דו"ח נציבות הביקורת על גופי התביעה: כ-30% מהתלונות נמצאו מוצדקות

הדו"ח השנתי (2023) של נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות ושאר מייצגי המדינה בבתי משפט, הוגש היום (חמישי) ע"י הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, לשר המשפטים, יריב לוין. 

הדו"ח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, וביניהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית, היועצת המשפטית לממשלה ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעמה, ואופן הטיפול בתלונות. הנציב פינקלשטיין נכנס לתפקידו בחודש יוני 2023, והדו"ח מתייחס גם לפעילות הנציבות במחצית הראשונה של שנת 2023, שבה פעלה הנציבות ללא נציב וללא ממלא מקום.

נתונים מרכזיים מהדו"ח

במהלך השנה האחרונה הוגשו לנציבות 493 פניות, שמתוכן 248 פניות הוגדרו כתלונות. אליהן התווספו 29 תלונות שהוגשו בשנת 2022, והטיפול בהן הסתיים ב-2023. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2023 ב-277 תלונות.

59 תלונות נמצאו מוצדקות, ול-22 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, מאחר שהתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון. מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו.

ב-90% מהתלונות הסתיים הבירור במהלך 2023, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין.

זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על פחות מחודשיים, וב-74% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות מ-3 חודשים.

חלוקת התלונות לפי הגורם המבוקר: 132 תלונות (47% מכלל התלונות) הוגשו ביחס לפרקליטות, 24 תלונות (9%) ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, 21 תלונות (8%) ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים, 18 תלונות (6%) ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, ו-9 תלונות (3%) ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים.

פילוח התלונות שנמצאו מוצדקות: 42 תלונות (71%) התייחסו לפרקליטות, 6 תלונות (10%) התייחסו למשטרה, 6 תלונות (10%) התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה ו-5 תלונות (9%) התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה.

דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2023

על הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה:

שיהוי של למעלה משנה בטיפול היועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתיחה בחקירה פלילית נגד חברת NSO בגין ייצוא מערכת הריגול "פגסוס" – בירור תלונה העלה, כי עקב תקלה משרדית, לשכת היועצת המשפטית לממשלה העבירה את הבקשה שבכותרת לבחינת הגורם הרלוונטי – לשכת פרקליט המדינה – בחלוף 15 חודשים מיום שהתקבלה במשרדיה, ורק לאחר הגשת תלונה לנציבות בנושא. הנציב קבע בהחלטתו כי בנסיבות המתוארות נפל פגם באופן הטיפול בבקשת הפונה, כאשר לשכת היועצת המשפטית לממשלה כלל לא נדרשה אליה במשך חודשים רבים. התנהלות זו הובילה לשיהוי משמעותי בהעברת הבקשה לטיפולו של הגורם המתאים, כמו גם בעדכונו של הפונה על אודות סטטוס הטיפול בה.

פגיעה בזכויות משפחתו של עובד זר שנהרג בתאונת עבודה והותרת תיק החקירה ללא טיפול למשך תקופה ממושכת – תלונה הוגשה לנציבות על אופן טיפול פרקליטות מחוז חיפה בתיק, שנפתח בעקבות תאונת עבודה בחשד לגרימת מוות ברשלנות. פניות המשפחה לקבלת מידע על סטטוס הטיפול בתיק ולצילום חומרי חקירה נותרו ללא מענה, ועל אף התחייבותה של הפרקליטות לעדכן את משפחת המנוח בהתאם לשלבי הטיפול בתיק, זו לא קיבלה כל עדכון על כך, עד להודעה על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק, בחלוף כשנתיים וחצי. הנציב ציין בהחלטתו כי בירור התלונה העלה שרשרת ליקויים בטיפול פרקליטות המחוז בתיק, הן באשר לאופן הטיפול בפניות משפחת המנוח והן באשר לסד הזמנים שבו טופל התיק.

פניית פרקליט לשופט במעמד צד אחד, ללא ידיעת הצד שכנגד – בירור תלונה העלה, כי פרקליט מפרקליטות מחוז חיפה ניגש לאולמו של השופט הדן בתיק מושא התלונה, כדי להסב תשומת ליבו כי טרם נתן החלטה בבקשת המאשימה בסיכומיה. הנציב ציין בהחלטתו, כי מושכלות יסוד הם שפניות לבית המשפט צריכות להיות באופן שקוף לכל הצדדים בהליך, למעט במקרים המוסדרים בדין, וכי על הפרקליט היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, באופן שאינו מעלה חשש לקיומו של ערוץ תקשורת נסתר בינו לבין בית המשפט.

הודעת מח"ש כי אינה מוסמכת לטפל בתלונת הפונה נמצאה שגויה – בירורה של תלונה העלה, כי מח"ש הודיעה לפונה שתלונתו נסגרה בגין חוסר סמכות לטפל בה, הגם שחלק מהעבירות עליהן הלין היו מצויות בתחום סמכותה, ובחינה מחודשת העלתה כי היה מקום להורות על סגירת התלונה בעילת היעדר עבירה. 

הפרקליטות לא קיבלה החלטה בתיק חקירה משך עשרות שנים, על אף שבזמן אמת סברה כי יש לשקול את גניזתו – התלונה עסקה בתיק חקירה שנפתח בשנת 1999 בפרקליטות מחוז תל אביב בחשד לעבירות חמורות, אך נותר פתוח במשך 24 שנים, עד להגשת תלונה לנציבות – ואז נסגר על ידי הפרקליטות בעילה של "העדר אשמה". הנציב קבע בהחלטתו כי "נפל פגם של ממש בהתנהלותה של פרקליטות המחוז משזו לא קיבלה, הלכה למעשה, כל החלטה בתיק החקירה מושא התלונה משך עשרות שנים. אין צורך להכביר מילים על אודות משמעותם של הדברים. קיומו של תיק חקירה פתוח נגד חשוד הינו בגדר עננה המרחפת באופן תמידי מעל ראשו, המשליכה על כל אורחות חייו".

תלונות מוצדקות על התביעה המשטרתית

היעדר אחידות מצד רשויות התביעה ביישום נהלים ומדיניות – בירור תלונה העלה כי קיימת אי אחידות בין נהלי משטרת ישראל לבין הנחיית פרקליט המדינה, בכל הנוגע לפרק הזמן המוקצב להגשת ערר על החלטה הדוחה בקשת חשוד לשינוי עילת סגירה; ובין הנהלים וההנחיה לעיל לבין הוראות החסד"פ, הקובע כי פרק הזמן להגשתו של ערר כאמור יימנה ממועד קבלת ההחלטה בידי החשוד. 

היעדר מעקב אחר השלמות חקירה – בירור תלונה העלה, כי תיק חקירה היה מצוי בהשלמות חקירה מטעם יחידת התביעות במשך כ-18 חודשים, מבלי שנעשתה פנייה ליחידה החוקרת בבקשה להאיץ את סיומן. 

תלונות מוצדקות על תובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה

קיום דיונים משפטיים מיותרים בשל התנהלות התביעה העירונית – בירור תלונה העלה, כי פונה שנרשם לו דו"ח תנועה נאלץ להגיע לדיון בבית המשפט, הגם שהקדים ופנה לתביעה העירונית בבקשה לבטל את הדיון לאחר ששילם את הקנס. תלונה נוספת העלתה, כי הגם שתובעת עירונית מסרה לפונה כי התיק בעניינו ייסגר ואין צורך שיגיע לדיון בבית המשפט, ניתן פסק דין כנגד הפונה, בהיעדרו, ובמסגרתו גם נפסק נגדו תשלום קנס. 

החלטות בעלות עניין ציבורי שניתנו בשנה החולפת

אופן הצגת הסדר הטיעון בעניינו של ח"כ דרעי לפני בית המשפט – בתלונה שהוגשה לנציבות נטען כי במסגרת הטיעונים לעונש בתיק עבירות המס של ח''כ דרעי, הצהירה הפרקליטות לפני בית המשפט הצהרה שאינה מדויקת דיה, לפיה "אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים", במטרה לשכנע את הערכאה השיפוטית לאמץ את הסדר הטיעון כלשונו. בתום הבדיקה, הנציב מצא כי היה על הפרקליטות למסור הצהרה מדויקת יותר בפני הערכאה השיפוטית, אולם מבלי לגרוע מהאמור ולמען הסר ספק, הבהיר הנציב, כי הוא איננו סבור שמסירת ההצהרה מושא התלונה מקורה בחוסר תום לב של הפרקליטות.

חלף זמן של למעלה משנתיים ממועד הגשת תלונה לפרקליטות בגין התבטאויותיו של פעיל פוליטי ועד לקבלת החלטה לפתוח נגדו בחקירה פלילית – הנציב קבע בהחלטתו כי חל שיהוי בלתי סביר בקבלת החלטת הפרקליטות על פתיחה בחקירה פלילית נגד החשוד, בין היתר, משהפרקליטות השתהתה בהעברת התיק לטיפול המשטרה ובמעקב אחר התקדמות הטיפול בו. עוד נקבע, כי חרף חשיבותו הציבורית של התיק, הפרקליטות טרם קיבלה החלטה בשאלת העמדתו לדין של החשוד. בעקבות החלטת הנציבות מסרה הפרקליטות כי לאחר עדכונים שהתקבלו בנוגע לתיק החקירה, בכוונתה לגבש המלצה סופית בתיק בהקדם.

הדלפות מידע מתיק רצח לאמצעי התקשורת – במסגרת תלונה נטען כי דלפו לתקשורת פרטי חקירת תיק רצח שלווה בסיקור תקשורתי נרחב, הכוללים מידע רגיש מתוך חדרי החקירה שחל איסור על פרסומם. הנציב ציין בהחלטתו כי הדלפת מידע מחדרי חקירה היא תופעה חמורה שיש למגרה, וכי פרסום המידע עלול להשפיע על ההליך המשפטי, לפגוע בשלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות המדינה ואף לפגוע פגיעה חמורה בכבודו של החשוד ובפרטיותו. הנציב הורה להעביר את התלונה להמשך טיפולה של היועצת המשפטית לממשלה. 

מעקב אחר יישום המלצות הנציב

כמדי שנה, במהלך שנת 2023 נתנה הנציבות המלצות אופרטיביות רבות ביחס לכלל הגופים המבוקרים על ידיה, במטרה למנוע הישנות תקלות וכשלים שנתגלו בשיטות עבודתם. ההמלצות ניתנו בנושאים שונים ומגוונים, ובכלל זה: שמירה על זכויות חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה; שיפור יעילות הדיון ומעקב מדוקדק אחר החלטות בית המשפט; משך זמן הטיפול של תובעים עירוניים בבקשות לביטול קנס; חידוד החובה לפעול בשקיפות ולנמק החלטות של גורמי תביעה; מניעת ניגוד עניינים; מניעת סחבת והימשכות הליכים. הנציבות עוקבת באופן הדוק אחר יישום כלל המלצותיה.