היועמ"שית מונעת שימוש בכלי קריטי למאבק בפשיעה, בגלל מחלוקת עם הממשלה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה מונעת מהמשטרה להשתמש בכלי טכנולוגי קריטי לטיפול בפשיעה, במשך למעלה משנה, ברקע מחלוקת עם שרי הממשלה על חקיקה שברצונה לקדם. כך חושף היום קלמן ליבסקינד ב'מעריב'. 

התחקיר שטלטל את המדינה ומסקנת ועדת הבדיקה

הכל החל בתחקירים המטלטלים שפורסמו בעיתון 'כלכליסט' בראשית שנת 2022 אודות השימוש שעושה המשטרה בתוכנת "פגסוס" של חברת NSO. לפי הנטען בתחקיר אז, המשטרה ביצעה שורה ארוכה של פעולות בלתי חוקיות במסגרת השימוש בתוכנה.

בעקבות הפרסומים, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, על הקמת ועדת בדיקה בראשותה של המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי. בסופו של דבר קבעה הוועדה בין היתר כי המשטרה תוכל להמשיך להשתמש בתוכנת הרוגלה, אחרי שיגרעו ממנה מספר יכולות עודפות שאינן מתיישבות עם החוק.

מדובר בתוכנה שמאפשרת למשטרה בין היתר להאזין לשיחות טלפון המתנהלות באפליקציות כגון ווטסאפ וטלגרם וכאמור זוהי יכולת קריטית שהמשטרה זקוקה לה על מנת לצותת לעבריינים ולהביא אותם לדין.

בעקבות דו"ח מררי, המשטרה השקיעה מאמצים רבים ותקציב של למעלה מ-10 מיליון שקלים בתיקון אותה תוכנה בהתאם לדרישות הוועדה בראשות מררי.

ב־29.11.2023 הציגה המשטרה ליועצת המשפטית לממשלה את המערכת המנוונת, לצד בקשה שתאשר בדחיפות את הפעלתה כפי שסוכם. אולם לפי תחקיר 'מעריב', למעלה משנה עברה מאז והיועמ"שית לא אישרה את השימוש במערכת ואף לא השיבה לבקשותיה של המשטרה בנושא. במהלך השנה האחרונה לא סיפקה בהרב מיארה ולו נימוק ענייני אחד שיסביר מה עומד מאחורי התנהלותה.

יודגש כי ליועמ"שית אין מחלוקת עניינית על חוקיות הפעלת תוכנה הרוגלה ועל כך ניתן ללמוד בין היתר מתגובה שהגישה בחודש אוקטובר לעתירה בנושא בבית המשפט העליון. 

בעתירה נטען כי השימוש ברוגלה חורג מהאזנת סתר רגילה ולכן נדרשת הסמכה מפורשת להפעלת אמצעי זה. 

בתגובתה לבג"ץ, טענה היועצת המשפטית לממשלה, כי החקיקה קיימה חלה גם על שימוש באמצעים שהתקנתם נעשית מרחוק בשים לב למציאות הטכנולוגית הקיימת. "עמדת העותרת היא פרשנות בלתי סבירה ומנוגדת לתכלית החוק, לא תואמת את הנסיבות ותוביל לפגיעה קשה ביכולת המשטרה והשב"כ לבצע את תפקידיהם ולממש את תכלית החקיקה", נכתב בתגובת המדינה. "מדובר באמצעי חיוני ואפקטיבי למילוי תפקידי המשטרה והשב"כ בשמירה על שלום הציבור ובטחונו".

עוד נכתב כי "קבלת עמדת העותרים תביא לכך שהתקשורת בין מחשבים תהפוך לעיר מקלט תכנון ולביצוע עבירות גם מקום ששופט אישר כי על אף הפגיעה בפרטיות קמה הצדקה להאזנת סתר כדי למנוע פגיעה בשלום הציבור".

עוד ציינה היועמ"שית: "מדובר בכלי חיוני ביותר לצורכי גילוי, חקירה ומניעת עבירות. בכלל זאת, המידע שהמערכות מספקות למשטרה מהווה מרכיב הכרחי במכלול הכלים של המשטרה במלחמתה בפשיעה ובטרור, שכן חלק ניכר מהתקשורת המתקיימת כיום בין העבריינים נערכת בתקשורת בין מחשבים ולא באמצעות קשר טלפוני רגיל. כאלה הם פני הדברים גם לענין המלחמה בטרור".

למה היועמ"שית לא מאשרת את השימוש ברוגלה המנוונת?

לפי 'מעריב', הרקע להימנעותה של היועמ"שית מאישור השימוש ברוגלה החיונית למאבק בפשיעה, הוא מחלוקת בינה לבין שרי הממשלה על חקיקה נרחבת שמקודמת במשרד המשפטים ומרחיבה עד מאוד בכל מה שקשור להיתר לבצע האזנות סתר וחיפוש סמוי אצל חשודים בפלילים. 

שרי הממשלה נרתעו מהחקיקה המרחיבה הזו, והיו מוכנים לשקול אותה, נוכח המצב, ככל שהיא מתייחסת בעיקר לעבירות רצח והמתה, כדי להילחם בפשיעה הגואה במגזר הערבי. אלא שאז החליטה בהרב מיארה להרחיב את סל העבירות שהציגה בתחילת הדרך אל החקיקה ולהוסיף להן גם עבירות של שחיתות שלטונית. בנקודה הזו הודיעו השרים שהיא הלכה רחוק מדי והם לא ישתפו פעולה עם המהלך.

עוד לפי תחקיר מעריב, כשבאגודה לזכויות האזרח הגישו את העתירה נגד האזנות הסתר באמצעות הרוגלות, פנתה מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה לייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי כדי לבדוק איתם אם יש משהו שחשוב להם שייכתב בתשובה לעתירה לבג"ץ. בלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי ניסחו בכמה פסקאות את ההיסטוריה של הרוגלות המנוונות שפותחו, וביקשו לעדכן את בית המשפט שהמערכת המנוונת מוכנה לשימוש וממתינה לאישורה של היועמ"שית. נציגיה של היועצת קראו את השורות הללו ומחקו אותן. גם בדיון בבית המשפט סירבו נציגי היועמש"ית לעדכן את השופטים במתרחש. יתרה מכך, כשבחלק החסוי של הדיון ביקש גורם במשרד לביטחון לאומי לספר בעצמו לשופטים היכן עומדים הדברים, השתיקו אותו נציגי היועצת המשפטית לממשלה.

מהייעוץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה: "סוגיית השימוש ברוגלות מעוררת היבטים מורכבים של משפט ומדיניות. בעניין השימוש ברוגלות מתקיימת במשך תקופה ארוכה ביקורת של מבקר המדינה, וכן מונתה ועדת בדיקה ממשלתית. שני הגופים טרם סיימו את עבודתם. בנוסף, תלויה ועומדת עתירה לבג״ץ בסוגיה זו. בנסיבות אלו הוסכם על דעת הדרג המיניסטריאלי כי השימוש ברוגלות יוסדר באמצעות חקיקה באופן מפורש. אשר לנוסח החקיקה, התגלעה מחלוקת ביחס להצעת החוק הממשלתית לגבי חיפוש סמוי, מאחר שהשרים לביטחון לאומי ושר המשפטים סירבו להקנות את הסמכות ביחס לעבירות של שחיתות שלטונית. נוכח האמור, לא קודמה הצעת החוק הממשלתית ועל הפרק עומדת בימים אלו הצעת חוק פרטית, העוסקת בשלב זה בהאזנות סתר בלבד. גורמי הייעוץ המשפטי תומכים בהסדרת הנושא באופן מפורש בחקיקה, ואף ניסחו הצעת חוק כאמור שקידומה מוטל לפתחו של המחוקק".