ניסוי פורץ דרך: האם סרטן יילחם בסרטן?

מדענים ישראלים עורכים ניסוי ייחודי במעיין בכרמל במטרה למגר אוכלוסייה פולשת של סרטני נהרות. בניסוי, הם משחררים מין אחר של סרטן, בתקווה שהוא יטרוף את הסרטנים הפולשים וישיב את האיזון האקולוגי

הסרטנים הפולשים מהווים איום חמור על המערכות האקולוגיות המקומיות, גורמים נזק בלתי הפיך לצמחייה ולחיים במים.

ההצלחה בניסוי עשויה לסלול את הדרך לפתרונות דומים בנחלים נוספים שנפגעו מפלישת סרטנים.

סרטן ביצות אדום | ד"ר דנה מילשטיין, רט"ג

בשנים האחרונות התרחשו מספר אירועי פלישה של סרטני נהרות ממינים שונים לבתי גידול מימיים בישראל. סרטני נהרות הם קבוצה של סרטנים עיליים החיים במים מתוקים במקומות שונים בעולם. הם אינם חיים בישראל באופן טבעי.

ידוע מהעולם שסרטני נהרות פולשים מסבים נזק רב ורחב לסביבה. בין השאר הם גורמים לפגיעה באיכות המים, שינוי מבנה וביומסה של חברות צומח ובעלי חיים, עד כדי הכחדה, פגיעה במארג המזון ועוד.

השפעתם של סרטני נהרות היא כה רחבה ומשמעותית עד שהם יכולים לגרום לקריסה מלאה של המערכת האקולוגית בבית הגידול. על כן רט"ג פועלת למיגורם מבתי הגידול אליהם פלשו.

המעיין הקטן עין משוטטים, הנמצא בנחל שיח בכרמל, נובע בנקבה החצובה בסלע ונאגר בבריכה בנויה קטנה. תושבי חיפה, ובעיקר תושבי השכונות השוכנות מעל הנחל, נוהגים לטייל מהעיר אל המעיין ולרחוץ במימיו. לפני מספר שנים התגלתה במעיין אוכלוסייה של סרטני נהרות מהמין סרטן נהרות משויש (Procambarus virginalis). מין זה הפך למין פולש במדינות שונות באירופה, במדגסקר ובישראל.

סרטן ביצות אדום

בנחל בצת שבגליל המערבי נתגלתה פלישה של סרטן נהרות מהמין סרטן ביצות אדום (Procambarus clarkii). בדומה לנחל שיח שבכרמל, סביר שהסרטן הגיע לנחל בצת כתוצאה משחרור אוכלוסייה על ידי מגדל שהחזיק בו באופן בלתי חוקי.

מקורו של מין זה בדרום ארה"ב וצפון-מזרח מקסיקו, אך היום, לאחר שפלש בהצלחה לבתי גידול מימיים מטיפוסים שונים טבעיים ומלאכותיים, זהו סרטן הנהרות הנפוץ ביותר בעולם בכל היבשות למעט הקטבים.

תפוצתו הרחבה מוסברת הן באכלוס יזום של פרטים באתרים שונים שמתבצע על ידי האדם והן ביכולתו של המין לצאת מהמים ולנדוד באופן עצמאי, אף למרחק של קילומטרים ספורים, ולאכלס בתי גידול נוספים.

נחל בצת הוא נחל איתן, אולם החל מ-2018 הידרדר מצבו כתוצאה משאיבת מים במעלה הנחל שהובילה להתייבשות עונתית של הנחל בחודשי הקיץ.

בשנת 2000 שוקם הנחל באמצעות הנחת צינורות שמזרימים אליו מים בעונה החמה ושומרים לכן על רצף זרימה לאורך השנה כולה. עם השיקום החלה המערכת האקולוגית להתאושש, בכלל זה עצי הדולב המפוארים שמאפיינים את הנחל.

ב-2023 הוחלט להפסיק את הזרמת המים העונתית במטרה להשיב את ייבוש הנחל בעונה החמה ובאמצעות כך לגרום למיגור הסרטן מהנחל. ייבוש הנחל לווה בניטור אחר אוכלוסיית הסרטנים הפולשים וערכי טבע נוספים, צמחים ובעלי חיים, המתקיימים בנחל. מאז הייבוש לא תועדו בנחל סרטנים פולשים. חיזוק להעדרם של הסרטנים התקבל גם בממצא שלילי באנליזות של דנ"א סביבתי (eDNA) במי הנחל.

ניתן להניח שהצלחת המיגור בנחל בצת קשורה קשר הדוק לזיהוי אוכלוסיית הסרטנים במועד סמוך מאוד לפלישה, שכן עם הגילוי הוביל איימן מזעל, פקח גליל מערבי, ניטור אינטנסיבי למעקב אחר מצב האוכלוסייה והיקף הפלישה ופעל לסילוק מסיבי של פרטים מהנחל.

סרטן ביצות אדום נחשב כאחד המינים הפולשים בעל מגוון הרחב ביותר של השפעות שליליות על הסביבה. ומאמרים מדעיים רבים תומכים בהבחנה שאחרי פלישתו הוא מתפקד כמהנדס סביבה וכמין מפתח: הוא משנה באופן ניכר את המערכת הטרופית (רמות ההזנה ומעבר החומרים), את המבנה והביומסה של חברות הצומח וכמו כן את איכות המים.

המין גורם לירידה בצפיפות ובגודל אוכלוסיות של חסרי חוליות, של רכיכות ושל דו-חיים. פעילות החפירה שלו גורמת לארוזיה ולפגיעה בגדות נחלים, לעלייה בעכירות המים ולהרחפה של חומרי הזנה, שמעודדת פריחה של אצות. בהקשר זה נקשרה פעילותו גם להתפתחות של ציאנובקטריה רעילה. ידוע גם שמין זה יכול לצבור בגופו מזהמים ולהסיעם במעלה מארג המזון. ככלל ניתן לומר שנוכחותו מחלישה את בית הגידול ומעודדת התבססות גם של פולשים אחרים בתוכו.

התיעוד הראשון, של פלישת סרטן ביצות אדום בישראל היה ב-2008 במחצבה נטושה סמוך לחדרה. רט"ג פעלה למיגורו בכמה דרכים, בכללן איסוף אינטנסיבי. אולם הצלחה מלאה הושגה רק לאחר שהמחצבה מולאה בעפר.

בנחל הירקון אנו עדים לפלישה מ-2015 של סרטן פולש ממין אחר – סרטן נהרות אדום צבת (Cherax quadricarinatus), שאוכלוסייתו מתקיימת במרבית מקטעי הירקון הנקי. למרבה הצער לא קיימות היום שיטות שיכולות להביא למיגור של הסרטן מהנחל.

יש בכך להעיד על החשיבות הרבה במניעת פלישה של בעלי חיים וצמחים למערכות אקולוגיות טבעיות. הדרך המוצלחת ביותר (והזולה) להתמודד עם פלישות ביולוגיות היא למנוע אותן מלכתחילה. יש לשים לב שיבוא לישראל, החזקה וסחר בסרטן ביצות אדום ובסרטן ביצות משויש אסורים. כמובן, אין לשחרר לטבע סרטני נהרות או כל בעל חיים או צמח שזר לישראל. במידה שמוצאים בבית גידול מימי או אחר, בעל חיים או צמח זר, מומלץ לצלם ולהעביר תיעוד עם פרטים לרשות הטבע והגנים.