׳כאן 11׳: בצה״ל אומרים שבלי סנקציות והסכמות שהמדינה תייצר עם החרדים לא יצליחו לגייס השנה 3,000 חרדים.
קורא תיגר על השיטה: המכתב המלא של השופט אלרון
השופט יוסף אלרון שלראשונה קרא תיגר על שיטת הסניוריטי והגיש מועמדות לתפקיד נשיא ביהמ"ש העליון, במכתב לוועדה: "תפישתי כשופט דוגלת בניתוק המשפט מפוליטיקה"
השופט יוסף אלרון צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, נימק אמש במכתב לחברי הוועדה לבחירת שופטים, את הסיבות להגשת מועמדותו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון למרות שיטת הסניוריטי והתייחס גם להסתייגויות שהוגשו נגד מינויו.
נזכיר, לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית המשפט העליון, לתפקיד הנשיא מתמנה השופט הוותיק ביותר המכהן בבית המשפט ולצידו מתמנה למשנה לנשיא השופט הוותיק ביותר אחריו.
מינויו של אלרון נתמך על ידי שר המשפטים יריב לוין ובעקבות כך עלו טענות שלוין עומד מאחורי המינוי. במכתבו, הבהיר השופט אלרון: "בניגוד לפרסומים אודותיי בכלי התקשורת השונים, אין לי קשר עם אישיות פוליטית כלשהי. מעולם לא עשיתי דבר על-מנת לקדם את מועמדותי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, זולת עצם הגשת המועמדות; מעולם לא שוחחתי בנושא זה או אחר עם שר המשפטים ומעולם לא ביקשתי לקבל את תמיכתו של פוליטיקאי כלשהו בקשר למינוי".
עוד ציין אלרון: "תפישתי כשופט דוגלת בניתוק המשפט מפוליטיקה ובהתרחקותם של בתי המשפט ממחלוקות פוליטיות וממחנאות אידאולוגית, אשר מקימה חיץ בין קבוצות אזרחים שונות ויוצרת פילוג בעם".
הוא התייחס לקריאת התיגר שלו על השיטה הנהוגה: "הגשת מועמדותי לתפקיד הנשיא אינה תואמת את שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית המשפט העליון מאז קום המדינה. אולם, שיטת הסניוריטי היא בגדר שיטה בלתי פורמלית ממנה אפשר – ולדעתי אף ראוי - לסטות במקרים המתאימים לכך בהתחשב בנסיבות הזמן והמקום.
"לטעמי, סניוריטי הוא בגדר שיקול במינויו של נשיא לבית המשפט העליון, אולם אין לראות בו שיקול בלעדי ומכריע – זאת על-מנת להבטיח שלכהונת הנשיא ייבחר המועמד המתאים ביותר שבאמתחתו, בין היתר, יכולת מוכחת וניסיון ניהולי משמעותי, לצד הניסיון השיפוטי (דבר שאינו מובטח כלל ועיקר בשיטת הסניוריטי); מטעמים אלה ביקשתי להיכלל ברשימת המועמדים כדי שהוועדה לבחירת שופטים תבחן, בין היתר, את מועמדותי".
עוד כתב השופט אלרון לחברי הוועדה: "לגופם של דברים, אני סבור שגם על מערכת בתי המשפט להתאים את עצמה לשינויים חברתיים וטכנולוגיים ולמשברים, שלמרבה הצער פוקדים את החברה הישראלית בשנים האחרונות. התאמת המערכת, כאמור, הכרחית לתפקודה התקין ודורשת מענה משפטי וארגוני החלטי.
"לעניות דעתי, אדם שראוי לעמוד בראש המערכת, שנדרשת לספק מענה מסוג זה, צריך להוכיח כישורים ניהוליים ומנהיגותיים, ניסיון חיים מגוון ובשלות אישית, לצד יכולותיו כשופט מקצועי. כל אלה יסייעו למערכת להתאים את עצמה למציאות המשתנה, ולפתח יכולות התמודדות עם המשברים והאתגרים השונים שנכפו עלינו. שיטת הסניוריטי, ככזאת, רחוקה מלתת מענה לצרכים בוערים אלה".
ביחס להסתייגויות שהוגשו נגד מינויו, ציין אלרון לצד התייחסותו לגופן של הסתייגויות ספציפיות, כי: "רובן המכריע של ההסתייגויות הופקו בהפצה המונית של נוסח אחיד שהועבר בשיטת 'העתק הדבק', וזאת במסגרת של מסע הכפשה מצער, אשר מנוהל נגדי ברשתות חברתיות. מדובר במהלך קנטרני ונטול תוכן ענייני ומשכך אמנע מלהתייחס לדברים".
בתוך כך, גם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית התייחס היום במכתב לחברי הוועדה להסתייגויות שהוגשו נגד מינויו וטען גם הוא כי מתנהל נגדו קמפיין. בסוף מכתב התגובה כתב עמית: "אם התארכה התשובה הרי שהדבר נובע מהמספר הרב של ההסתייגויות, שנדמה כי רבות מהן הוגשו במסגרת "קמפיין" מאורגן, ועל כן לדידי יש להצר. לאורך 27 שנות שיפוט פסקתי במקרים שהובאו בפניי בהתאם לדין ולנסיבות העניין וכן לאור עיקרון העצמאות השיפוטית. אם נפלו אי אלו טעויות במהלך הדרך, הרי שאין בהן כדי להשליך על מכלול עשייתי".
