סטארט-אפ, מיסים וחברה קדישא

עולם הסטארטאפים הינו עולם חדשני, מרגש, דינמי ורצוף אתגרים.

לצד פיתוח רעיון חדשני, קיים עולם משפטי-ומיסויי גדוש, שמי שישכיל ללכת בשבילים הנכונים ימצא עצמו חוסך תשלומי מיסים כבדים ומי שלא, יוכל אולי להצליח בפיתוח אבל ימצא את כיסיו ריקים כשכיסיו של השותף – מס הכנסה, יהיו גדושים.

עולם המס שזור באורך חייו של סטארט אפ, החל מרגע הרעיון למיזם, דרך הקמת חברה ופעילותה השוטפת, לרבות שלבי גיוס הכספים השונים, וכלה בשלב באקזיט המיוחל ואף אחריו.

ניקח מספר דוגמאות לאורך חיו של מיזם בהם מגיעים לצמתי מס. פניה לא נכונה בצומת עלולה להוביל לחסרון כיס ואילו ניווט נכון, יוביל אל המנוחה והנחלה עם כיסים גדושים.

ליצירת קשר אודות דיני מיסוי בסטארט-אפים השאירו פרטים>>>

צומת הרעיון – בצומת זו מתפתח רעיון המיזם במוחם של היזמים, אך מהר מאוד מגיע הרגע שצריך להוריד את הרעיון אל שלב המעשה. בשלב זה, מצד אחד עוד אין היתכנות כלכלית ולכן הקמת חברה לפעילות המיזם יכולה להוות הוצאה כספית מיותרת, מנגד, הרעיון שנרקם במוחם של היזמים מהווה כבר נכס בלתי מוחשי שיום אחד נצטרך להעבירו לחברה וככל שיעבור הזמן שווי נכס זה רק יעלה. העברת הנכס הבלתי מוחשי ממוחם של היזמים לחברה, מהווה אירוע מס, מכירה לכל דבר ועניין ורשויות המס יבקשו למסות אותה, (שיעור המס יכול לנוע בין 25-50 אחוזים משווי הרעיון, שהוא כמובן יהיה נתון למחלוקת). לכן, יש לדעת איך, מתי ובאיזה אופן לעבור משלב ה"גאראז" לשלב החברה וללא סיכוני מס מיותרים.

צומת הגיוס – ברור לכל, שההון האנושי הוא אחד המשאבים החשובים ביותר בעולם ההייטק. גיוס עובדים לסטארטאפ בראשית דרכו הוא אתגר לא מבוטל. מחד, רוצים לגייס את האנשים המוכשרים ביותר, מאידך, הקופה די ריקה בשלב ראשוני זה של המיזם. אחד הפתרונות הנפוצים הינו, תגמול עובדים מבוסס הון. תגמול זה מבוסס על מתן תגמול הוני לעובדים, מניות ו/או אופציות ובכך כורכים את הצלחת העובדים עם הצלחת החברה. מסלול אופציות לעובדים, הידוע בתור "אופציות 102" על שם סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, מעניק מספר יתרונות מס לעובד ולחברה אך מנגד יכול ליצור גם חסרונות רבים, לצד מלכודות שמי שאינו בקיא ברזי עולם זה, יכול ליפול בהן ואז, יצא שכרינו בהפסדינו. תגמול זה לצד התגמול המסורתי – שכר, מהווה שילוב ראוי למשיכת עובדים מיומנים, אך ללא הידע והבקיאות המיסויים, עלול להסתיים במפח נפש ותאונות מס קשות.

שלבי הגיוס הכספי – מיזם חווה במהלך חייו מספר שלבי גיוס כאשר ישנן דרכים משפטיות שונות לבצע את גיוס כספים, לעיתים כגיוס חוב, לעיתים כגיוס הון ועוד. עולם זה עתיר במנגנונים כדוגמת הלוואות המירות למניות (CLA), הסכם השקעה פשוט להון עתידי (SAFE) גיוס כנגד הנפקת הון וכיוצ"ב. מה המנגנון הנכון? מעבר להסכם המשפטי יש להתאים ולתפור לכל גיוס שכזה את המנגנון המיוחד לו. כל גיוס עומד בפני עצמו, עם הנסיבות שלו ועם עובדות הספציפיות לו. יש להתאים את מבנה המס הנכון, הן למשקיעים, הן למיזם והן ליזמים. רק מפגש אינטרסיים מיסויים של שלושת אלה יוכל להביא לסגירת גיוס הכספים הנכון למיזם.

צומת האקזיט – השלב המיוחל הגיע. אבל יש לו כל כך הרבה חלופות, לא רבים המקרים בהם היזמים מקבלים מזוודה של כסף ורוכבים אל עבר השקיעה. לרוב ניתקל באחד (או ביותר) מן התרחישים הבאים: חלק מסויים ישולם בעת הרכישה וחלקים אחרים ישולמו לאחר תקופות זמן מסויימות (holdback) של שנתים, שלוש ואף יותר, לעיתים התשלום יותנה בעמידה באבני דרך אם של פיתוח, מכירות או בהישארות של אחד או יותר מעובדי המפתח של המיזם לתקופות ארוכות. בלא מעט מהאקזיטים, נראה תשלום חלקי במזומן והשאר במניות של התאגיד הרוכש, וחלופות מבנה האקזיט רבות ומגוונות. לכל אחד מהתרחישים השלכות מס אדירות. ניטול דוגמה של רכישה בתשלומים של 3 שנים, לעמדת רשויות המס על אף שרק שליש מתשלום הגיע היום, יש לשלם מס על כלל התמורה, אם קיבלנו תמורה חלקית או מלאה במניות, גם כאן אם לא נפעל נכון, היזמים יכולים למצוא עצמם משלמים מס על מלוא התמורה כולל המניות, כך שבפועל לא באמת יצליחו להיפגש עם הכסף.

אלו כמובן היו רק מספר קטן של דוגמאות.

על מנת לנווט נכון בצמתי המס הרבים של סטארט-אפ, הדבר החשוב ביותר הוא לדאוג שמומחה מס ילווה את המיזם והיזמים לאורך כל הדרך וישמש מעיין ווייז על מנת להגיע אל היעד, החל משלב הרעיון ועד לשלב האקזיט.

מיוחס לבנג'מין פרנקלין (אותה הדמות המפורסמת המופיעה על שטר ה 100 דולר), המשפט הבא: בעולם שלנו שום דבר איננו ודאי חוץ ממוות ומיסים. לסטארטאפ יש מלווה תמידי כל ימי מחזור חיו, החל מרגע היוולדו ועד יום האקזיט, מלווה זה איננו עוזב והוא שם, נוכח וקיים, הוא המס. אם נשכיל להתמודד איתו נכון נרוויח ואם לאו, יצא שכרנו בהפסדנו.

על זה אמרו חז"ל – סוף מעשה במחשבה תחילה.