עולם הספר התורני הולך ופורח בשנים האחרונות בצורה שאין לה אח ורע, כאשר אברכים רבים, ואף בחורי ישיבות, מעלים את פירות חידושי תורתם על גבי הכתב, חידושים שנכתבו בעמל וביגיעה, ולאחר מכן מדפיסים אותם, אם בקונטרס בכריכה רכה, ואם בספר בכריכה קשה.
רוב מחברי החיבורים, עיקר מטרתם היא לשם שמים, לפרסם את חידושי תורתם, ומשכך אינם מוכרים את החיבור אלא מחלקים אותו חינם אין כסף לידידים ובני המשפחה ומפזרים גם כמה עותקים בבתי הכנסת בשכונת מגוריהם לתועלת הרבים, אך חלק נכבד ממחברי הספרים, בעיקר אלה שהשקיעו והוציאו מתחת ידם חיבור מושקע וברמה גבוהה יותר, הן מבחינת זמן ההשקעה, והן מבחינת עלויות הגרפיקה והעיצוב, משקיעים רבות גם בהפצת הספר ומכירתו, בכדי לכסות את ההוצאות ולהרוויח ולהביא מעט פרנסה לביתם. בין אם מדובר בהכנסת הספר לחנויות הספרים המובחרות, ובין בהפצה בדוכני המכירות הפזורים ברחבי בתי הכנסת בארץ.
בימים האחרונים, התפרסם ברחבי הארץ מכתב כואב, אשר נכתב על ידי תלמיד חכם מעיר התורה והחסידות 'בני ברק', אשר בחר שלא לפרסם את שמו ושם ספרו, בדבריו הוא קורא לתקן את תופעת לקיחת הספרים בהקפה, דבר שגורם ממילא לשכוח מענין התשלום, מה שמביא לעגמת נפש מרובה למחבר הספר. 'בחדרי חרדים' מפרסם את מכתבו המלא של מחבר הספר, ככתבו וכלשונו:
"ב"ה זכיתי לאחרונה להוציא לאור ספר תורני הלכתי. ידוע לכל, שהדבר כרוך בהוצאות של עשרות אלפי ש"ח, של לקיחת הלוואות להוצאות ההקלדה, עימוד, עיצוב, ועל כולנה הוצאות הדפוס היקרות.
"כשהגיע שלב ההפצה, הספר הופץ בדוכני י. בלוי בבתי הכנסת ברחבי ארה"ק, ובס"ד נקנו כמות ספרים נכבדה. אולם נדהמתי לגלות כי קרוב ל - 30 ספרים (!!!) נלקחו מהדוכנים, אך הלוקחים לא שילמו עליהם, לא במזומן ולא באשראי (דרך נדרים פלוס) [כאשר ממערכת הפצה נמסר מתחילה, שאין אחריות על מקרים כגון אלו].
"כמובן אני דן לכף זכות את ישראל עם קודש, שאינם חשודים לגנוב ספר ח"ו בכדי ללמוד בו, ומסתבר שבוודאי לקחו את הספר בהקפה ע"מ לשלם בהמשך וכו' וכו'... ולבסוף הדבר נשכח מלבם.
"אך כעת, בהתקרב ימי הדין, ראיתי לנכון לעורר על תופעה פסולה זו, ועל כל אחד לפשפש בזכרונו האם יש עמו ספר שלקח פעם ועדיין לא שילם עליו [שהרי בחנויות הספרים אין הדבר מצוי שיקרה, משא"כ בדוכנים שאפשר לשלם גם בנדרים פלוס], ויזדרז לתקן את מעשיו, ולהשיג את מחבר הספר, ולשלם בהקדם".
"יש לדעת כי הדבר גורם לעוגמת נפש מרובה למחבר הספר, אשר מלבד כל ההוצאות שמניתי לעיל, שילם גם על ההפצה עצמה, ויושב ומצפה לכסות את העלויות ואף להרוויח כמה פרוטות. מי יתן ודבריי אלה היוצאים מן הלב, יכנסו אל הלב, ויביאו את התועלת הרצויה בעז"ה, ונזכה תמיד לזכות את הרבים, ולעשות רצון השם".
כותב המכתב, מסיים ומדגיש: "נ.ב. בכוונה תחילה לא כתבתי את שם הספר, כדי שלא תהיה פרסומת סמויה, וגם להרוויח תזכורת לאנשים נוספים שאולי לקחו ספרים של מחברים אחרים, ועדיין לא שילמו עליהם".
