מוטי קסטל: ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם 2 ממשפחות החטופים בלשכתו בירושלים ושוחח עם אמו של החטוף אלכסנדר טרופנוב.
היועמ"שית לבג"ץ: ועדת הבדיקה של לוין פועלת בניגוד לחוק
היועמ"שית אמרה לבג"ץ כי הוועדה שמינה שר המשפטים פועלת באופן בלתי חוקי: "אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים". לוין: "אין ולא הייתה כוונה שהוועדה תתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים"
יריב לוין צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה ושר המשפטים יריב לוין, מסרו היום (שלישי) לבית המשפט העליון, את תגובותיהם לעתירה שהוגשה נגד ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה לוין לפרשת הרוגלות ("פגסוס").
היועמ"שית אמרה לבג"ץ כי הוועדה שמינה שר המשפטים פועלת באופן בלתי חוקי. לדברי היועמ"שית "אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה".
בחודש אוגוסט 2023 מינה שר המשפטים יריב לוין ועדת בדיקה ממשלתית "בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה". מנדט הוועדה מאפשר לה לבחון תיקים פליליים פרטניים לרבות תיקים תלויים ועומדים המצויים בשלבי חקירה שונים או מתנהלים בערכאות שיפוטיות.
היועמ"שית כותבת בתגובתה לבג"ץ, כי המנדט כמפורט לעיל נעשה בניגוד לחוות דעתה, בה הובהר כי שר המשפטים והממשלה אינם מוסמכים לעסוק בתיקים תלויים ועומדים ואינם מוסמכים להעניק סמכות כזו לוועדה שמונתה על ידיהם.
לדברי היועמ"שית "עיסוקה של הוועדה בתיקים פרטניים אינו נמצא בשולי פעילותה אלא מצוי בליבת פעילותה". כך למשל הוועדה פרסמה קול קורא לציבור אשר קרא לפונים להעביר מידע בין היתר ביחס להליכים פרטניים בהם תיקים תלויים ועומדים. בנוסף בחודש יוני הודיעה הוועדה לבית המשפט שבכוונתה לשמוע, בסייגים מסוימים, נאשמים בתיקים פליליים.
עוד כותבת היועמ"שית כי אף לאחר שבית המשפט נתן צו ארעי לפיו פעולות הוועדה ימשכו בהיקף מצומצם - זימנה הוועדה עדים "באופן המעורר חשד כי זימונם אינו עולה בקנה אחד עם גדרי הצו והחלטות בית המשפט.
היועצת המשפטית לממשלה טוענת כי מדובר בהסגת גבולן של הרשות השופטת ורשויות אכיפת החוק, תוך חריגה מסמכות. "אין לגורם פוליטי או לכל גורם אחר כלשהו סמכות להסיג את גבולן של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק, לפגוע בעצמאותן ובכלל זאת לשמש כגוף חוץ שיפוטי הקובע ממצאים לגבי תיקים פליליים פרטניים ומהווה במישרין או בעקיפין ערכאת בירור".
היועמ"שית קובעת כי "בעיסוקה של הוועדה בתיקים פליליים פרטניים קיים סיכון ממשי מעשי וקונקרטי לפגיעה בניהול התקין של חקירות והליכים שיפוטיים, שיבושם ולהשפעה פסולה על מהלכי משפט, לכרסום בתוקפן של החלטות בתי משפט ולפגיעה באמון הציבור בבית המשפט ובמעמד הכרעותיו".
נוכח זה, מבקשת היועצת מבית המשפט לבטל את הקמת הוועדה.
לוין: "אין ולא היתה כוונה שהוועדה תתערב בהליכים משפטיים תלויים"
גם שר המשפטים יריב לוין מסר היום לבג"ץ את תגובתו ותגובת הממשלה לעתירה. "העותרים טוענים שהסמכות להקים את הוועדה לא נתונה למשיב 2 או למשיבה 3 מכוח סמכותה השיורית (לפי סעיף 32 לחוק יסוד הממשלה), מכיוון שניהול הליכים משפטיים נמצא בתחום אחריות הרשות השופטת", נכתב בתגובת לוין: "זוהי טענה מתחכמת. הרשות השופטת דנה בהליכים משפטיים שמובאים בפניה. היא איננה הגורם האחראי והמפקח על פעילות גורמי האכיפה ועל האופן בו הם השתמשו ברוגלות. היא איננה אמורה או ערוכה לחקור את התנהלות גורמי האכיפה. האם הרשות השופטת היא זו שתוכל להקים מיוזמתה ועדת בדיקה כדי לחקור אם המשטרה והפרקליטות אישרו שימוש ברוגלות כנגד אזרחים בניגוד לדין? האם אין זה מתפקידם של המשיבים 3-2 לפקח על פעילות גורמי האכיפה ולבדוק שהם לא פוגעים בזכויות הפרט שלא כדין? האם הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אינם חלק ממשרד המשפטים אשר נמצא תחת אחריות המשיב 2?"
עוד נכתב בתגובת לוין: "העותרים מסכימים כי 'נדרש בירור זה או אחר באשר להתנהלות גורמי האכיפה בקשר עם שימוש בכלים קיברנטיים', אולם לטעמם "לא זו הדרך". אז נשאל, מהי כן הדרך? אם גורמי האכיפה אכן פוגעים בזכויות הפרט ואם אכן נעשה שימוש בלתי חוקי ברוגלות תוך פגיעה בזכות לפרטיות (ואין מדובר בחששות בעלמא אלא בעובדות ובמקרים שאין חולק כי אירעו בפועל), מי יפעל כדי לבדוק, לחקור ולטפל בעניין מהותי זה? העותרים לא מציעים תשובה לשאלה מתבקשת זו, כי ידוע להם היטב שהרשות השופטת היא לא זו שתוכל לבדוק ולחקור את הדברים ביוזמתה ובכוחות עצמה".
עוד מדגיש השר לוין בתגובה, כי "אין ולא היתה כוונה שהוועדה תתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים במובן שתתיימר לתת הוראות לערכאות שיפוטיות. הדבר כלל לא אפשרי ואין לו זכר בכתב המינוי והחלטת הממשלה".
לדבריו "החשש בהקשר זה עלה לראשונה במכתבי היועצת המשפטית לממשלה (נספחים 4 ו- 5 לעתירה), אולם הדרישה שהועלתה שם היא רחבה בהרבה מאשר הימנעות מהתערבות ממשית בהליכים משפטיים או התיימרות ליתן הוראות לערכאות שיפוטיות, הדרישה שהעלתה היועצת המשפטית לממשלה היא שהוועדה כלל לא תעסוק, כלומר לא תחקור ולא תבדוק את השימוש ברוגלות בכל התיקים התלויים ועומדים - הן חקירות והן הליכים משפטיים - שטרם הסתיימו. לכך התנגדו המשיבים 2-3 שכן הדבר יצמצם באופן מהותי את הבדיקה של הוועדה עד כדי איון מוחלט וריקונה מתוכן.
"בהינתן שחקירות והליכים משפטיים מתארכים על פני שנים עד סיומם, משמעות הדרישה שהוועדה לא תעסוק ולא תבדוק כלל את השימוש ברוגלות במקרים שעדיין תלויים ועומדים בחקירות (שהמשטרה והפרקליטות מחליטות מתי הן יסתיימו באופן סופי) ו/או בהליכים משפטיים שנמשכים על פני שנים (לרבות ערעורים), היא שככל הנראה הוועדה לא תוכל לבדוק חלק ניכר, אם לא את מרבית המקרים בהם נעשה שימוש ברוגלות, ושידיה תהיינה כבולות בכל מקרה שבו המשטרה ו/או היועמ"ש יודיעו שההליכים עודנם תלויים ועומדים.
"כמו כן, קיים קושי מהותי במצב שבו הגופים שנחקרים על ידי ועדת הבדיקה הממשלתית יוכלו לצמצם ולמעשה לקבוע לפי ראות עיניהם את מסגרת הבדיקה באמצעות הודעה שמקרים כאלה ואחרים עודם תחת חקירה או הליכים תלויים ועומדים ולכן הוועדה כלל איננה יכולה לבחון אותם ולעסוק בהם. לכן שר המשפטים התנגד לדרישה הגורפת שהוועדה לא תעסוק בהליכים תלויים ועומדים".
