ועדת הכנסת, בראשות ח"כ אופיר כץ, התכנסה היום (שלישי) להמשיך בהכנת הצעת החוק לביטול אזרחותו או תושבותו של מי שמעודד או מסית לטרור לקריאה שנייה ושלישית. לאור עמדת משרד המשפטים על הצעת החוק, כפי שאושרה בקריאה ראשונה, הודיע יו"ר הוועדה כי הוועדה תחזור לנוסח הצעת החוק המקורית, לגירוש משפחות מחבלים כמו שאושרה בקריאה טרומית.
ע"פ ההצעה, שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה של מחבל, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור, אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור.
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ אמר: "תפסיקו להסתכל על זכויות המחבלים ותסתכלו על בתי הקברות הישראלים שמתמלאים מהפיגועים האלה. אין אף מדינה שהייתה מתנהלת בכפפות של משי עם מחבלים כמו שאנחנו עושים ופה הח"כים באמירה ברורה שמים לזה סטופ. אנחנו במלחמה, הם טובחים בנו ואין לנו שום הרתעה מולם. אם המחבל היה יודע שברגע שהוא הולך למקדונלדס בבאר שבע ויורה שם בשוטרת וההורים שלו אחרי זה יגורשו זה אולי היה גורם לו לחשוב פעמיים".
עוד אמר: "אנחנו נבחרי ציבור ועם כל האיומים שנקבל עכשיו מבחינה משפטית, אנחנו במלחמה והתפקיד שלנו לחוקק חוק ולגרש את המשפחות שלהם. זה הרתעה, זה ישפיע, עם או בלי התמיכה שלכם. למה להגביל את זה רק לזמן מלחמה? ניסינו ללכת לכיוון שלכם, אבל אתם מאלצים אותנו לחזור להצעה המקורית כפי שאושרה בקריאה הטרומית".
דבריו של יו"ר הוועדה באו בתגובה לדבריו של נציג משרד המשפטים עו"ד נדב גולני שהעלה את הקשיים העולים לטענתם בהצעת החוק כפי שאושרה בקריאה ראשונה: במישור המוסדי- סבורים שהגורם המוסמך לשלול אזרחות או תושבות הוא בית המשפט במסלול הפלילי, לאור המורכבות בהצעה הזאת ובגלל שמדובר בהצעת ביטוי.
עו"ד גולני התייחס גם לעניין אמות המידה: ״לא כל מקרה של הפרת אמונים מצדיקה ביטול מעמד, אלא רק במקרים של חומרה מיוחדת. כמו למשל שלא מדובר בהתבטאות בודדת אלא בפרסום חוזר ונשנה. כמו כן, סבורים כי ההסתה צריכה להיות לאורך זמן ממושך״. כמו כן, עו"ד גולני ציין קושי נוסף העולה מהגדרת תחילת זמן המלחמה אך לא קובע מועד כלשהו לסיומה.
"סבורים שיש לקבוע את ההצעה הזאת כהוראת שעה למלחמה הנוכחית. כך ההצעה תהיה מידתית יותר. וכשתפוג הוראת השעה יהיה אפשרי לבחון הוראת קבע ובאיזה תנאים", אמר עו"ד גולני.
ח"כ חנוך מילביצקי אמר: "מצב החירום בישראל הוא תמידי. ע"פ ההצעה המקורית הגירוש הוא לא אוטומטי, אלא השר צריך להשתכנע בהתאם לנסיבות. אבל משרד המשפטים אומר בעצם שאי אפשר לסמוך על שיקול הדעת של הדרג הפוליטי. אתם חושבים ששר הפנים צריך לבקש, כאחרון הפקידים, אישור לגרש".
עוד הוסיף ח"כ מילביצקי: "כל ההגבלות שאתם מדברים עליהם לא מתאימים למדינת ישראל. אנחנו לא סומכים על הרבה מהדרג המקצועי לגבי הנחישות שלהם להילחם בטרור. יכול להיות שיוחלט לפסול את החוק, זה עניינם. הציבור יראה וישפוט. אני צריך למלא את השליחות שלי".
ח"כ אלמוג כהן: אנחנו משרתי ציבור ואין מתפקידנו להתחשב בבג"ץ. כמי שכל חייו עסק במלחמה בטרור, צריך להסתכל על הדבר שהכי מרתיע את המחבל. בכל חקירה הם חוזרים שוב ושוב שמה שמפריע להם זה האמא והמשפחה שלהם, ורק זה יכול להרתיע אותם. לא מחפש עונש מידתי.
ח"כ שמחה רוטמן: יש לאחד את שני החוקים המלחמה בטרור. אם החוק היה קיים ב-2015 היתה היום לנו שוטרת גיבורה בחיים. לא מדובר באירוע נקודתי. המחשבה כאילו יש מינון לגיטימי לטרור, כאילו להסית פעם אחת לטרור זה בסדר- אין דבר כזה. בטח שהצעת החוק נשענת על עבירה על סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור.
שי גליק מנכ"ל ארגון בצלמו: כל רגע שהחוק הזה לא עובר פוגע בזכויות האדם של אזרחי ישראל. יש שוליים קיצוניים בחברה הערבית, ביניהם מורים ורופאים, ואם הפתרון הוא בחירה בין לגרש את משפחות המחבל לבין פגיעה באחים ובאחיות שלנו, אין כאן שאלה בכלל.
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר: מעבר לשאלות החוקתיות, יש פה גם שאלות פרקטיות שמתייחסות לפרטים שבהצעה ונתייחס גם אליהם בדיונים הבאים.
יו"ר הוועדה, סיכם: משרדי הממשלה והגופים יעבירו לקראת הישיבה הבאה את התייחסותם לאופן יישום החוק, איך הוא יתבצע ועל ידי מי. למדנו שאם משאירים פתח בין הגופים והארגונים, אז אחד זורק את האחריות על השני ולא קורה שום דבר.
