דרמה: בית הדין הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט.
ועדת הכספים החלה לדון בחקיקה הנלוות לתקציב הנוסף לשנת 2024
ועדת הכספים קיימה דיון במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית במסגרת חקיקת תקציב נוסף לשנת 2024. מ"מ סגן הממונה על האוצר: "הצעת החוק הזו נועדה להגדיל את מגבלת ההוצאה בכ-3.5 מיליארד"
הצבעה בוועדת הכספים צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכספים מקיימת היום (רביעי) דיון במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 26), התשפ"ה- 2024, במסגרת חקיקת תקציב נוסף לשנת 2024.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר: "ביקשנו משר האוצר לבוא ולהציג, הוא התקשר אתמול ואמר שיש דיון ביטחוני עד השעה 3, והוא יגיע בשבוע הבא. לכן בכירי האוצר פה".
תמר לוי בונה, מ"מ סגן הממונה על האוצר אמר: "הצעת החוק הזו נועדה להגדיל את מגבלת ההוצאה בכ-3.5 מיליארד ₪, על מנת לאפשר את התקציב לפינויים, נוכח הארכתם עד סוף השנה. במקביל יש החזר על הקיצוץ שמימן את הפנויים עד ספטמבר, בנוסף יש גם תקציב למילואימניקים. ההצעה היום מדברת רק על פריצת מגבלת ההוצאה. אישרתם 584 מיליארד ₪ בתחילת השנה, כעת אנחנו מגדילים לכ-587.5 מיליארד ₪".
יוגב, גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר פתח בהתייחסות לפגיעה המשמעותית בצמיחה וברמת התוצר בישראל אמר: "אנחנו בתקופה חריגה, יש תקדימים אבל לא כאלה. הצמיחה חלשה מאוד, המלחמה פגעה בצמיחה ב-23 וביתר שאת ב-24. מה שיותר מדאיג אותנו מהנתון, זה שאנחנו רואים החלשות ברמת התוצר, וגם הרכב הצמיחה, שהוא הדבר הכי מדאיג אותנו, מראה שרוב הצמיחה מגיעה מהצריכה הציבורית, זה מלמד אותנו שהדבר לא בר קיימא, אנחנו בגרעון מאוד גבוה, סיימנו את 23 בגרעון כמעט פי 4 מהמתוכנן, ב-24 נהייה כמעט פי 6 מהמתוכנן המקורי. הדבר הזה ישפיע על הצמיחה. יש אפילו ירידה ברבעון השני של 24 במגזר העסקי. הגרעון המתוכנן ל-23 ו-24 יחד, היה כ-32 מיליארד ₪ לפי התקציב המקורי במאי, במקום זאת אנחנו צופים חריגה בגרעון של מעל 175 מיליארד ₪ מצטבר על שתי השנים, זה השפעת המלחמה".
כן הציג גרדוס כי עלות החוב מתייקרת – מרווח התשואות של אג"ח ישראל מאג"ח ארה"ב הולך וגדל: "להורדת הדירוג יש השפעות על ההלוואות שאנחנו לוקחים. אנחנו במשבר מקומי, חברות הדירוג כבר הורידו את הדירוג ויש גם אופק שלילי, זה מתגלם בעלויות ריבית מאוד גבוהות. הפרמיה שלנו מאוד גבוה, היא לא תואמת לדירוג. כנראה שהשוק מתמחר את הסיכון גבוה יותר".
על רקע כך הציג הממונה על התקציבים כי תחזית ההוצאה על תשלומי הריבית עלתה דרמטית: "כבר בתקציב 25 שיובא לפה בעוד מספר חודשים, אנחנו צופים עלויות ריבית גבוהות יותר בכ-7 מיליארד ₪ לעומת התקופה שלפני המלחמה. החוב הגדול והיקר פוגש אותנו כבר בתקציב השנה בכ-3.8 מיליארד ₪".
נוכח הנתונים ציין גרדוס כי "אנחנו צריכים לעבוד בצורה מאוד זהירה ומדודה. ככל שאנחנו מגדילים את מגבלת ההוצאה, זו מוסיף עלויות חוב". כן הוסיף גרדוס כי על רקע העלייה המשמעותית ביחס החוב תוצר, ישנו צורך בצעדי התאמה: "בחוב תוצר אנחנו רואים אחד הפרמטרים המרכזים לחוסנו של המשק. החוב הוא המלאי שלנו לחירום, לכן אחד הדברים החשובים, הוא לשמור על יחס חוב תוצר נמוך ככל הניתן, כדי להגיב למשברים. הגבנו בצורה יפה מאוד למשברים בשנים האחרונות. אנחנו מסבירים לחברות הדירוג וכולם שמדינת ישראל ידעה תמיד לחזור ליחס חוב תוצר טוב, ואנחנו מתכננים לעשות זאת גם עכשיו".
