דוברות אסותא אשדוד: לפני זמן קצר פונו לביה"ח 2 פצועים מאירוע הירי בכביש 4. מטופל אחד נפטר בדרכו לביה"ח המטופל השני, מטופל בחדר הטראומה של ביה"ח, מצבו מוגדר בינוני. אנחנו מעודכנים על עוד 2 פצועים שבדרכם לביה"ח, אחד מהם, רופא ביה"ח, שעצר על מנת לסייע.
הסיבות שישראל מתקשה מול המל"טים, וההתמודדות איתם
בעוד שלישראל יש מערכת מובילה בעולם לאיתור ויירט טילים, שיכולים לנוע יותר כ-1,800 קמ"ש לשעה, למערכות המכ"ם של ישראל קשה יותר לזהות כלי טיס בלתי מאוישים, שלעתים נעים ב-180 קמ"ש לשעה
שיגורים ויירוטים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הניו יורק טיימס מדווח על קושי יירוט מל"טים שמשגר חיזבאללה, ואחרי שאחד מהם כבר הביא למותם של 4 חיילי גולני. על פי העיתון, מל"טים מכילים פחות מתכת ופולטים פחות חום מאשר רקטות ופגזים שעפים במהירות גבוהה, ולכן לא תמיד מפעילים התראות. וגם כאשר הם מזוהים, הם לפעמים מזוהים כמטוסים ישראליים קטנים, מכיוון שהם טסים באותו גובה ואותה מהירות.
"כל המערכות שיש לנו בעולם המערבי לא רק בישראל - בנויות כדי להגן על המרחב האווירי מפני מטוסי קרב וטילים רגילים", אמר עופר חרובי, לשעבר ראש מחלקת המל"טים בחיל האוויר, "עליך לעצב מחדש חלק מהמערכות האלה כדי שיוכלו לראות ולזהות ולעקוב אחר מטרה שנעה לאט".
בעוד שלישראל יש מערכת מובילה בעולם לאיתור ויירט טילים, שיכולים לנוע יותר מ-1,800 קמ"ש לשעה, למערכות המכ"ם של ישראל קשה יותר לזהות כלי טיס בלתי מאוישים, שלעתים נעים ב-180 קמ"ש לשעה.
ישראל מסתמכת בעיקר על מכ"ם, שנועד בעיקר לזהות עצמים מתכתיים גדולים יחסית כמו מטוסים על ידי שידור אות וקליטה של האות, כך לדברי און פניג, ראש חברת R2 Wireless, שמתכננת מערכות זיהוי מל"טים ועובדת עם צה"ל.
לדבריו, קיימות חלופות, לרבות מכ"מים שמזהים ומסווגים את גלי הרדיו הנפלטים על ידי מל"ט, חיישנים אופטיים שסורקים את השמיים לאיתור סימנים חזותיים של מל"ט וחיישנים אקוסטיים שמזהים את הקול של מנוע של מל"ט.
לכל המערכות הללו יש יתרונות ונקודות פחות טובות, וישראל צריכה לשלב אותם על מנת לבנות מערכת זיהוי מל"טים חזקה יותר, אמר פניג לניו יורק טיימס. "אין פתרון קסם שאם ייושם יפתור את כל הבעיות שלך", אמר. "אבל אנחנו צריכים שינוי מוחלט בהלך הרוח".
