מכשירי הקשר של מעל 1200 פעילי חיזבאללה התפוצצו במקביל היום (שלישי) אחר הצהריים. שר הבריאות הלבנוני, פיראס אל-אבייד, דיווח כי יש למעלה מ-2800 פצועים ולפחות 8 הרוגים. מהו אותו מכשיר מסתורי שכמעט לא מוכר אצל הדור הצעיר בישראל? תכירו את ה"ביפר" שפרץ לחיינו בשנות ה-70.
מכשירי הביפר פותחו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, והפכו להיות נפוצים בשימוש נרחב בשנות ה-80. בתחילה, המכשירים היו גדולים יחסית ויקרים, אך עם הזמן הם הפכו קטנים יותר, זולים יותר ונפוצים בקרב הציבור הרחב.
במאה ה-21, בישראל קבוצת ביפר ממשיכה לספק שירותי תקשורת לגופי החירום, ההצלה והביטחון של ישראל. בזמן מלחמת לבנון השנייה סיפקה חברת ביפר לגורמי הביטחון וההצלה 5,000 מכשירים.
כיום נותרה חברת "ביפר" הספקית היחידה בישראל של שירותי זימונית, אותם סיפקה בעיקר לגורמים ממשלתיים, דוגמת שירותי החירום, משרד העבודה והרווחה, ופיקוד העורף. החברה המשיכה לפתח את הטכנולוגיה והשיקה שירות המאפשר לתרגם הודעות קוליות שמושארות במענה הקולי של הטלפון הסלולרי להודעת. בנוסף החלה לספק שירותי מוקד מידע ושירות לקוחות לחברות שונות.
הביפר היה מכשיר קטן שניתן היה לשאת בכיס או לחבר לחגורה. כאשר מישהו רצה ליצור קשר, הוא היה מתקשר למוקד שירות מיוחד ומשאיר הודעה או מספר טלפון. המוקד היה שולח את ההודעה לביפר, שהיה מצפצף ומציג את המידע על מסך קטן.
היתרון העיקרי של הביפר היה הזמינות. יתרונות נוספים כללו צריכת סוללה נמוכה, ועלות נמוכה יחסית. עם זאת, היו גם חסרונות, מקבל ההודעה היה צריך למצוא טלפון כדי להשיב לשולח ההודעה.
