גורם בכיר במערכת אכיפת החוק ל׳כאן 11׳: ״יש קושי ראייתי להוכיח כי לפלדשטיין הייתה כוונה לפגוע בביטחון המדינה״.
הממשלה הודיעה לבג"ץ: "מקבלים את פשרת מעונות היום"
הממשלה הודיעה לבית המשפט העליון על קבלת הצעת בית המשפט לפרסום מבחני התמיכות לכלל הציבור בתוך 30 ימים. "הצעת הפשרה של בג"ץ הייתה ראויה", מסרו עורכי הדין
שר העבודה יואב בן צור במליאת הכנסת צילום: דני שם טוב / נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
משבר מעונות היום מגיע לסיומו: הממשלה הודיעה היום (חמישי) לבית המשפט העליון על קבלת הצעת בית המשפט לפרסום מבחני התמיכות לכלל הציבור בתוך 30 ימים.
עו״ד אוהד שלם ויעקב כרם מסרו: "הצעת הפשרה של בג״ץ הייתה ראויה. בכוונת שר העבודה לפרסם את מבחני התמיכה בהקדם האפשרי ולאפשר לעשרות אלפי הורים לקבל את התמיכות המגיעות להם על פי החוק".
כזכור, בתום דיון בבית המשפט העליון בעתירות על מעונות היום, הציע השופט נעם סולברג פשרה ולפיה שר העבודה יואב בן צור יפרסם את מבחני התמיכה לכלל הציבור בעוד הציבור החרדי יקבל הארכה נוספת של שלושה חודשים עד שייפסק הסבסוד במעונות היום.
עו"ד אוהד שלם אמר בבג"צ במהלך הדיון בשם השר בן צור: ״אני מבקש להמשיך עוד שנה את הסבסוד במעונות יום, עד סוף שנה הלימודים הנוכחית״.
בפרקליטות ביקשו לדחות על הסף את העתירה שמבקשת להאריך עד סוף השנה את הסבסוד במעונות היום.
כאמור, בסופו של דבר השופט הציע פשרה ולפיה שר העבודה יפרסם את מבחני התמיכה לכלל הצבור והציבור החרדי יקבל הארכה של שלושה חודשים. יצוין כי אם בזמן הזה חוק הגיוס יאושר, הגזירה תיפטר לחלוטין.
שלושת השופטים שדנו בעתירות הם עופר גרוסקופף, חאלד כבוב ונעם סולברג.
השופט סולברג אמר בפתח הדיון כי "המצב המשפטי החדש מחייב לקבוע שהמדינה איננה סמוכה לעודד לימודים על ידי מתן תמיכה במעונות יום למי ששירותו הצבאי לא נדחה כדין".
לדבריו, "התמיכות ניתנות כדי לסייע להורים לצאת לעבודה או ללימודים".
עו"ד זלמן בלאק, שמייצג את עמותת "אמת ליעקב" שעתרה נגד היועמ״שית, טען: "בפסק הדין של הגיוס, אמר בית המשפט שמבחני המימון קשורים בקשר הדוק לנושאי הגיוס. בית המשפט אמר שלא ניתן לקבוע כי אסור לתמוך במלש"ב אם התמיכה לא קשורה לנושא הגיוס. העובדה שבית המשפט טרח לבסס שיש קשר וחובה לשלול את התמיכה מלמדת אותי שלא ניתן לקבוע שאסור לשר לתמוך במי שחייב בגיוס. שר העבודה מגיע ואומר 'אני לא הופך להיות שוטר העיר, אני רוצה לתת מדיניות רווחה שלי בלי קשר למדיניות הגיוס'".
השופט גרוסקופף השיב לעורך הדין כי "התמיכות ניתנות כדי לסייע להורים לצאת לעבודה או ללימודים. ברגע שהלימודים הם בניגוד לחובת הגיוס, אז המדינה לא יכולה לחייב בגיוס ובצד השני לממן את הלימודים הללו".
גרוסקופף הוסיף: "המדינה לא יכולה לתת לאנשים כסף כדי שילמדו, כשהלימודים שלהם מפרים את החובה שלהם להתגייס".
בלאק טען כי כי הסבסוד "נועד לתת לאמא לצאת לעבודה ולא לשמור על הילד כשהאבא בכולל". גרוסקופף: "היא מעודדת את האם לצאת לעבודה ואת האבא לצאת לכולל, היא מעודדת אותו לעשות משהו שלפי המדינה הוא לא צריך להיות בו". בלאק: "אדם שלא התגייס והפר את החוק ורוצה מחר ללכת לעבוד, לא יקבל את הסבסוד?". גרוסקופף: "איזו אוכלוסייה יש שלא הולכת לצבא ומקבלת תמיכה?". בלאק: "אדוני סבור שמאה אחוז מהמדינה מתגייסים?". גרוסקופף: "אני לא יודע, זה אנשים בודדים. אם יש אדם בודד שלא מתגייס - ייתכן שיש לשלול לו באותה מידה את התמיכה".
בלאק: "למה אנחנו מענישים את האם והילד על העוון של האבא?". גרוסקופף: "אם הוא היה מפסיק ללכת לכולל גם היינו מענישים את האב והילד בעוונותיו. מה לעשות? משפחה זו חבילה".
עורך דין שלם שטען בשם הממשלה אמר: "תכלית מבחני התמיכות לעודד את שוק העבודה באופן כללי. יש ניתוק מוחלט בין השאלה החוקית האם אדם עבר על החוק ולא שירת שירות צבאי, לבין הסבסוד. גם במקרה שבוודאות מדובר בעבריין, לטובת התבחינים של שוק העבודה - זה לא מעניין אותי".
עוד אמר: "התכלית של השר בן צור היא הגדלת פריון המשק. זה מהותו וחובתו כשר העבודה. הוא לא אדיש לאי חוקיות בביטול מעמד בני הישיבות, אבל הוא מקדם ערכים שהוא אמון עליהם - שזה נטו תעסוקה. ב-2015 יש החלטת ממשלה שמבטלת את הצורך לדחיית שירות בשביל זכאות, זאת אומרת שגם מי שמשתמט כדין היה מקבל - ומעולם היועמ"שים ובג"ץ לא עסקו בזה".
בסיכום דבריו אמר: "אני מבקש להמשיך עוד שנה את הסבסוד במעונות יום, עד סוף שנה הלימודים הנוכחית״.
נציגת הפרקליטות, עו"ד אורן, אמרה כי "מבחני התמיכה לא באו לעודד אמהות לצאת לשוק העבודה, אלא הורים".
