הידועות של ראש הישיבה זצ"ל היא עם העסקן הרפואי הרב אלימלך פירר יו"ר ארגון "עזרא למרפא", כאשר כמידי בוקר היה לומד עם ראש הישיבה למשך שעתיים תמימות. כשבזמני החברותא היה אף נועץ עמו ראש הישיבה בשאלות רפואיות שעלו על שולחנו.
במהלך כל השנים עסק בישיבה רק בהרבצת תורה והעמדת תלמידים, כשהחל משנת תשס"ה לערך, החל לכהן כאחד מראשי הישיבה, כשהוא נוטל חלק פעיל בניהולה הרוחני של הישיבה, כאשר בכל ההחלטות בענייניה הפנימיים של הישיבה, היה מבטל דעתו לרעו וידידו שיבלחט"א ראש הישיבה הגר"ש מרקוביץ. במהלך השנים התפרסם כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה נועץ בו ומתחשב בדעתו, לגבי הכרעותיו בנוגע לעתידה של הישיבה.
משנת תשע"ג סמוך ונראה להסתלקותו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נטל חלק פעיל בהנהגת ציבור בני התורה, תחת הנהגתו של מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצ"ל, שהיה יוצא מגדרו לכבדו ולייקרו. בחודש תשרי תשע"ה נערכה עצרת ענק ברחובה של עיר לכבוד תורתו של ראש הישיבה זצ"ל, שם נשא דברים מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל, כשבתוך הדברים אמר עליו "שכל העם עונים אחריו מקודש מקודש".
עם פטירתו של ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצ"ל, ביקשוהו ראשי איגוד המוסדות על טהרת הקודש, המאגד תחתיו את מוסדות ציבור "בני התורה", שיקבל עליו את נשיאותו ויכווין דרכיהם.
מיני אז החל להנהיג את ציבור בני התורה. כשהוא ממשיך בקו ההשקפתי אותו הוביל מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל במלחמה הבלתי מתפשרת נגד גזירת הגיוס. כשבכל הכינוסים והמחאות, כמו גם כל צמתי ההחלטות, הן בנושאי גיוס בני הישיבות והן בענייני החינוך, ניצב כצור חלמיש וכחומה בצורה, להמשיך בדקדוק את דרכם של מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל, שלא להיכנע לתכתיבי השלטונות בכל צורה שהיא.
עמד בנשיאות "הוועדה להצלת עולם התורה", שנוסדה על ידי הגר"ש אויערבאך זצ"ל, שתפקידה לרכז ולנהל את כל ענייני גזירת הגיוס מטעם תנועת בני תורה. כאשר ראש הישיבה מתווה את דרכה כשכל השאלות היו עולים על שולחנו וממתינות להכרעתו. ראש הישיבה היה מורה לבני הבית שראשי הוועדה יכולים להיכנס למעונו בכל שעות היממה.
ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת בשנת תשפ"ג כינס את רבבות ציבור בני התורה לכינוס ענק באולם ה"ארנה" בירושלים, שם, בנאום ארוך ומקיף, שהיה חריג לאופיו של ראש הישיבה זצ"ל, פרס את לפני קהל הרבבות את משנתה של תנועת בני תורה, לאור דרכו של רבו הגדול מנהיג היהדות החרדית מרן הרב שך זצ"ל, וכפי שהמשיכה ללא כל שינוי, לאורם של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ולאחריו מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל.
במהלך משאו הורה ראש הישיבה זצ"ל לצאן מרעיתו, כי אין להשתתף בבחירות בשום צורה שהיא. בדבריו אמר כי: "לא יעלה על הדעת להשתתף אם אנשים שמוכנים להתפשר על כל דבר שבקדושה, שהישיבה בקואלציה אצלם היא יהרג ועל יעבור ואין שום דבר שיגרום להם לפרוש משם".
לאחר פטירת הגר"ש אויערבאך זצ"ל ייסד את "איגוד קהילות בני התורה בארה"ק", ארגון גג שתפקידו לאחד את כלל המוסדות והקהילות, כגוף אחד הדואג לכל צרכיהם, כמו גם בייצוגם אל מול הרשויות השונות. ראש הישיבה אף מינה וועדת רבנים מיוחדת שתכוון את דרכו של "איגוד הקהילות", כשבנושאים הרי גורל היו השאלות מובאות להכרעתו של ראש הישיבה זצ"ל.
ראש הישיבה זצ"ל נודע כמנהיג, היורד בכל נושא לפרטי הפרטים הקטנים, כשהוא אינו חס על כבודו וזמנו. כשהוא מברר כל ענין לאשורו. ומשהיה מגיע למסקנא בבירור הענין, היה מכריע באופן חד וברור, בלא כל מתן אפשרות לספיקות ותהיות.
בשנת תשע"ח נוסד בסמוך לביתו, בית המדרש "תפארת שמואל", שם קבע ראש הישיבה את מקום תפילותיו, כשבמהלך השנים ביקשו ממנו מתפללי בית המדרש לנהוג בו כרב המקום. מאז החל ראש הישיבה זצ"ל לראות במקום כבית מדרשו, ואף היה מוסר שיעורים ושיחות בשבת שובה ובשבת הגדול, כשמתפללי בית המדרש אף זוכים ממנו לקרבה מיוחדת. כמידי חג אף זכו בני קהילתו לשמחת חג פרטית במעונו.
"לולי תורתך שעשועי" – השנה האחרונה
בשנה וחצי האחרונות חלה ראש הישיבה זצ"ל במחלה הנוראה ויצא ממנה. אלא שלפני כחצי שנה התגלתה אצלו המחלה שוב, כשמיני אז החל בחייו של ראש הישיבה פרק מיוחד של מסירות נפש, ונתקיים בו "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי", כשראש הישיבה אינו פוסק מסדרי לימודיו, הרבצת התורה והנהגת הציבור.
המחזה שנגלה לעיני מקורביו באותם הימים היה נורא ואיום, כשראש הישיבה זצ"ל חרף חולשתו אינו מוותר על אף אחת מהחברותות, החל מהחברותא עם הרב פירר בשעות הבוקר המוקדמות, דרך הכנת השיעור שהוא מוסר בישיבה, ואחרי זה עם תלמידים, ומשעה 16:00 – אחרי הקבלת קהל – עד 2:00 בלילה עם קבוצות רבות, קבוצה אחרי קבוצה, כשעם כל קבוצה עסק ראש הישיבה בנושא אחר לגמרי. אמנם לא עם כולם היה מצליח לסיים עמם את הנושא מפאת חולשתו.
רק בימים האחרונים סיפר אחד מהחברותות הרבות, שהוא למד איתו אחרי תפילת ערבית, וראש הישיבה היה אחרי טיפול, בחולשה גדולה. והחברותא העלה איזו נקודה בבבא מציעא, וראש הישיבה אמר לו: "כן, זה הריטב"א, אבל אין לי כוח עכשיו". אלא שרגע לאחר מכן אמר לו ראש הישיבה, "בוא נדבר על זה עכשיו".
בחצי שנה האחרונה מאז התגלתה שוב המחלה החל ראש הישיבה לעבור סדרת טיפולים לצמצום המחלה, אלא שבתקופה האחרונה זה הסתבך עם זיהום ועם עוד כמה דברים, ולכן נדחו הטיפולים בראש הישיבה. בשבוע ב"ה התבשרנו שהתחילו סוף סוף הטיפולים בחזרה".
בכל היכלי התורה ועולם הישיבות יחד עם מוסדות ציבור בני התורה, הרבו בתפילות ותחנונים, ובקבלת חיזוקים לרפואתו ולזכותו, של מרן ראש הישיבה הרב אשר הכהן בן לאה.
תורתו ומשפחתו
חלקים מתורתו של ראש הישיבה זצ"ל, יצאו במהלך השנים לאור עולם על ידי תלמידיו. בהם הספר "שערי ריבית" משיעוריו בישיבת מיר על הלכות ריבית. כמידי סוף זמן היה יוצא "קונטרס שיעורים" על המסכתות מסדר נשים ונזיקין, משיעורים שמסר בישיבת פוניבז'. סדרת הספרים "זרע הילולים שיעורים בסדר זרעים ועוד. ועוד עשרות חיבורים וקונטרסים שהוציאו תלמידיו ושומעי לקחו.
ראש הישיבה זצ"ל הותיר אחריו את אחיו הגדול הגאון רבי ברוך שמואל לרפו"ש ראש ישיבת באר מרדכי במ"ע ומראשי ישיבת קול תורה. אחיו הגאון רבי יעקב שליט"א מחשובי הת"ח בירושלים, אחיו הגאון רבי מרדכי שליט"א מחשובי הת"ח בבני ברק בעמח"ס מגילת ספר. אחיו מזכה הרבים הרה"ג ר' יוסף שלמה זצ"ל שהיה יד ימינו של אביו ר' בנימין זאב זצ"ל בניהול מוסד "בתי אבות", נפטר באב תשפ"ב.
בנין וחתנין רבנן, בניו הרבנים הגאונים, ר' רפאל מחשובי האברכים במודיעין עילית, ר' שמואל ראש כולל, ר' יעקב חיים מחשובי האברכים בעיר ב"ב. ר' יחזקאל מחשובי האברכים בעיר בב"ב, ר' יהודה מחשובי האברכים בעיר אלעד, ר' יוסף שלמה מחשובי האברכים בעיר בי"ש. ר' אהרן מחשובי האברכים בירושלים.
חתניו הרבנים הגאונים, רבי שלום הלל קרשינסקי, מכהן כראש ישיבת עטרת שלמה לצעירים בירושלים. רבי שלמה גוטסגנדה, שמכהן כראש הקיבוץ בישיבת כנסת יצחק בחדרה. רבי לוי גרוסברד מחשובי הת"ח במ"ע, רבי יוסף צבי מילר מחשובי הת"ח בבני ברק, רבי מנחם גרטנר מחשובי האברכים בישיבת כנסת יצחק בחדרה.
