אור רביד: ראש עיריית חולון, שי קינן, עדכן את התושבים: "לאחר שבימים האחרונים גברה תדירות האזעקות באזור העיר הוריתי על פתיחת המקלטים הציבוריים, למרות שבשלב זה אין שינוי בהנחיות ההתגוננות".
הסוף להתנגשות מטוסים בציפורים נודדות?
רשות הטבע והגנים וחיל האוויר משלבים כוחות כדי לשמור על השקנאים. באמצעות משדרים זעירים, החוקרים יעקבו אחר נדידת הציפורים הענקיות ויצמצמו את הסיכון להתנגשויות עם מטוסים. המידע שיתקבל יסייע לשמור על המין המוגן ולשפר את בטיחות הטיסה בשמי ישראל
ציפורים נודדות בעין אפק צילום: תמר עבדת, רט"ג
זה מטוס? זה כטב"ם? או פשוט ציפור גדולה?
רשות הטבע והגנים וחיל האוויר משדרו במסגרת מבצע מיוחד קבוצת שקנאים, במטרה להבין יותר טוב את התנהגותם בעת הנדידה.
התקווה – לצמצם את הקונפליקט בין בעלי החיים הגדולים בשמים – לבין בני האדם שעפים
במהלך השנה האחרונה, לא פעם זוהו בטעות ציפורים גדולות במכ"מי חיל האוויר כאובייקטים חשודים. בשנה כמו השנה, בה השמיים עמוסים מתמיד בצל הלחימה – זו יכולה להיות בעיה גדולה גם לטייסים וגם לציפורים.
"השמיים שלנו הם אולי השמיים העמוסים ביותר בעולם – גם בציפורים וגם במטוסים" מסביר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים. "לכן אין זה פלא שיש קונפליקט גדול בין ציפורי השמים הטבעיות לאלו שאנו העלנו לאוויר – המטוסים".
השנה, פתחו רשות הטבע והגנים וחיל האוויר במאמץ משותף כדי לנסות להבין יותר טוב את נדידת הציפור הגדולה בשמי ארצנו – השקנאי, מטרה לצמצם את הקונפליקט בין הציפור לבין כלי הטיס. במסגרת הפרויקט, הורכבו משדרים על כנפיהם של 15 שקנאים, זאת לאחר שבתחילת החודש עם תחילת עונת הנדידה מושדרו 15 שקנאים נוספים. זוהי כמות השקנאים הגדולה ביותר שמושדרו בשנה אחת מאז החל הניטור של ציפורים אלו. בעזרתם המשדרים, אנשי רשות הטבע והגנים יוכלו לאסוף מידע רב על התנהגות הציפורים.
ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים: "סתיו 2024 הוא שיא עונת השקנאים בישראל, הם עוצרים כאן כדי לאכול – וממשיכים. השקנאי הוא בעל חיים שנמצא בסיכון, בתי הגידול הטבעיים שלו הולכים ומצטמצמים וישראל היא אחד ממעוזיו האחרונים. יש מקומות במזרח טורקיה שהם כבר לא יכולים לנחות, כי ייבשו שם אגמים שלמים ובלבנון אנחנו יודעים שיורים בהם תוך כדי תעופה. אנחנו כמדינה מבינים שכשהם נמצאים בישראל, תפקידנו לעשות את הכל כדי שהנדידה תימשך."
ד"ר יותם אורחן, ראש מדור אקולוגיה וצפרות בחיל האוויר: "חיל האוויר רואה חשיבות מאוד גדולה ביכולת לחזות בצורה מדויקת את מועדי ונתיבי הנדידה של השקנאים וציפורים אחרות. בשל חשיבות זאת, נולד המבצע המשותף למשדור השקנאים לחיל, לרשות הטבע והגנים. אנו מקווים שהמעקב אחר הציפורים יעזור לנו להצליח ולחזות את נתיבי הנדידה, ובכך לתת לחיל האוויר מידע יותר טוב איפה ומתי בטוח לטוס – ואיפה מסוכן. כבר שנים רבות שאנו עובדים מול אוהד הצופה ואקולוגים רבים ברשות הטבע והגנים במגוון תחומים, ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה הפורה והטוב ימשיך ויתרחב. שיתוף הפעולה בנושא השקנאים כולל גם את חברת מקורות שנרתמת למאמץ ומאפשרת לנו להשתמש במאגרי המים שבניהולה לטובת בטיחות טייסי חיל האוויר"
ד"ר עמית דולב, אקולוג במחוז צפון ברשות הטבע והגנים מסביר: "נכון לסוף השבוע הקודם, שהו בישראל כ-2,300 שקנאים מצויים. במהלך עונת הנדידה עד כה, נכנסו לשמי ארצנו מעל 40,000 שקנאים, ומעל ל38,000 נדדו דרומה. השנה, עולה כי השקנאים אמנם מגיעים בכמויות דומות לשנים עברו, אך נשארים פה זמן מועט משהיו בעבר – כ-40% פחות מהיקף השהות הממוצע בשנים קודמות. אין לנו עדיין מידע לסיבה לכך, ואנו מקווים להבין הסיבות והמשמעויות בעתיד."
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי מדי שנה, באופן קבע חולפים בשמי ישראל כ-50-40 אלף שקנאים. השקנאי המצוי הוא עוף בתפוצה עולמית רחבה בעולם הישן. לישראל מגיעים שקנאים מדרום-מערב אירופה ומדרום-מזרח אסיה, אזורים בהם חלק מהאוכלוסייה נמצאה בסכנת הכחדה וישראל, כמדינות רבות בעולם, חתומה על אמנה המחייבת הגנה על המין. מקווי המים הישראליים הם "תחנת התדלוק" האחרונה של השקנאים לפני חציית מדבריות סיני ואפריקה לכיוון מזרח-אפריקה – שהם הם מבלים את החורף.
רשות הטבע והגנים בסיוע אגף הדיג במשרד החקלאות וביטחון המזון, מאכלסת מקווי מים בדגים שאינם דגי-מאכל, כדי לספק מזון לשקנאים הנודדים, על מנת שתהיה להם האנרגיה הדרושה להמשך הנדידה הארוכה והקשה, וכן כדי למנוע חיכוך בין העופות ומגדלי הדגים, כלי טיס וקווי מתח גבוה. שיתוף הפעולה החדש יעזור לרשות להבין לאילו מקורות מים כדי להכווין את הציפורים הללו, כדי להפחית את המפגש האווירי ביננו לבין השקנאים.
