הבחירות לרשויות המקומיות במחוז הדרום שנדחו בעקבות המלחמה תתקיימנה ביום שלישי הקרוב: משרד הפנים הודיע כי ההכנות ליום הבוחר הושלמו.
הלוחם שנפצע ב-7 באוקטובר - יעבור ניתוח לאחר שהותקף באמסטרדם: "חשבתי שזה הסוף שלנו"
יעקב מצרי ובנו, לוחם יחידת מגלן שנפצע ב-7 באוקטובר, הגיעו למשחק שנערך באמסטרדם, והותקפו במסגרת הלינץ': "תקפו אותנו עם אלות. נתנו לנו בוקסים בפנים ובעיטות בגב. אני בטוח שאת הבן שלי זה החזיר אחורה ליום של הטבח"
לינץ על ישראלי באמסטרדם צילום: צילום מסך
יעקב מצרי ובנו, לוחם יחידת מגלן שנפצע ב-7 באוקטובר, מספרים בריאיון ל"חדשות 12" על החשש לחייהם והמכות שחטפו מפורעים פרו פלסטינים באמסטרדם, אליה הגיעו למשחק הכדורגל.
"ממש לא הרגשנו לפני המשחק שהולך לקרות משהו מיוחד", פותח מצרי. "הייתי עם הבן שלי, לוחם מגלן שרק השתחרר מהצבא ושירת במלחמה במקומות הכי קשים. היינו בכיכר דאם, התרכזו שם כל האוהדים, הייתה אבטחה מוגברת. המוני שוטרים. לא נתנו לאף אחד חוץ מהאוהדים להתקרב. היינו יחד עם מיץ' גולדהאר. משם צעדנו לרכבת, שוטרים עדיין אבטחו אותנו לחלוטין. זה קצת אירוני בהתחשב במה שקרה בהמשך הלילה".
עוד סיפר: "כשהסתיים המשחק, עלינו לרכבת ויצאנו בתחנה לכיוון המלון. המשכנו ברגל עם צעיפים של הקבוצה עלינו, חשבנו על ללכת לאכול. פתאום יצאו מאיזו סמטה כ-15 ערבים, צעקו אללה אכבר ושחררו את פלסטין. בעטו בנו פעמיים בגב. נכנסנו לאיזה בר אבל העיפו אותנו משם. הבן אמר שניסע במונית למרות שהמלון 200 מטר משם. חיכינו לאובר אבל מסמטה אחרת באו אלינו שוב כ-10 אנשים עם אלות. נתנו לבן בוקס ואלה בגב. איבדתי עשתונות אז קפצתי עליהם אבל הם ריסקו אותי. שברו לי שיניים. חששתי לחיי, אמרתי לעצמי זה הסוף שלנו. בכל פינה ראיתי שמחכים לנו. הכל היה מתוכנן".
"הבן שלי עבר הרבה דברים במלחמה ונפצע. אני לא יודע איך יצאנו מזה. הם היו עם סכינים. אם הבן שלי לא היה לידי, לא הייתי כאן. הבן שלי הגן עליי. הוא לא מדבר יותר מדי אבל אני בטוח שזה החזיר אותו אחורה ליום של הטבח. תקפו אותנו צעירים בני 18-17, חלקם היו עם אופנועים. לא ראיתי דברים כאלה מעולם. הם באו בכמויות. כשהמונית הגיעה קפצנו לתוכה. הנהג אמר לנו להוריד את הצעיפים כדי שלא יראו שאנחנו מישראל. הנסיעה שאמורה להיות קצרה לקחה לנו כמעט שעתיים. למרות שהנהג היה טורקי הוא בעצמו פחד מהפורעים והיה ממש בסדר איתנו, לקח אותנו עד לדלת המלון", המשיך.
עוד תיאר: "הבן שלי שבר את הלסת וצריך לעבור ניתוח, אני הייתי כולי דם. במלון קצת עזרו לנו, מיד התקשרנו לקונסוליה ולמשרד החוץ. אמרו לנו לא לצאת מהחדר, בבוקר נציג של משרד החוץ יעזור לנו. כל הזמן הזה בחוץ צעקות וסירנות. שמנו כורסאות בכניסה לדלת והכנו את עצמנו למלחמה. בבוקר הגיע הקונסול אלינו וביקש שנישאר רק בחדר, למרות שיש אבטחה. בנס סידרו לנו טיסה בשישי בלילה והגענו לארץ. לקחו מאיתנו כאן עדות ונסענו למיון בבית חולים".
