פיקוד העורף: הסתיים אירוע חדירת הכטב"ם באזור הגליל המערבי.
עיתונאי הארץ נגד תנאיו של פלדשטיין: "נתניהו, בר, וגלנט ביצעו פשעים מוסריים"
עיתונאי 'הארץ' חיים לוינסון בביקורת חריפה על התנהלות הרשויות בפרשת אלי פלדשטיין: "זה לא מרגל איראני שהעביר סודות אטום. זה כמה אנשים עם שיקול דעת לקוי"
נתניהו ופלדשטיין צילום: פלאש 90/פייסבוק
חיים לוינסון, עיתונאי 'הארץ', מותח ביקורת חריפה על פרשת ההדלפות ומעצרו ותנאיו של אלי פלדשטיין.
בפוסט נוקב ברשת X כתב לוינסון: "ככל שעובר הזמן פרשת פלדשטיין והדלפה מתבררת כפרשה מנופחת מעבר לכל פרופורציה. מערכת חשאית שרואה עצמה ואין בלתה כ"בטחון המדינה" יוצאת מכליה על אירוע של סדר משמעת ומנהל. ומערכת המשפט, שאמורה לפקח על מערכת הבטחון, מתרפסת ונכנעת מבלי להפעיל ביקורת שיפוטית כמו שצריך".
לוינסו חשף: "יש לי ידיעה מסוימת ואסורה בפרסום, למה דווקא הדלפת המסמך הזה הקפיצה את כל מערכות בטחון המידע של הצבא. טוב שחקרו. טוב שמצאו את מקור הדליפה, וטוב שיעיפו את הנגד מצה"ל. לצה"ל יש רשויות חקירה משלו, ועבירות צבאיות מתאימות, איזוטריות, למקרים מסוג זה. פה עירבו את המשטרה החשאית. על מה?".
לוינסון המשיך: "אני מאמין שאנשי השב"כ מאמינים שמדובר בפשע חמור נגד בטחון המדינה. אבל הם אנשים שחיים בצל, ולעיתים סובלים מראיית מנהרה. לא כל דבר זה סוף בטחון המדינה. גם אם יש נזק מסויים - וכנראה יש נזק מסויים - זה לא אומר שהשמיים קרסו. זה לא מרגל איראני שהעביר סודות אטום. זה כמה אנשים עם שיקול דעת לקוי. גם הנגד, וגם פלדשטיין, פועלים בתוך קונטקסט. הקונטקסט מאז המלחמה שיש שטף של הדלפות. בעיתונות התפרסמו מסמכים רבים מתוכנית חומת יריחו ותכתובות פנימיות מאמ"ן דברים שבשגרה הם כמעט בלתי ניתנים להשגה. ככה זה מלחמה. הקערה מבעבעת".
עוד כתב: "לשב"כ ניתנו כלים מאוד דרקוניים להגנה על בטחון המדינה. על הכלים האלה אמור להיות פיקוח, שהם למטרות נכונות. לצערי, הפיקוח לוקה בחסר. לא היועמ"שית ובעיקר לא השופטים. השירות חוקר את התשתית הזאת כאילו מצא מרגלים איראניים בתוך צה"ל, ולא אנשים חסרי אחריות. הכלי של מניעת מפגש, הרציונל שלו, הוא שפעילי טרור או ריגול הם אנשים שמתורגלים בחקירות ומתכוננים נפשית ואידאולוגית לחקירה נוקבת. לכן צריך להגביר עליהם לחץ ולבודד אותם".
לוינסון ציין: "לא חושב שפלדשטיין הוא המקרה. לא היה שום הצדקה למניעת מפגש, לא שלו, לא של הנגד, לא של אף אחד אחר. אם הם לא ריגלו עבור החמאס, זה פשוט לא כוונת המחוקק. הקלות שבה מקבלים הארכות מעצר, צווי מניעת מפגש, מצערת. שופטים משמשים כחותמת גומי של רשויות הבטחון. מפחדים לגדוע חקירות ולשלוח אנשים הביתה".
על המעצרים המיותרים כתב: "השופטים נתלים ב"פיקוח על החקירה" ובקיצור ימי מעצר כאילו הם עצמאיים. זה בלוף. מבקשים 7 ימים כדי לקבל חמש וכולם מרוצים. חיסול השופטים האקטיבסטים כדוגמת אהרון ברק הביאו שופטים כנועים וצייתנים שלא ממלאים נאמנה את תפקידם על שמירת זכויות אדם וזכויות הנחקרים. מחכה ליום שנראה מה כתבו לשופטים בצו על מניעת המפגש. מה הייתה ההצדקה לאירוע המטורלל הזה? ואל תדאגו. זה לא שהשופטים שיריב לוין רוצה למנות הם עצמאיים יותר. להיפך. סמרטוטים יותר".
לוינסון הזכיר את הכישלון הגדול של מערכת הביטחון: "אפשר לטעון, שהעובדה שרונן בר לא הקפיץ את כל הצבא עם קבלת המידע המודיעני בשישי באוקטובר, היא לכל הפחות גרימת מוות ברשלנות. ודאי שתוכניות ההגנה המגוחכות של אוגדת עזה, מצדיקות העמדה לדין של ראשי האוגדה. הם ודאי מביכות יותר מכל תוכנית שמכין מפיק אירועים לפסטיבל. בעיני, להסתכל על זה במשקפיים הפלילים זה לא ההסתכלות הנכונה. נתניהו, בר, גלנט, הלוי, חליווה, פינקלמן, רונזפלד, ביצעו פשעים מוסריים נגד העם".
"הם קיבלו משימה, וביהירות וברשלנות לא הצליחו למלא אותה במחיר דמים נורא. זו השקפתי המוסרית, הנתונה לויכוח ודיון. לא לכתב אישום. אני מקווה שבמערכת יתעשתו, ויהיו מוכנים לקבל קצת ביקורת, ולצאת מהשיגעון סביב הפרשה הזו, ולהחזיר אותה למימדים הנכונים".
