גורם מדיני לכלי התקשורת: ״בניגוד לדיווחים השקריים - המחבל מרואן ברגותי לא ישוחרר אם וכאשר תבשיל עסקה לשחרור החטופים״.
קצין רוסי שערק חושף סודות אטומיים: "זמן תגובה 2 דקות"
קצין רוסי שאבטח פצצות אטום בבסיס סודי, וברח מרוסיה בשל התנגדותו למלחמה, סיפר ל-BBC על אבטחה קפדנית ועל כך שיש לו "שתי דקות" זמן תגובה. לרוסיה יש כ-4,380 ראשי נפץ גרעיניים מבצעיים, לפי פדרציית המדענים האמריקאים
צללית. אילוסטרציה צילום: unsplash
אנטון, קצין רוסי לשעבר, סיפר כי ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, בסיס הנשק הגרעיני שבו שירת הוכנס לכוננות קרב מלאה.
"לפני כן היו לנו רק תרגילים. אבל ביום שהמלחמה התחילה, הנשק היה לגמרי במקום", סיפר הקצין לשעבר בכוחות הגרעין הרוסים שערק למערב. "היינו מוכנים לשגר לים ולאוויר ובתיאוריה לבצע תקיפה גרעינית".
הקצין התראיין לרשת BBC במקום סודי מחוץ לרוסיה. אנטון היה קצין במתקן נשק גרעיני סודי ביותר ברוסיה. הוא הראה מסמכים המאשרים את יחידתו, דרגתו ובסיסו. כתב ה-BBC מציין כי אינו מסוגל לאמת באופן עצמאי את כל האירועים שהוא תיאר, למרות שהם כן מסתדרים עם הצהרות רוסיות באותה עת.
אנטון טען כי במהלך הכוננות הגרעינית שהחלה עם פרוץ המלחמה, והסתיימה לדבריו רק אחרי שבועיים או שלושה, היחידה שלו הייתה כלואה בתוך הבסיס. "היה לנו רק את הטלוויזיה הרוסית הממלכתית. לא ידעתי מה המשמעות של כל זה. ביצעתי באופן אוטומטי את חובותיי. לא נלחמנו במלחמה, רק שמרנו על כלי הנשק הגרעיניים".
אנטון היה חלק מיחידת האבטחה בבסיס, שתפקידה היה לשמור על הנשק הגרעיני שאוחסן בו: "היו לנו כל הזמן תרגילים. זמן התגובה שלנו היה שתי דקות", אמר. "יש שם תהליך מיון מאוד קפדני. כולם חיילים מקצועיים", הוא מסביר.
"יש כל הזמן בדיקות פוליגרף לכולם. השכר גבוה, והחיילים לא נשלחים ללחימה. הם שם כדי להדוף, או לבצע, תקיפה גרעינית". הקצין לשעבר אומר שהחיים שם נשלטו בקפידה. "זו הייתה האחריות שלי לוודא שהחיילים תחתיי לא יביאו טלפונים לבסיס הגרעיני", הוא סיפר.
"זו חברה סגורה, אין שם זרים. אם אתה רוצה שההורים שלך יבקרו, עליך להגיש בקשה לשירות הביטחון ה-FSB שלושה חודשים מראש".
לרוסיה יש כ-4,380 ראשי נפץ גרעיניים מבצעיים, לפי פדרציית המדענים האמריקאים, אך רק 1,700 "פרוסים" או מוכנים לשימוש. לכל המדינות החברות בנאט"ו ביחד יש מספר דומה.
מומחים במערב הטילו ספק בכשירות של הגרעין של רוסיה, הם טענו שחלק מראשי הקרב מיושנים כל כך, עוד מהעידן הסובייטי, כך שאינם פעילים עוד. אך אנטון טוען שהטענות הללו אינן נכונות: "ייתכן שיש כמה דגמים מיושנים של כלי נשק באזורים שונים, אבל לרוסיה יש ארסנל גרעיני עצום, כמויות אדירות של ראשי קרב, עם סיורים קבועים באוויר, בים וביבשה". לדברי הקצין שערק, כלי הנשק הגרעיניים של רוסיה מבצעיים והעבודה על שמירת כשירותם לא פוסקת אפילו לא לדקה אחת.
זמן קצר לאחר שהחלה המלחמה, אנטון קיבל "צו פלילי" להפיץ הוראות לחיילים. הוא סיפר שנאמר לו, "אזרחים אוקראינים הם לוחמים וצריך להשמיד אותם!" הוא אמר שזה זה קו אדום עבורו "זה פשע מלחמה. אמרתי שאני לא אפיץ את התעמולה הזו".
קצינים בכירים העבירו את אנטון לחטיבה לוחמת באזור אחר במדינה. ונאמר לו שהוא יישלח לקרבות. לאחר מכן החליט לברוח מרוסיה בעזרת ארגון מתנדבים שמסייע לעריקים.
"אם הייתי בורח מבסיס הכוחות הגרעיניים, אז שירות הביטחון המקומי של FSB היה מגיב בנחישות וכנראה שלא הייתי יכול לעזוב את המדינה", אמר. הוא סבור שמכיוון שהועבר לחטיבת רגילה, מערכת הסיווג הביטחוני לא עקבה אחריו.
אנטון אמר שהוא רוצה שהעולם ידע שחיילים רוסים רבים מתנגדים למלחמה. למרות שאנטון עזב את רוסיה, הוא אומר ששירותי הביטחון עדיין מחפשים אותו שם: "אני נוקט כאן אמצעי זהירות, אני לא מופיע בשום מערכות רשמיות".
לדבריו, הוא הפסיק לדבר עם חבריו בבסיס הגרעין כי הוא עלול לסכן אותם: "הם חייבים לבצע בדיקות פוליגרף, וכל מגע איתי עלול להוביל לתיק פלילי".
אבל אין לו שום אשליה לגבי הסיכון שבו הוא נמצא בסיוע לחיילים אחרים לברוח. "אני מבין שככל שאני עושה את זה יותר, הסיכוי שהם ינסו להרוג אותי גבוה יותר".
