דרמה: בית הדין הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט.
לקראת מהפכה? המדינה רוצה להגדיל את ההכנסות מים המלח ב-50%
לקראת תום הזיכיון של מפעלי ים המלח ב-2030, צוות בין-משרדי בראשות האוצר פירסם דו"ח המשרטט מחדש את יחסים בין המדינה לבין הזכיינים
תצורות מלח, בולענים ונטיפים בים המלח צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90
לקראת תום הזיכיון של מפעלי ים המלח ב־2030, צוות ממשלתי, בהובלת משרד האוצר, פרסם להערות הציבור דו"ח שעסק בשאלות הסביבתיות והכלכליות כאשר במוקד: איך נכון להשתמש במשאבי ים המלח, ומה צריך להיות חלקה של המדינה ברווחים מהם.
זיכיון ים המלח, שהוענק לראשונה בשנת 1961, מאפשר להפיק מחצבים חיוניים כמו אשלג, ברום ומגנזיום. מחצבים אלו מהווים חלק משמעותי מכלכלת מדינת ישראל ומייצוא התעשייה הישראלית. בנוסף, ים המלח הוא הנקודה הגלויה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ המנקזת לתוכה מקורות מים שונים לכדי אגם מים מלוחים, אשר סביבו בית גידול מיוחד לבעלי חיים וצמחיה, ולו חשיבות היסטורית וגיאולוגית. ככזה, ים המלח מהווה מוקד משיכה תיירותי ואתר עשיר בערכי סביבה ומורשת, בעל חשיבות בינלאומית.
לאור חשיבות האזור מבחינה כלכלית, תיירותית והיסטורית, הדוח שם דגש רב על יצירת איזון בין המשך הפקת מחצבים חיוניים, המהווים נדבך חשוב בכלכלת ישראל, לבין הצורך בשמירה על הסביבה המיוחדת של ים המלח. המלצות הדוח מכוונות לפתח מודל רגולטורי שישלב בין האינטרסים הכלכליים והסביבתיים, ויבטיח ניצול בר-קיימא של משאבי ים המלח תוך הגנה על האזור למען הדורות הבאים.
המלצות סביבתיות מרכזיות:
1. צמצום שטח הזיכיון: הדוח ממליץ לצמצם באופן ניכר את שטח הזיכיון הנוכחי, כך שיכלול רק את האזורים ההכרחיים לפעילות התעשייתית. מטרת ההמלצה היא לשחרר שטחים יקרי ערך מבחינה תיירותית, חקלאית וסביבתית, ולהבטיח שמירה על ערכי הטבע הייחודיים באזור, ביניהם שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ושטחים בעלי ערך אקולוגי ונופי.
2. החלת דיני סביבה ותכנון על הזכיין העתידי: בחוק הזיכיון אשר נחקק בשנת 1961 נקבעו הסדרים פרטניים שונים אשר לא תמיד תאמו לדינים הכלליים בהיבטי הגנת הסביבה. כתוצאה מכך, לאורך השנים, הייתה אי בהירות בנוגע לרגולציה על פעילות הזיכיון בים המלח, בין השאר בהיבטי סביבה. הצוות ממליץ כי פעילות הפקת המשאבים מים המלח ועיבודם תוסדר ככל פעילות תעשייתית דומה אחרת, ועל זיכיון ההפקה העתידי להבטיח כי תהיה כפופה לכלל הדינים, ובהם דיני התכנון והבנייה ודיני הסביבה.
3. שיקום המפגעים הסביבתיים: בהתאם לעקרון "המזהם משלם", יחויב הזכיין הנוכחי לשקם את המפגעים הסביבתיים שנוצרו במהלך פעילותו. מנגנוני בקרה ופיקוח יופעלו כדי להבטיח כי הזכיין העתידי יישא באחריות מלאה לשמירה על הסביבה, תוך שיקום מתמשך של מפגעים קיימים ומניעת יצירתם בעתיד.
4. קביעת היטל על שאיבת מי ים המלח: כיום, השימוש במי ים המלח אינו כרוך בתשלום ישיר. הדוח מציע לקבוע תשלום על שאיבת מי ים המלח, זאת במטרה לבטא את העלויות הסביבתיות הכרוכות בשימוש במים, וכן כדי לתמרץ את הזכיין העתידי להתייעל באופן שבו הוא משתמש במי ים המלח.
5. יישום הסכם קציר המלח ושמירה על גובה המפלס באגן הדרומי ותחזוקת תשתיות: מפלס המים באגן הדרומי של ים המלח הוא קריטי לפעילות התיירות באזור. הדוח ממליץ על המשך תחזוקה של בריכות האידוי המשמשות להפקת המחצבים ויישום של קציר המלח, תוך פינוי המלח הקצור לאגן הצפוני, לטובת שמירה על גובה מפלס מים יציב, על מנת למנוע פגיעה בערכי טבע ובפעילות התיירותית ובבתי המלון הסמוכים לאגן הדרומי.
6. שקיפות ובקרה על פעילות הזכיין: הדוח ממליץ להטיל על הזכיין העתידי חובת דיווח תקופתית על פעילויותיו והשפעותיהן הסביבתיות, ובפרט לשימוש במי ים המלח, מצב התשתיות, כריית מחצבים, וטיפול במפגעים סביבתיים. דיווחים אלו יהיו פתוחים לציבור, כחלק ממנגנון פיקוח שיבטיח שקיפות מלאה ויכולת מעקב על הפעילות התעשייתית והשפעותיה הסביבתיות.
המלצות כלכליות מרכזיות:
1. הגדלת חלקה של המדינה ברווחים: הצוות ממליץ בדוח להעלות את חלקה של המדינה מהרווחים התפעוליים של הזכיין מ-33%-35% כיום, ל-50% בממוצע רב שנתי. הדבר יושג באמצעות העלאת שיעור התמלוגים, עדכון מנגנון היטל רווחי יתר, והחלת מודלים נוספים שיבטיחו שהציבור יפיק את מירב הערך הכלכלי מהפקת המחצבים מים המלח, שהם משאבי טבע לאומיים.
2. הקמת חברה ייעודית חדשה: הצוות ממליץ בדוח להקים חברה ייעודית חדשה (SPC), שתפעל אך ורק בתחום הפקת המשאבים מים המלח. חברה זו תמוסה בנפרד, באופן שיפשט את הליכי הגבייה ויאפשר למדינה לפקח בצורה טובה יותר על הרווחיות כתוצאה מהפקת המשאבים, להקטין את הסיכון לתכנוני מס, ולהבטיח שמרבית הרווחים יישארו בישראל.
3. עדכון משטר התשלומים ומיסוי על הזכיין העתידי: הצוות ממליץ בדוח לשמר את המודל הנוכחי של שלושה זרמי הכנסה למדינה: תמלוגים, מס חברות, והיטל רווחי יתר, שנקבע בעקבות המלצות ועדת ששינסקי 2. עם זאת, מוצעים שיפורים במודל הקיים, בהם מבנה מיסויי דיפרנציאלי של התמלוגים כך שישקף בצורה טובה יותר את היקף הפעילות וההכנסות. כן, מוצע להרחיב את ההגדרה של "משאבי טבע" שעל הפקתם ומכירתם חל חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, כך שתכלול מחצבים נוספים שמופקים מים המלח.
