גורם מדיני לכלי התקשורת: ״בניגוד לדיווחים השקריים - המחבל מרואן ברגותי לא ישוחרר אם וכאשר תבשיל עסקה לשחרור החטופים״.
חלק מהתרופות למיגרנה מגבירות פי 5 את הסיכון להתקף לב
חלק מהתרופות למיגרנה מגבירות פי 5 את הסיכון להישנות של שבץ והתקף לב. לפי המחקר אצל מטופלות ומטופלים עם יתר לחץ דם, התחלת הטיפול מגדילה את הסיכון לאירוע לבבי חריף או שבץ פי ארבעה
אילוסטרציה צילום: pixabay
חולים עם רקע של מחלות קרדיווסקולריות אשר סובלים גם ממיגרנה ומתחילים שימוש בתרופות ממשפחת הטריפטנים כדי למנוע את התקפי המיגרנה, נמצאים בסיכון גבוה להישנות של התקף לב ושבץ. בקרב חולים עם יתר לחץ דם הסיכון גדל פי ארבעה ובקרב חולים עם מחלת לב ידועה הסיכון עלה פי חמישה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה.
ד"ר אסף הוניג, מומחה למיגרנה ונוירולוג בכיר מבית החולים סורוקה מסביר כי "השימוש בטריפטנים עלול לגרום להתכווצות של כלי דם בעורקי הלב והמוח, ולגרום לסיבוכים רפואיים משמעותיים אצל מטופלים שסבלו בעבר מהתקף לב או שבץ. מהסיבה הזו ה-FDA האמריקאי הוציא אזהרה חמורה נגד השימוש בטריפטנים בקרב מטופלים אלו".
מחקר חדש חושף את הסיכון הרב שבו נתונים חולים עם רקע של מחלת לב וכלי דם (רקע קרדיו-וסקולרי) שמתחילים שימוש בתרופות ייעודיות נגד מיגרנה. לפי המחקר אצל מטופלות ומטופלים עם יתר לחץ דם, התחלת הטיפול מגדילה את הסיכון לאירוע לבבי חריף או שבץ פי ארבעה, אצל מטופלים עם מחלת לב ידועה הסיכון גדל פי חמישה ואצל מטופלים עם סוכרת הסיכון עלה פי 16.
המחקר מצביע על החשיבות של ייעוץ רפואי ומקצועי והתאמת הטיפול למאפייני כל מטופל ומטופלת. "לשמחתנו, כיום ישנם טיפולים חדשים למיגרנה עם יעילות גבוהה בעצירת ההתקפים ופרופיל בטיחות מצוין שניתן להשתמש בהם ללא חשש גם אצל מי שיש להם רקע של מחלות לב או שבץ", מסביר ד"ר אסף הוניג, מומחה למיגרנה ונוירולוג בכיר מבית החולים סורוקה.
מיגרנה היא אחת מהמחלות הכרוניות השכיחות והמשבשות ביותר את החיים. לפי הערכות, כ-15% מהאוכלוסייה סובלת ממיגרנה – יותר ממיליון ישראלים – כשהשכיחות בקרב נשים, ובייחוד נשים בגיל הפוריות, גבוהה עוד יותר. המחקר, שנערך בדנמרק, מצא כי מתוך 430 אלף מטופלים שלקחו לראשונה טיפול ממשפחת התרופות הוותיקה שמיועדת לעצירת התקפי מיגרנה, שנקראת טריפטנים, יותר מ-60 מהם סבלו משבץ או התקף לב זמן קצר לאחר תחילת השימוש. חוקרים ניתחו את הנתונים ומצאו כי עבור מטופלים ללא רקע בריאותי קודם, תחילת הטיפול היתה מלווה בסיכון זעום לאירוע בריאותי חריף, אולם הנתונים מדגישים את הסיכון שיש בשימוש בתרופות אלה אצל חולים עם רקע קרדיו-וסקולרי.
"מיגרנה היא תסמונת של כאב ראש משמעותי שנגרמת כתוצאה מהפרשה של חומרים מכלי דם שסמוכים למוח ושינויים בכלי הדם ובעצבים שקשורים אליהם. לא כל המנגנונים של המיגרנה מובנים עד הסוף", מסביר ד"ר הוניג.
מלבד כאב הראש עצמו, לפני המיגרנה לפעמים יש תסמינים של עצבנות, רגישות לאור וגם כתמים בשדה הראייה. בזמן ההתקף עצמו, מטופלים עלולים לסבול גם מבחילה, חוסר יציבות, עייפות ופגיעה בריכוז. "תסמינים אלה יכולים להפריע לא פחות ולפעמים יותר מכאב הראש עצמו". ההתמודדות עם המיגרנה כוללת שני אספקטים, מסביר ד"ר הוניג. הראשון הוא אימוץ ושמירה על הרגלי חיים שלא יהוו טריגר למיגרנה במטרה לאפשר חיים מלאים. "באורח חיים אנחנו מתייחסים לשינה טובה וסדירה, התעמלות גופנית וטריגרים שמשתנים בין אדם לאדם. הם יכולים להיות סוגי מזון מסוימים, אלכוהול וגם לחץ נפשי. כל אחד עם הטריגרים שלו אותם הוא צריך לזהות בכדי לצמצם את הסיכוי להתקף מיגרנה".
מעבר לכך, ההתמודדות כוללת טיפול איכותי בהתקף עצמו. "הקו ראשון הוא משככי כאבים מהמדף שהמטופל יכול לקחת. קו הטיפול השני הוא טריפטנים". ד"ר הוניג מסביר כי טריפטנים יעילים מאוד בעצירת התקפים אם נלקחים בשעה הראשונה לתחילת ההתקף, אולם יש להם מגבלות שונות. "ראשית, הפעילות של הטריפטנים עשויה להיות קצרת מועד, וההשפעה עלולה להתפוגג וההתקף חוזר. שנית, יש להם פרופיל של תופעות לוואי שונות. 50% סובלים מתופעת לוואי כלשהי כמו עייפות, חוסר יציבות, חוסר בריכוז, חולשה, או תופעות גסטרואנטרולוגיות, והתופעות מתגברות במינונים הגדולים".
כמו כן, ד"ר הוניג מסביר כי טריפטנים פועלים על קולטנים שנמצאים בשיעורים גבוהים גם על גבי תאים ספציפיים המצפים את העורקי הלב והמוח, והשימוש בתרופה עלול לגרום להתכווצות של כלי דם אלה ולגרום לסיבוכים רפואיים. "לכן במחקר החדש מצאו גם שהסיכון מוגבר עוד יותר אצל צעירים – כנראה כי כלי הדם שלהם מגיבים יותר לטיפול", הוא מוסיף. מסיבה זו, ה-FDA האמריקאי כלל אזהרה חמורה נגד השימוש בטריפטנים אצל מי שכבר סבלו משבץ או התקף לב קודם. "המחקר החדש מדגיש כי הסיכון מוגבר גם במטופלים עם רקע קרדיו-וסקולרי אחר. במקרה של מטופלות ומטופלים עם יתר לחץ דם או סוכרת לא מאוזנים, אני לא ארגיש בנוח לרשום להם טריפטנים בלב שקט", מוסיף ד"ר הוניג.
היתרון, מוסיף הנוירולוג הבכיר, הוא שכיום יש חלופה יעילה ובטוחה לטריפטנים. מדובר במשפחה חדשה של תרופות שנקראות מעכבי CGRP, על שם החלבון שמעורב ביצירת התקף המיגרנה, ששיבוש של פעולתו הראה יעילות רבה בעצירת ההתקף בעיצומו. "מחקרים הראו כי תרופות אלה בטוחות לגמרי לשימוש גם אצל מי שיש לו רקע קרדיו-וסקולרי, אפילו חמור. הן פועלות במהירות רבה – משתנה שחשוב בעצירת ההתקף בשלב מוקדם לפני שהוא מתבסס – ופועלות בצורה ממושכת", מספר ד"ר הוניג. "יש לי מטופלות שמתמודדות עם מיגרנה לאחר שחוו שבץ בזמן היריון או אירוע מוחי בהקשרים אחרים. כולן מטופלות אצלי עם משפחת התרופות הזו ללא בעיה עם פרופיל בטיחות זהה למה שנראה במחקר".
