בעיריית נהריה מעדכנים: יום הלימודים במוסדות החינוך נמשך כסדרו לאחר קיום הערכת מצב עם צה״ל. (אדיר לחקים)
כל החידושים מיום כיפור: סיכום היום הקדוש תשפ"ה בחצרות הקודש
משה ויסברג מגיש סיכום מיוחד של יום כיפור תשפ"ה מחצרות הקודש, הישיבות ובתי גדולי ישראל: החייל שנכנס להיכל הישיבה באמצע מנחה וגרם למהומה, הרבי שביקש לא להכנס לפאניקה בעקבות מצבו הרפואי, היכן שרו 'חסדי השם'?, השר מהליכוד שהה במירון, והרבי ששוחרר מבית החולים | כי ביום הזה יכפר עליכם
יום הכיפורים תשפ"ה צוין בכל בתי הכנסת בעולם היהודי כיום של מחילת עוונות. בתי הכנסת ברחבי העולם ובארץ התמלאו במתפללים. כמידי שנה מגיש משה ויסברג סיכום של היום הקדוש מחצרות הקודש, בתי גדולי ישראל והיכלי הישיבות.
בחצרות האדמו"רים והחסידים:
• בחצר חסידות גור התפלל כל התפילות החזן ר' משה גדליה לב. באמצע מוסף מיהרו את לב, שכן האדמו"ר ביקש שתהיה הפסקה של 3 שעות בין מוסף למנחה. האדמו"ר מגור יצא מיד בסוף נעילה והתפלל מעריב בדירה, לאחר התפילה יצא האדמו"ר לחסידים ושרו 'המבדיל'. תפילת נעילה ארכה שעה ועשרים ושתיים דקות. בימים של ערב יום כיפור הגבאי ר' יוסל שיף נכנס לאדמו"ר מגור בשליחות אברך שנולד לו בן השבוע ושאל מה עליו לעשות בשלום זכר בשבת הקרובה שיוצא יום כיפור?, הרבי ענה: לא צריך לעשות כלום, הרב שיף שאל שוב, האם לעשות בשבת חוה"מ סוכות השלמה?, והרבי השיב: "יום כיפור מכפר על הכל, גם על זה...".
רבבות המתפללים בבית המדרש ביום כיפור ראו את ההתקדמות בהתפתחות הבניין של גור ואת המשך פרוייקט ההנצחות של הנדיבים הדגולים. בערב יום הקדוש הוצבו ברוב פאר והדר הנצחות של תורמי 250,000 $ לבנין זאת לאחר שהונצחו תורמי 1,000,000 $ בכותל המייסדים ומייסדי האגף הישן בלובי הראשי של בית המדרש החדש.
• בחצר חסידות בעלזא, קיים הרבי לאחר אמירת הסליחות בערב החג את מנהג הכפרות, הרבי מבעלזא ניגש ל'כל נדרי', מוסף, ו'נעילה'. במוצאי החג תקעו בשופר בשעה 19:05 זמן בעלזא.
• אלפי חסידים השתתפו בתפילות יום כיפור בצילו של האדמו"ר מויז'ניץ. בערב יום הקדוש ערך האדמו"ר טיש ובו התייחס למצבו הרפואי ואמר: "אינני אוהב שנכנסים לפאניקה וחרדה, בשום נושא וגם לא בנושא הזה. יש משהו רפואי שצריך לעבור אבל עלינו להיות רגועים ולבטוח בה'. כמובן אפשר וצריך להתפלל אבל לא ליפול חלילה לכל מיני פחדים וחרדות ומרה שחורה, אלא להיות בשמחה ולבטוח בבורא עולם". אמר הרבי
בליל התקדש החג לאחר תפילת כל נדרי נשא האדמו"ר דברים וקרא לציבור חסידי ויז'ניץ בכל העולם לקבל על עצמם שלא לדבר בשעת התפילה. לאחריו נשא דברים בנו בכורו הרה"צ רבי חיים מאיר הגר אב"ד ויז'ניץ שקרא לכולם לקבל זאת לרפואת אביו והזכיר כי סביו הרבי בעל ה'ישועות משה' זצ"ל שוחח עם מחותנו האדמו"ר מלעלוב זצ"ל שאמר לו כי שמירה על דיבור בתפילה היא סגולה להצלחה ולרפואה ממחלות קשות.
• בחצר חסידות סלונים ציינו שנתיים להתמוטטות של האדמו"ר ביום כיפור. עם סיום תפילת 'נעילה' ולאחר שהרבי צם את כל הצום בלעה"ר, יצא האדמו"ר מחדרו ותקע בשופר, והציבור פצח בשירהת חסדי ה' כי לא תמנו כי לא עלו רחמיו. כזכור, האדמו"ר מסלונים תקע לראשונה בשופר בחודש אלול האחרון.
• התרגשות רבה נרשמה בחצר הקודש קרעטשניף: האדמו"ר שוחרר לפני יום כיפור מבית החולים קפלן והגיע ביום חמישי לאמירת 'תשליך' בחוף הים כמנהגו מידי שנה. בערב החג ערך את הטיש כנהוג והתפלל את כל התפילות. התרגשו כשעבר לפני התיבה כבשנים עברו. השמחה פרצה גבולות עם סיום נעילה בשיר "תתקבל צלותהון".
• בחצר הקודש סאסוב: בליל יום כיפור הרבי נוהג לערוך טיש כשהאדמו"ר מסובב לציבור ושרים יחד זמירות ותשבחות, לאחמ"כ הוכנס התינוק בן לאחד מהחסידים למעמד הקרישמ"ע ליינען בביהמ"ד, ביום לאחר תפילת מוסף התקיים שמחת הברית לבן אחד מהחסידים, כשהאדמו"ר משמש סנדק מפטיר יונה נרכש לאדמו"ר ע"י מספר נגידי החסידות יחד בסכום של 300 אלף שקל.
• האחים המשפיעים רבי אלימלך, רבי נחמן ורבי חיים יוסף בידרמן התפללו את תפילות יום כיפור בבית המדרש לעלוב של אביהם האדמו"ר זצ"ל ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, לכל נדרי ונעילה ניגש הרה"צ רבי חיים יוסף בידרמן, לתפילת שחרית ניגש הרה"צ רבי אלימלך בידרמן ולמוסף הרה"צ רבי נחמן כשבמקום נרשמה התעוררות עצומה ביותר.
בערב החג פרסמו חבורת באר הפרשה בבית שמש של המשפיע רבי אלימלך בידרמן את דבריו בשם ספר 'קב הישר' להתפלל בעד אביו ואמו ורבותיו בסוף תפילת שמו"ע וביקשו להתפלל עבור רבי אברהם אלימלך בן חיה עלקא וכל בני משפחתו לאריכות ימים.
• בחצר הקודש בוטושאן: בתפילת נעילה שררה התרגשות בקרב החסידים, כאשר לראשונה ניגש האדמו"ר לפני העמוד לתפילת נעילה, בניגוד למנהגו בכל השנים שאינו ניגש לפני העמוד לתפילות חוץ מפסוקי דזמרה מטעם הכמוס עמו - כאמור לראשונה ניגש כ"ק האדמו"ר לפני העמוד דבר שריגש במיוחד את קהל החסידים.
בחצרות גדולי ישראל, הרבנים והיכל הישיבות:
• פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שהה ביום כיפור בישיבתו בבית שמש. בערב יום כיפור בבוקר ערך פוסק הדור מעמד כפרות עם שחיטה בחצר ביתו בהר נוף ואחר הצהריים יצא מביתו לקריית ישיבתו ברמת בית שמש, בדרכו עצר ליד נחל באזור בית שמש שם ערך תשליך. פוסק הדור עבר לפני התיבה בכל נדרי ובנעילה ועלה לתורה בעליית מפטיר ובמנחה במפטיר יונה. לפני נעילה נשא דברים בקול בכי ואמר לתלמידים שמי שיהא דבוק בתורה יעבור את כל התקופה הקשה וביקש מתלמידי הישיבה להתפלל נעילה בקול בכי לאחר מעריב במוצאי הצום התבטא בשמחה גדולה על כך שזכה לצום גם בגילו בלעה"ר.
• בערב יום הקדוש שיגר רבינו ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן מכתב תנחומין לבני משפחת הקדוש הרב רפאל מרדכי פישהוף הי"ד שנרצח . ראש הישיבה כתב במכתבו "ודאי שהוא מהצדיקים שמתייסרים לכפר על דורם, וביחוד בשעת הגזירה שאנו נמצאים בעת חרון אף ה' בלהט החרב המתהפכת על עמו ונחלתו".
דקות לכניסת היום הקדוש העתיר רבינו ראש הישיבה על תורמי קופות צדקה שונות. הגרמ"צ אמר כי רואים בהפטרה של יום כיפור שעניינו של יום זה "בין אדם לחבירו" וקרא ברגש את הפסוקים "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית". לאחר מכן נפנה רבינו לבית מדרשו וניגש לפני העמוד לתפילת 'כל נדרי'. התרגשות רבה אחזה בקרב המסתופפים בצלו של ראש הישיבה עת נשמע קולו בעת ברכת "שהחיינו" על קדושת היום, כשקולו נשנק מדמעות של התרגשות. קודם תפילת מעריב נשא ראש הישיבה דברי התעוררות קצרים ונרגשים.
במהלך כל היום הקדוש שהה ראש הישיבה בהיכל בית מדרשו, כשבזמן ההפסקה בין תפילת מוסף לתפילת מנחה, שהה בחדרו שבבנין הישיבה. הגרמ"צ עלה לעליית שלישי במנחה וקרא את הפטרת יונה. דקות לפני תפילת נעילה אמר: "אם בשנה שעברה היינו מתאמצים יותר בנעילה מי יודע כמה גזירות היינו יכולים לבטל, כמה דמעות של צער יכולנו לחסוך. הבה ונתאמץ יותר ושהשנה הזו תהיה שנה יותר טובה עם פחות גזירות קשות". במהלך תפילת נעילה משנוכח ראש הישיבה שהשעה מתאחרת, שלח להודיע לבעל תפילה שלא יאריך וישתדל לקצר לסיים בזמן, מפני טורח הציבור המתענים. לאחר הבדלה במעונו בירך ראש הישיבה את תלמידיו לפתקא טבא ואגוט יאר.
• בישיבת פוניבז' ערך ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי בקריאת התורה מי שברך לרפואתו של האדמו"ר מויז'ניץ והתבטא שהוא אחד מגדולי דורינו. לאחמ"כ ערך מי שברך לנשיא הישיבה והרמי"ם ולאחמ"כ מי שברך לכל תלמידי הישיבה. כמו"כ לפני כל נדרי עברו להתברך הבחורים המבוגרים לאחמ"כ החזיק ספר תורה קטן בזמן כל נדרי לצד נשיא הישיבה הגר"א כהנמן שהחזיק אף הוא ספר תורה.
• בישיבת סלבודקה בגבעת הישיבה התרחש אירוע דרמטי בשיאה של תפילת מנחה של יום הכיפורים לשם נכנס חייל עם מדי צבא נעמד על מרגלות ארון הקדוש והחל לזעוק: "אתם חייבים ללכת לצבא, תקימו פלוגה חרדית, חברים שלי נהרגים בעזה ובלבנון", במקום התפתחה מהומה גדולה כשבסופו יצא החייל מהישיבה.
• עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שהה במהלך יום הכיפורים בשכונת 'רמת אלחנן', כאשר עד סמוך לשקיעה ואף במשך היום הקדוש עצמו עצמו השיב לשאלות דחופות בענייני התענית לחולים. בתפילת מנחה עלה עמוד ההוראה לעליית 'שלישי' ול'מפטיר יונה', הנקנה עבורו במשך שנים רבות על ידי אחד ממקורביו ותלמידיו הגדולים. קודם תפילת נעילה, נשא דברי חיזוק, בעודו מציין את דברי המשך חכמה כי אמנם חילול ה' עוון חמור הוא, אך בתפילת נעילה אפשר להשיג כפרה לחטא זה. כמו"כ דיבר על כח הצדקה, ואף סיפר כמה עובדות והנהגות בענין 'כל הבא להיטהר מסייעים אותו'. בסוף דבריו עורר כי חובה מוטלת עלינו להתפלל על כל הנמצאים בסכנה בשדה הקרב, ועל השבויים שיצאו מאפילה לאורה. במוצאי יוה"כ קידש את הלבנה ברוב עם הדרת מלך, כשלאחר מכן בירך את כל הנוכחים, ואף נשא ונתן עמם בשאלות הלכתיות שהתעוררו.
• בהיכלי ממלכת התורה ישיבת מיר עברו את תפילות יו"כ בהתרוממות מיוחדת בכלל בתי המדרש כאשר את תפילת מנחה התפלל המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל בבניין בית ישעיה עם תלמידי חו"ל בהשתתפות אלפיים בה מקבל עלית מפטיר יונה כשלאחר מכן עלה המשגיח לחזק את הציבור לקראת תפילת נעילה בבכיות נוראות ומרגשות בה דיבר על מה שכלל ישראל חווה ועבר השנה והסבר על מעלת תפילת נעילה. יחד עם כלל תלמידי חו"ל התפלל המשגיח תפילת נעילה וניכר החיזוק בהתעלות עצומה כמו כן במניין המרכזי בהיכל הישיבה בה מצטופפים אלפיים לזכות ולשמוע את תפילות הבעל תפילה של המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל כאשר כלל ההלכות ומנהגי ודרכי התפילה נענשים ע"פ הוראותו של ראש הישיבה וחבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל.
• בישיבת 'נתיבות חכמה' וולפסון בבית וגן באמצע תפילת 'נעילה' נכנס יהודי עם חולצה של משפחות החטופים, איך שהוא נכנס רבני הישיבה וראש הישיבה הגאון רבי ברוך נויבירט קירבו אותו לתוככי בית המדרש. אחד התלמידים מציינים כי הוא התרגש מאוד מהתפילה ובכה.
• הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שהה ביום כיפור בישיבת 'חזון עובדיה' בירושלים שם התפלל את כל התפילות יחד עם בנו הגאון רבי רחמים יוסף ראש הישיבה. בערב החג פורסמה תשובה הלכתית של הראש"ל לגבי החיילים המגוייסים ונמצאים בחזית המלחמה, בעזה או בצפון, הראש"ל כתב שהיות והם עסוקים במצוה של הצלת נפשות מעם ישראל. לכן כל אותם הנמצאים בחזית ושמא יצטרכו להלחם חזיתית הרי הם פטורים מלצום, ויאכלו כאשר תאווה נפשם כדי שיהיה להם כח ובריאות וריכוז להנצל מהערבים. ואם יכולים יאכלו לשיעורין כפי הדין. ואם זה יקשה עליהם יכולים לאכול כרגיל. ובברכת המזון יאמרו יעלה ויבא.
• הגאון הצדיק חכם ניסים בן שמעון התפלל את התפילות בבית מדרשו 'אור החיים' בבני ברק, קודם התקדש החג במעונו וכן בשעת כל נדרי העתיר הרב על הזקוקים לישועה.
בסיום היום הקדוש עברו הציבור להתברך מפיו. לאחר מכן כינס חכם ניסים בית דין מיוחד לבקשת גאולה ובשורות טובות לעם ישראל.
• ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין ראש ישיבת עטרת שלמה התפלל את תפלות יום הכיפורים בהיכל הישיבה בקרית הישיבה בראשון לציון. לאחר כל נדרי נשא שיחת חיזוק על גודל עיצומו של יום. השנה באורח נדיר ערך ראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין סדר תפלה מיוחד המסוגל לזיווגים עם קבוצה מצומצמת של בחורים מבוגרים הזקוקים לישועה לאחר תפלת מעריב, לבקשת ראש הישיבה אין משתתפים יותר ממנין בחורים מצומצם בלבד באחד מחדרי השיעורים, ואומרים סדר תהלים מיוחד כשראש הישיבה עובר לפני העמוד, ולאחר מכן תפלה מיוחדת על ענין הזיווגים. בתפלת מנחה קרא ראש הישיבה הגר"ח כמנהגו מידי שנה כבר למעלה מיובל שנים את הפטרת יונה, כשהגיע ראש הישיבה לפסוקים 'כי מלפני ה' הוא בורח, כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה' נשנק קולו מבכי וחרדה השתררה בין כותלי ההיכל.
• בישיבת פוניבז' ל'כל נדרי' ותפילת מעריב ניגש לפני התיבה המשגיח הגאון הצדיק רבי אהרן זאב גרוסברד, ותיקי הישיבה ציינו כי השנה מלאו ארבעים שנה מאז החל המשגיח להתפלל לפני העמוד בישיבת פוניבז' בשליחות מרן הגראמ"מ שך זצ"ל מנהיג הציבור החרדי.
לצידי החזן בתפילת כל נדרי עמדו ראשי הישיבה הגאון רבי שמואל מרקוביץ והגאון רבי אשר דויטש. ראש הישיבה רבי אשר דויטש החזיק בידו את ספר התורה הזעיר שהובא לו במיוחד על ידי אחד הנדיבים לקראת היום הקדוש. לאחר תפילת מעריב הלך ראש הישיבה רבי אשר דויטש למעונו של אחיו הגאון רבי ברוך שמואל בן לאה דויטש השוכב במיטת חוליו בסמיכות לגבעת הישיבה לברכו בברכת השנים.
בתפילת שחרית לראשונה ניגש הבעל קורא המיתולגי רבי אשר קרלינסקי לפני העמוד. לאור זאת שעדיין לא הוזז השעון ושקיעת החמה מוקדמת, הסתיימה תפילת מוסף בשעה 15:20. במוצאי הצום מסר ראש הישיבה רבי שמואל מרקוביץ שיחה בפני בני הישיבה במסגרת סדר "מחיל אל חיל".
• בערב יום הכיפורים מסר המשגיח הגאון הצדיק רבי טוביה הלוי נוביק שיחה מיוחדת בהיכל ישיבת 'כנסת יצחק' בחדרה בה עמד על הזכות העצומה במיתת צדיקים מכפרת, והוסיף כי הוא שמע שלאחר שתלמיד הישיבה הקדוש רבי רפאל מרדכי פישהוף הי"ד נדקר, הוא הספיק לברוח ולעלות לביתו של אחד מאברכי הקהילה, והמילים שאמר לו היו "מישהו עשה לי משהו" כשלמפרע התברר כי היו אלו מילותיו האחרונות כאשר הוא זוכה לשמור על טוהר הלשון ונקיות הדיבור גם במצב נורא ואיום זה.
טרם התקדש החג הגיע ראש ישיבת כנסת יצחק חדרה הגאון רבי יהושע ארנברג לנחם את האלמנה הטריה ואת בני המשפחה, וכאשר שמעה האלמנה כי ראש הישיבה הגיע ביקשה לספר דבר שאיש לא יודע, כי כל חייו היה שגור על לשונו כי הוא רוצה לזכות למות על קידוש ד'... עין לא נותרה יבשה בהיכל הישיבה הקדושה, בליל יום הכיפורים, עת נשמע קולם של היתומים הטריים, 'יתגדל ויקדש שמיה רבא'. כותלי ישיבת חדרה כמו הצטרפו גם הם לבכיות ההמונים, כאשר הסבא הגאון רבי דוד אוסטרן מרבני העיר אופקים הגיע לשהות לצידם בזמן הקשה.
בני הישיבה מספרים כי כאשר הגיע החזן בתפילת מוסף הגאון רבי אלעזר שושן לפיוט 'ונתנה תוקף' געתה הבכיה בהיכל הישיבה, הציבור קולו נשנק מבכי, 'מי בחרב ומי בחיה...' ולקח זמן מה עד שיכלו להמשיך.
• בישיבת 'בית מתתיהו' בבני ברק שם התכנסו המוני בני הישיבה והבוגרים לתפילה בהיכל הישיבה לראשונה ללא ראש הישיבה הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל שנפטר בחודש שבט האחרון. ב'כל נדרי' החזיק כמידי שנה את ספר התורה הגאון רבי שרגא צבי פישהוף מראשי הישיבה שקם כמה דקות קודם לכן מהשבעה על בנו הקדוש רבי רפאל מרדכי הי"ד שנרצח בחדרה.
ראש הישיבה הגאון רבי צבי ויסבקר דיבר אחרי כל נדרי והזכיר את אביו ראש הישיבה זצ"ל וביקש להתחזק במה שהיה כל כך חשוב לראש הישיבה זצ"ל תפילות בישיבה. בישיבה היה הפסקה של 3.5 דקות בין שחרית למוסף, ו- 5 דקות הפסקה בין מוסף למנחה סיימו נעילה בשעה 19:30.
• ראש הישיבה הגר"מ מאזוז קיים את התפילות בבית מדרשו "אהבת התורה - איש מצליח" הסמוך לביתו ברחוב הרב עוזיאל. קודם תפלת 'כל נדרי' בערב החג ערך ראש הישיבה 'מי שברך' לחטופים החיים הנמצאים בשבי חמאס שישובו לבתיהם בריאים ושלמים. וכן ערך השכבה לחטופים הנרצחים, והעתיר בתפלה עבורם שישובו גופותיהם לקבר ישראל בעז"ה. קודם תפלת כל נדרי התבטא הגר"מ מאזוז כי הספר השישי מעלתו היא כספר 'כל נדרי' שמכוון כנגד היסוד. כמו כן עמד ראש הישיבה על התרגשותם של עדות אשכנז מתפלת 'כל נדרי', במענה לשואל לאחר התפילה.
בתפלת ערבית בליל היום הקדוש, וכן בשחרית למחרת קרא ראש הישיבה הגר"מ מאזוז קטעים נבחרים מהסליחות. בסיום תפלת ערבית קרא ראש הישיבה מסכת יומא כנהוג, כאשר לאחר מכן הגה בחבה ממושכות בקונטרס מיוחד שיצא לאור על ידי תלמידו מקורבו לרגל היום הקדוש העוסק בענייני דיומא בהלכה ובאגדה ומלוקט מתורתו של ראש הישיבה. בבוקר היום הקדוש עלה הגר"מ מאזוז להפטרה, שנרכשה עבורו במיוחד ע"י אחד מנגידי הישיבה. את תפילת מוסף סיימו בשעה 14:30. מחזה מרגש נרשם בברכת הכהנים בתפלת הנעילה כאשר מספר מצומצם של תלמידים התברכו תחת טליתו של ראש הישיבה.
בצאת החג קרא הגר"מ מאזוז תפילה מיוחדת להחשת הגאולה לצאת יום הכיפורים, המיוסדת על פי דברי הרב חיים פלאג'י. ובירך את הקהל בברכת 'תזכו לשנים רבות' כנהוג.
• שיא נרשם בישיבת רכסים הספרדית הגדולה בעולם. במהלך תפילות יום הכיפורים הגיעו למעלה מ- 1400 מתפללים מתלמידי ובוגרי הישיבה לדורותיה על אף המצב המתוח והמלחמה בצפון. במהלך השנה שחלפה נלקח לבית עולמו ראש הישיבה הגאון רבי רפאל אליהו ציון סופר זצו"ל בעל "הבאר ציון". ברגש גדול ובהתעוררות מיוחדת לתפילה לפני העמוד עלה בנו, ראש הישיבה הגאון רבי יצחק סופר. עין לא נותרה יבשה בעת שמסר דברי חיזוק קודם תפילת 'נעילה'. בדבריו הביא ברגש גדול את דברי החיזוק שהיה מעורר אביו ראש הישיבה זצ"ל מידי שנה לפני נעילה שכל אחד ואחד יקבל על עצמו להתחזק ולהוסיף קביעות בדברי מוסר ועוד קבלה קטנה של הוספה וחיזוק בלימוד ובזה נעשה בעל תשובה שלם לפני בוראו.
כמו כן במהלך יום הכיפורים חולק למאות המתפללים קובץ שיחות קודש והתעוררות של ראש הישיבה זצ"ל שחיזק את תלמידי הישיבה במשך השנים בהיכל הישיבה ובמה שנדפס מספריו הרבים המחזקים ומעוררים בימים אלו. במהלך הימים הללו יוצא לאור מהדורה חדשה ומפוארת של הספר "מאמר ציון - סוכות" עם הוספות רבות מכתביו של ראש הישיבה זצ"ל בהלכה ובענייני אגדה שעתה רואים אור.
• בישיבת "באר התלמוד" ירושלים. בית המדרש היה מלא מפה לפה. השנה הגיעו כ 70 בוגרים להיכל הישיבה בירושלים. בבית המדרש הוכן 500 מקומות לכלל הבחורים והבוגרים. חוץ מהסניפים של הישיבה באופקים ובחזון יחזקאל.
כמידי שנה יש יוזמה מיוחדת שמגיע מהאלטר'ס המבוגרים של הישיבה. המבוגרים מדפיסים את רשימת הבחורים הזקוקים לזיווג הגון ובזמן "כל נדרי" מתפללים זה על זה. רה"י הגאון רבי חנוך כהן האריך באופן מיוחד בשעת תפילת "כל נדרי" על הבחורים בני הקיבוץ הגבוה למציאת זיווגם. ועל בוגרי הישיבה שעדיין לא זכו לזש"ק. כאשר בסיום אמר רה"י שהספר תורה שהחזיק יעבור בן כל בחור ובחור ואברך שזקוק לישועה.
והשנה לראשונה שאר הסניפים התפללו במקום המרווח במקום שהותם בשנה שעברה בסניפים הקודמים בנתיבות וקרית גת למקומם החדש באופקים ובחזון יחזקאל
• במהלך החג הגיעו אלפים להשתתף בתפילות יום הקדוש במניני התפילה בכותל המערבי. השיא היה בשעת תפילת נעילה כאשר אלפי מתפללים השתתפו בתפילה המרכזית ברחבת הכותל המערבי.
• בחברון עיר האבות התקיימו עשרות מניינים במהלך היום הקדוש. 'אוהל יצחק' היה פתוח ליהודים.
• בציון הרשב"י במירון מאות השתתפו בתפילות שנערכו בציון ובמקומות נוספים בסמוך בהתעלות גדולה. שר התרבות והספורט מיקי זוהר שהה ביום כיפור במירון, והתפלל בציון למען שחרור החטופים ולהצלחת הלוחמים.
• באומן שבאוקראינה על יד הציון של רבי נחמן מברסלב, שם עוד נשארו קהל של עשרות חסידים מימי ראש השנה, התפילות התקיימו בקלויז ובבתי המדרש.
• בקרעסטיר שבהונגריה על יד ציונו של האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה בן רבי משה התקיים גם השנה המניין המסורתי שהחל בשנים האחרונות, גם בציון הקודש של ר' אלימלך מליז'ענסק בפולין היה מניין.