רשות שדות התעופה: נתב"ג פועל כרגיל להמראות ונחיתות.
האלמנה סיפרה בשבעה: ר' רפאל מרדכי רצה לזכות למות על קידוש ה'
בשבעה שהסתיימה תוך זמן קצר על האברך הרב רפאל מרדכי פישהוף הי"ד שנרצח בערב יום כיפור בפיגוע בחדרה, נחשף כי כמה פעמים התבטא על רצונו לזכות למות על קידוש ה'. הסיפור המלא והילדים שאמרו קדיש
מסע הלוויה בחדרה צילום: מוטי גלזר
הירצחו של האברך החשוב הרב רפאל מרדכי פישהוף הי"ד לא נותנת מנוח למכריו הרבים ולחבריו לספסל הלימודים. הטרגדיה שנחתה עליהם בערב יום כיפור מבלי שמתאפשר לששת ילדיו היתומים לשבת שבעה על אביהם, הותירו את כולם בהלם.
סיפורים רבים סופרו בשבעה הקצרה ומתוכם סיפור כי ר' רפאל הביע את רצונו ומשאלתו שיזכה למורת על קידוש ה'.
ר' רפאל היה ידוע בפרישותו וצדקותו מכל ענייני העולם ודבקותו בלימוד התורה יומם וליל. בצעירותו למד בישיבת 'דרכי משה' לצעירים בבני ברק שם כבר התבלט בניצול הזמן שלו והתמדה עצומה. משם המשיך ללמוד בישיבת "כנסת יצחק" בחדרה, שם עלה ונתעלה במעלות התורה כמתמיד של הישיבה. וכפי שהעיד המשגיח דחדרה הגאון הצדיק רבי טוביה הלוי נוביק כי לפני כ-20 שנה ר' רפאל מרדכי נכנס לישיבה ומאז רק עלה ונתעלה בכל התחומים הרוחניים.
דמותו של האברך 'רפאל פישהוף' הייתה ידועה בין תלמידי הישיבה והקהילה בחדרה כדמות של תלמיד חכם אמיתי עובד ד' באמת ההולך בצידי דרכים ענוותן ושפל ברך. הוא מיעט לצאת מביתו לנסיעות מחוץ לעיר כי לא רצה להחסיר אף לא סדר אחד מסדרי הכולל וכן מהחברותות עמם היה לומד במשך שעות היום והלילה.
אביו הגאון רבי שרגא פישהוף מראשי ישיבת בית מתתיהו העיד בשבעה הקצרה שישבו בני המשפחה, כי ר' רפאל היה כולו קודש לד' מקטנותו וכי מעולם הוא לא הגיע עם ההורים שלו לויכוח על שום נושא.
כן העיד הגאון ר' שרגא כי לפני שיעורים שהיה מוסר במקצועות שונים בש"ס, היה נוהג להתקשר קודם לכן לבנו חביבו ר' רפאל הי"ד ויחד מלבן עמו את הסוגיא עד שהיו הדברים מתחוורים לו כדבעי ור' רפאל היה מביא לו מיד מראי מקומות לכל מהלך השיעור.
הוא היה כל כך פרוש מענייני העולם, עד שפעם אמרו לידו את שמו של ראש העיר בני ברק דאז והוא לא הכיר אף את השם, כן לא ידע מי זה ראש הממשלה וכדו' כל חפצו ומחשבותיו היו בתורה בלבד
לפני כעשר שנים עבר ר' רפאל תאונת דרכים קשה מאד כשרכב פגע בו בעוצמה רבה והיה בשערי מוות ובחסד ד' בזכות תפילות הרבים קיבלנו אותו לעוד 10 וחצי שנים נוספות אותם ניצל עד תום.
ביום רביעי שעבר דקות ספורות קודם שחבט הערבי עם הגרזן בראשו, הוא הלך לביתו מהכולל כדי להביא קובץ חבורות אותם כתב על הסוגיא הנלמדת ואותם היה צריך להעביר לאברכים בכולל שלו.
לאחר שחבט הערבי בראשו עם הגרזן החל לרוץ לבית סמוך שם זעק לעזרה ומיד לאחר מכן התמוטט עקב דימום מוחי. יממה לאחר הלוויה נשא דברים המשגיח הגה"צ רבי טוביה הלוי נוביק ואמר כי לאחר שרבי רפאל מרדכי הי"ד נדקר, הוא הספיק לברוח ולעלות לביתו של אחד מאברכי הקהילה, והמילים שאמר לו היו "מישהו עשה לי משהו" כשלמפרע התברר כי היו אלו מילותיו האחרונות כאשר הוא זוכה לשמור על טוהר הלשון ונקיות הדיבור גם במצב נורא ואיום זה.
לאחר מכן סיפר החברותא שלו כי יממה לפני כן הם סיימו את המסכת והחברותא ביקש להתחיל מסכת חדשה, אך ר' רפאל הי"ד ביקש שלא להתחיל חומר חדש אלא לחזור בשנית על המסכת מתחילתה, ואכן ניבא ולא ידע מה ניבא כאשר בבית דין של מעלה הוא זוכה כעת לחזור על תלמודו.
בליל יום רביעי, לילה קודם הפיגוע המחריד הייתה זאת סוגיא שלא הייתה ברורה לו לר' רפאל מרדכי - עד תום, ובשל כך נותר ער במהלך כל הלילה כשלאחר תפילת שחרית התיישב כהרגלו לסדר א'.
כאשר הגיעה הידיעה על הפיגוע הנורא, התאספו מאות בני הישיבה בחדרה לקרוע שערי שמים לרפואתו של האברך החשוב שבקהילה ולאחר שעה קלה הוציאו גורמים שונים כי חלה הטבה משמעותית במצבו ולכן תפילת הרבים פסקה אמנם לאחר מכן התברר שזו הייתה ידיעה כוזבת.
ב'שבעה' הקצרה שישבו בני המשפחה עד יום הכיפורים, מפאת קוצר הזמן התחלקו האבא ואחי הנפטר שישבו בבית האבא ברחוב ראב"ד בבני ברק ואילו האלמנה והיתומים הקטנים ישבו בביתם בחדרה.
בערב יום הכיפורים זכו היתומים והאלמנה לקבל שיחת טלפון מראש הישיבה הגאון רבי אשר דויטש שאמר כי ישנם זמנים שלא ניתן לדבר אלא לשתוק ולקבל דין שמים באהבה ובתמימות והקב"ה שהוא טוב ומטיב הוא הנחית על כלל ישראל את הצרה הגדולה והוא זה שידאג לכל מחסורם של האלמנה והיתומים.
לעזרה דחופה ל-6 יתומי הנרצח מחדרה הקליקו כאן>>>
טרם התקדש החג הגיע ראש ישיבת כנסת יצחק חדרה הגאון רבי יהושע ארנברג לנחם את האלמנה הטריה ואת בני המשפחה, וכאשר שמעה האלמנה כי ראש הישיבה הגיע ביקשה לספר דבר שאיש לא יודע, והיא סיפרה כי כל חייו היה שגור על לשונו כי הוא רוצה לזכות למות על קידוש ד'.
עין לא נותרה יבשה בהיכל הישיבה הקדושה, בליל יום הכיפורים, עת נשמע קולם של היתומים הטריים, 'יתגדל ויקדש שמיה רבא'. כותלי ישיבת חדרה כמו הצטרפו גם הם לבכיות ההמונים, כאשר הסבא הגאון רבי דוד אוסטרן מרבני העיר אופקים הגיע לשהות לצידם בזמן הקשה.
בני הישיבה מספרים כי כאשר הגיע החזן בתפילת מוסף הגאון רבי אלעזר שושן לפיוט 'ונתנה תוקף' געתה הבכיה בהיכל הישיבה, הציבור קולו נשנק מבכי, 'מי בחרב ומי בחיה...' ולקח זמן מה עד שיכלו להמשיך.
כמו כן קודם שעלה החזן רבי אלעזר שושן לפני העמוד, הוא התייפח בבכי דקות ארוכות וסימן כי הוא מסופק אם יכול לעלות לפני העמוד, רק לאחר דקות ארוכות הוא ניגש.
