חג סוכות תשפ"ה, אוניקס, יקב גרוס

חג סוכות תשפ"ה, אוניקס 2020, יקב גרוס

כאשר ילד מתחיל לדבר, מלמדים אותו את הפסוק: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה" (סוכה מב/א). זה פסוק מפרשת וזאת הברכה. (דברים לג/ד). לכל הגויים יש חוקי חברה, ולנו יש תורה.

התורה עצמה מצווה את הגויים להקים בתי דין ולהעמיד שופטים, זה אחד משבע המצוות של בן נח (סנהדרין נו/א). הקב"ה העניש את אבימלך מלך גרר, על שלא דאג למזון ושתיה להולכי דרכים שבאו מארץ מרחקים (בראשית כ/יא וברש"י שם). אבימלך נענש למרות שסיפור זה היה הרבה לפני מתן תורה, מפני ש'דרך ארץ קדמה לתורה' (ויקר"ר ט/ג).

המצוות שלהם הן שכליות, גם גוי מבין שאם אין איסור לגנוב ולרצוח, לא ניתן לבנות חברה. אבל כשהמצוות הן שכליות, באופן טבעי מעגלים פינות, לא רק בשוחד אלא גם שופט צדק, כי הוא אנושי.

לדוגמא: יש שלט המורה שהנסיעה בכביש זה היא עד מאה קמ"ש, אם רדאר של שוטר יתפוס נוסע על מאה ואחד קמ"ש, הוא יעלים עין, ואם הוא ייגש עם כזו הפללה לבית המשפט, הרי שהשופט ינזוף בשוטר על היותו כזה קטנוני. הוא הדין במכירת דירה כשהסכום הנקוב הוא שלושה מיליון שקלים, ולבסוף שילם הקונה מאה שקלים פחות, המכירה אינה מתבטלת. בתורה זה לא כך, אלא כפי שאומרים חז"ל: בארבעים סאה הוא טובל, ובארבעים סאה חסר קרטוב אינו יכול לטבול. כביצה מטמא טומאת אוכלין, ביצה חסר שומשום אינה מטמאת. [בגד בגודל] שלשה על שלשה מטמא מדרס, שלשה על שלשה חסר נימא [שערה] אחת אינו מטמא מדרס" (מנחות קג/ב). כך זה גם בחיי היום יום, עובד שמאחר בדקה, לא נרשם לו איחור. אבל מי שיעשה מלאכה בזמן שקיעת החמה של יום שישי, אם היה אפשר לצמצם, הרי שההבדל בין מותר לבין איסור סקילה הוא פחות משניה אחת. הייתה יולדת ביום שישי לפנות ערב, בעלה ידע שאם הלידה תהיה בשבת זו, הברית תהיה בשבת הבאה, על כן ביקש מהמיילדת, להסתכל בדיוק בשעון, את השעה שיצא ראשו של התינוק. מסתבר שזה היה ממש בשעת האפס. הלך אבי התינוק אל הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, הראה לו את לוח השנה, ואת הממצאים של המיילדת, הרב עיין רגעים אחדים, וביקש לברר באיזו קומה נמצא חדר הלידה של אותו בית חולים. כי אם זה בדיוק על השנייה, הרי שכל קומה למעלה, זה עוד מספר שניות נוספות. הסיבה שבתורה הכל בשיא הדייקנות, היא בגלל שזה לא הסכמה חברתית, אלא חוק מוחלט. בדיוק כמו להקליד כתובת לִינְק ארוך של ארבע שורות ארוכות, אסור לפספס אות או נקודה.

עד כאן הכל ברור וידוע, אך יש על כך שאלה, לעתיד לבוא, יְלַמֵּד המשיח את הגויים תורה (ישעיהו ב/ג. ס/ג). בשביל מה? הרי הגויים לא יתחילו להניח תפילין, לשמור שבת ולאכול כשר, איזו תורה הם צריכים ללמוד? מה רע להם בחוקים חברתיים אנושיים שחכמיהם מחליטים? התשובה היא שאכן הם אינם צריכים לדקדק על הגרם, המילימטר ועל השנייה, אבל הם צריכים לדעת שקיימים כאלה חוקים, הם צריכים לדעת ששום דבר לא נמדד בערך ובהכללה. כל גרם, כל מילימטר וכל שניה קובעים! אם יהיו רק שני אנשים על פני כל הגלובוס, והאחד יהרוג את רעהו (קין הרג את הבל אחיו, בראשית ד/ח). לכל גוי ברור שזה רצח מזעזע, אבל כאשר ישנם שמונה מיליארד אנשים בעולם, זה נראה לא כל כך נורא כששומעים על רצח בפאתי תבל.

התורה מלמדת לא כך, בתורה אין הבדל אם זה אחד מתוך שנים או אחד מתוך עשרה מיליארד, כל אחד ואחד הוא שלם. לכן כשמענישים רוצח, אומרים לו שהוא רצח עולם מלא! (סנהדרין לז/א). חז"ל מנמקים את הסיבה ואומרים, שהנה רואים אנו, מקין לבדו, וכן אחר כך מנח לבדו יצא עולם שלם, הרי שכל בודד ובודד הוא עולם שלם.

במדרש רבה על פרשת בראשית יש דוגמא, השמים היו תחילה מים, והקב"ה הקריש אותם, כמו שאנו מקרישים חלב לעשותו גבינה, על ידי שמוסיפים קצת חומר מקריש (בר"ר ד/ז), בזמנם הפיקו אותו מקיבה של בהמות, וזה נקרא מְסוֹ (אנזים הגבנה). אם רוצים להקריש ליטר חלב, מכניסים כפית אחת מְסוֹ, ואם רוצים להקריש עשרה ליטר, גם כן מספיקה כפית אחת, וגם למאה ליטר ולאלף ליטר. כך עשה ה' עם השמים, הכניס כפית אחת חומר הקרשת מים, ואוקיינוס שלם קרש להיות כיפה יציבה מעלינו (בר"ר שם).
אני מזכיר את זה כאן, כי גם ביין זה עובד כך, אם עושים חביונת קטנה של עשרה ליטר תירוש, ללא היגיינה ושמירת ניקיון, ובחוסר זהירות מאפשרים ל'פולשים' בלתי ידידותיים לחדור, החבית תחמיץ. אם זו חבית של מאה ליטר, אין צורך בכמות גדולה יותר של זיהום, וגם לא בחבית של מאה אלף ליטר. שלמה המלך מכנה זאת כך: "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ [יתסיס] שֶׁמֶן רוֹקֵחַ" (קהלת י/א). רגל אחת של זבוב, שדרכה לפני כן באשפה, ואחר כך על השמן שבחבית, יש להשליך לפח לא רק את הרגל של הזבוב, אלא את כל החבית. חוקי היין זהים.

מאוד סימלי שתקופת הבציר והפעילות של היין נעשית דווקא בעשרת ימי תשובה, שזה זמן שבו לומדים אנו להיזהר בכל, ולא להזניח דברים קטנים. הכל יודעים שלימוד התורה וחכמתה נמשלו ליין, ומאמר משובב נפש נקרא 'יינה של תורה'. אם נעשה בזהירות ועירנות את 'יין החכמה', נזכה להיות בעצמינו יין משובח.

חג סוכות ויין יקב גרוס: סיפור החיבור המושלם.

כמידי שנה, חג סוכות וארבעת המינים מתחברים עבורי ליין של 'יקב גרוס', בזכות הקשר בין אתרוגי גרוס ליין המיוצר בו.

האתרוגים והיין דורשים טיפול מסור ומדויק. אם נניח לאתרוגים לגדול ללא הכוונה, הם עלולים להיפגע. אתרוג מהודר הוא כזה שאין בו כתמים או פגמים, אך כדי להשיג אתרוג מהודר באמת, יש להשתמש בייחור מיוחד ולא סתם בענף רגיל.

גם ביין, כדי שהמוצר יהיה איכותי, יש צורך בחומר גלם מצוין (ענבים). לא ניתן פשוט לרכוש קרטונים של ענבים בשוק, יש לקנות מכורם אמין שטיפל בגפנים כראוי.

אם הענבים איכותיים ונבצרו בזמן האופטימלי, תפקידו של היינן הוא לא להרוס את התוצרת אלא לאפשר לה להתפתח, תוך שמירה על כך שלא ייכנסו "פולשים" לתהליך.

היין, כמו גם האתרוגים של גרוס, מיוצרים בתכלית ההידור. לכן, כשמגיע חג הסוכות, אני משתדל לשבת בסוכה עם אתרוג של גרוס ולידו כוס יין מיקב גרוס.

נכון לעכשיו, מדפי החנויות עדיין מלאים בציר 2020, ולכן כדאי להזדרז לרכוש אותו, שכן הוא עתיד להיגמר בקרוב.

בשנה הבאה, בציר 2021, ייתכן שיהיה יין טוב, אך הוא יצטרך זמן התבגרות שיוסיף לו עומק וטעמים. כך, שרק לחג הסוכות תשפ"ו, הוא צפוי להיות היין המומלץ.

לחיים,

חג שמח ושבת שלום

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.

​​​​​​​

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן