משרדי הממשלה שהצטיינו במסירת מידע לציבור ושני הגופים שהפרו את החוק

דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023 פורסם הבוקר (רביעי) באתר משרד המשפטים. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, עולה כי במהלך שנת 2023 הוגשו לממשלה 13,414 בקשות חופש מידע, כשהרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, רשות הארצית לכבאות והצלה (מרביתן במסגרת פרוצדורת ביטוח שריפות), משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד התחבורה ומשרד המשפטים.

רקע: חוק חופש המידע שנחקק בשנת 1998, קבע כי זכותו של כל אזרח ותושב ישראלי לקבל מידע מרשויות המדינה, למעט מקרים מספר עילות שנקבעו בחוק שלא למסור את המידע, כגון בשל ביטחון המדינה. החוק מביא לידי ביטוי את הכלל שהמידע שבו מחזיקות רשויות המדינה - שייך לציבור וזכותו העקרונית לקבל אותו. כל אדם רשאי להגיש "בקשת חופש מידע" באתרים הממשלתיים, בכפוף לתשלום אגרה מסוימת, אלא אם מדובר במידע אודות עצמו, אז הוא זכאי לפטור מאגרה. 

מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, כאשר משרד הבריאות אף הוכרז כרשות מפירה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפירה 14 פעמים במהלך שנת 2023. יש לציין כי מערך הסייבר הלאומי, משרד המודיעין, ורשות החברות הממשלתיות כלל לא הגישו דו"ח על יישום החוק כמתבקש בחוק.

נתונים מרכזיים מהדו"ח:

• הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,919 בקשות), רשות הארצית לכבאות והצלה (1,902, מרביתן במסגרת פרוצדורה הקשורה לביטוח שריפות) משטרת ישראל (1,279), משרד הבריאות (919), משרד התחבורה (806) ומשרד המשפטים (774)

• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (86.1%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (83.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (82.3%) ומשרד האוצר (74.5%)

• העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה במשרד לביטחון לאומי עם 285 בקשות חופש מידע, עלייה של 70.7% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת

• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): צה"ל (55.6%), משרד הבינוי והשיכון (33.7%) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (25.3%)

• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות הארצית לכבאות והצלה (83.5%), המשרד לביטחון לאומי (75.0%) ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (71.2%)

• הירידה המשמעותית במספר הבקשות שהוגשו נרשמה בקרב האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (ירידה של 41.2% במספר הבקשות שהוגשו במהלך השנה), רשות האוכלוסין וההגירה (ירידה של 34.5%) ושירות בתי הסוהר (ירידה של 33.6%)

• הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות (27), צה"ל (20), משרד החינוך (14) ומשרד המשפטים (7). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2023 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפרה 14 פעמים במהלך שנה זו.

• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד המשפטים (42.1%), משטרת ישראל (37.6%), המשרד לביטחון לאומי (36.2%) והנהלת בתי המשפט (35.8%) העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן: המידע נוצר בידי רשות אחרת, החוק אינו חל על המידע המבוקש או וכן לא ניתן לאתר את המידע.

• הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (36 עתירות), צה"ל (26), המשרד להגנת הסביבה (13) ומשרד התחבורה (12)

רשות החברות הממשלתיות, משרד העבודה ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח התקשרות רבעוני אודות התקשרויותיהן הכספיות.

ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע היא מסממניו המובהקים של משטר דמוקרטי ומאפשרת לאזרח לוודא שהרשויות פועלות כדין. אמון אזרחי המדינה בצה"ל קריטי בימים אלו ועל כן נדרשת פעולה לשיפור המענה לבקשות למידע הניתן על ידיו והוא הדין לגבי משרד הבריאות האמון על מערכת הבריאות בישראל".