מתאם השבויים והנעדרים, תא"ל (במיל') גל הירש, נאם אתמול, ה-7 באוקטובר, בכנס הבין-לאומי ללוחמה בטרור, שציין שנה לטבח באוניברסיטת רייכמן. בפתח דבריו אמר הירש: "אני מבקש להתנצל בפני החטופים ומשפחותיהם על כך שלא עלה בידנו עד-כה להשיבם הביתה".
הירש פנה בין-היתר ישירות לחטופים ואמר: "אני מבקש לפנות לחטופים שלנו ולהגיד להם: אנא שמעו את קולי. הקשיבו לדבריי. אני יודע שאתם בגיהינום, שהדרך קשה ומייסרת ולצערי היא ארוכה, ארוכה מדי. אבל אנחנו פועלים כל הזמן להשבתכם. לעולם לא נוותר. נמשיך להפוך כל אבן, חברי ואני במערכת הביטחון ובממשלה. הרבה אנשים, מסורים ומחויבים עוסקים בהשבתכם, בישראל ובעולם כולו. אף שנראה שהקשב מתפזר בין חזיתות רבות, המלחמה גדולה ואנו מותקפים מכל עבר – אנחנו לא מורידים את העיניים מכם החטופים, אפילו לא לרגע אחד, עד שנשיב את כולכם הביתה".
בהתייחסות למשא-ומתן אמר הירש: "מאמצי משא-ומתן ומהלכים הקשורים במשא-ומתן מתקיימים כל הזמן. המשא-ומתן הוא כאמור מכלול של דברים: הוא מתקיים בדרכים שונות, מהלכים שונים וערוצים שונים. זה קורה. הבעיה היא הזמן שזה לוקח. ידוע לכל שבמתווה העסקה היו שלבים. הראשון ביניהם הוא השלב ההומניטרי – לנשים, חולים, מבוגרים, ילדים ופצועים. בעיניי, מתוך הערכת מצבם של החטופים, כעבור שנה אין ספק שכולם כבר מקרים הומניטריים. לנוכח חלוף הזמן, מצבם והסכנה בה נתונים החטופים, מובן שהייתי רוצה להעדיף את השבת כולם בפעימה אחת – כולם במצב הומניטרי ואין זמן".
"אין זמן ומתקיים מתח בין השעונים: שעון החטופים, שעון ההישרדות של חמאס, שעון הלחימה של צה"ל והזמן הנדרש להשגת מטרות המלחמה, שעון הלחצים הבין-לאומיים ושעון ההתרחשויות הרב-זירתיות. אנחנו יודעים שלחטופים הנמצאים כבר שנה בתנאים כה קשים, אין זמן. בכל הערכת מצב ודיון שו"ן בקבינט אנו מציינים את מצבם של החטופים ואת השעון המתקתק - שעון החטופים. לכן אנו פועלים מתוך תחושת דחיפות וזה קורה בתוך המציאות הסוערת של מלחמה גדולה, בכל הזירות ובכל הממדים. מלחמה שלא הייתה כמוה", הוסיף הירש.
לקראת סיום דבריו אמר מתאם השו"ן גל הירש: "יש חילוקי דעות, שיח נוקב וגישות מקצועיות שונות, אבל קבלת ההחלטות בתחום השו"ן נעשית באופן מקצועי, ערכי, ענייני. גם כשלדעתי הוא אינו מושלם, אני יכול להבין את ההגיון ואת סבירות התהליכים וההחלטות, הקשות מאוד".
