חסימת וריד הרשתית היא מצב רפואי מורכב המשפיע באופן משמעותי על בריאות העין וראייתו של המטופל. מצב זה מתאפיין בהפרעה חמורה בזרימת הדם ברשתית העין, הגורמת לדימום ונזק לרקמות העדינות של הרשתית. ישנם שני סוגים עיקריים של חסימה: חסימת וריד הרשתית המרכזי (CRVO) וחסימת סעיף וריד הרשתית (BRVO). ב-CRVO, החסימה מתרחשת בווריד המרכזי המנקז דם מכל הרשתית, בעוד שב-BRVO החסימה מתרחשת באחד מסעיפי הווריד, המשפיע על חלק מוגבל יותר של הרשתית. בשני המקרים, ההשלכות עלולות להיות חמורות, כולל אובדן ראייה משמעותי אם לא מטופלות כראוי.
הפתופיזיולוגיה של חסימת וריד הרשתית מורכבת ומערבת מספר מנגנונים. כאשר נוצרת חסימה בווריד, הלחץ בכלי הדם שמאחורי החסימה עולה באופן דרמטי. עלייה זו בלחץ גורמת להרחבה של כלי הדם הקטנים ולדליפה של נוזל ודם לתוך רקמת הרשתית. כתוצאה מכך, נוצרת בצקת ברשתית (מקולרית), שהיא אחד הגורמים העיקריים לירידה בראייה. בנוסף, החסימה והירידה באספקת החמצן לרשתית מובילות לשחרור גורמי צמיחה וסקולריים (VEGF), המעודדים יצירת כלי דם חדשים. אולם, כלי דם אלה הם פגומים ונוטים לדלוף, מה שמחמיר את הבצקת והדימום. במקרים חמורים, תהליך זה עלול להוביל לסיבוכים נוספים כמו גלאוקומה, מצב מסוכן שבו כלי דם חדשים גדלים בזווית הניקוז של העין ומפריעים לניקוז נוזל העין.
הגורם המרכזי לחסימת וריד הרשתית הוא יתר לחץ דם, אך המחלה היא למעשה תוצאה של מגוון גורמי סיכון וסקולריים ומטבוליים. יתר לחץ דם כרוני גורם לעיבוי דפנות כלי הדם ולהצרתם, מה שמגביר את הסיכון לחסימה. סוכרת היא גורם סיכון משמעותי נוסף, שכן היא פוגעת בכלי הדם הקטנים ברחבי הגוף, כולל ברשתית. גלאוקומה מהווה גורם סיכון בשל הלחץ המוגבר בתוך העין, שעלול להשפיע על זרימת הדם בוורידי הרשתית. טרשת עורקים, הפרעות קרישה, ומחלות אוטואימוניות כמו לופוס, הן גורמי סיכון נוספים. גיל מתקדם (מעל 50) מהווה גורם סיכון משמעותי, כאשר הסיכון עולה עם הגיל. גורמים נוספים כוללים עישון, השמנת יתר, וחוסר פעילות גופנית. הבנת גורמי הסיכון הללו חיונית לא רק לזיהוי מוקדם של המצב, אלא גם לפיתוח אסטרטגיות מניעה יעילות. ניהול נכון של מחלות רקע כמו יתר לחץ דם וסוכרת, יחד עם אימוץ אורח חיים בריא, עשויים להפחית את הסיכון לפתח חסימת וריד הרשתית.
הסימפטומים של חסימת וריד הרשתית עשויים להשתנות בהתאם למיקום וחומרת החסימה, אך בדרך כלל מופיעים באופן פתאומי. ב-BRVO, המטופל עשוי לחוות הופעת "כתם" או "ענן" בשדה הראייה, בדרך כלל בחלק העליון או התחתון של שדה הראייה. לעומת זאת, ב-CRVO, עלולה להתרחש ירידה פתאומית ומשמעותית בראייה, לעתים עד כדי אובדן ראייה כמעט מוחלט בעין הנפגעת. סימפטומים נוספים עשויים לכלול ראייה מטושטשת או מעוותת, קושי בראיית צבעים, הבזקי אור או "זבובים" בשדה הראייה, וכאב עיניים במקרים של סיבוכים. חשוב להדגיש כי תסמינים אלו דורשים התייחסות רפואית מיידית. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לשמר את הראייה ולמנוע סיבוכים נוספים.
אבחון מדויק ומהיר של חסימת וריד הרשתית הוא קריטי לטיפול יעיל. תהליך האבחון מתחיל בבדיקת עיניים מקיפה על ידי רופא עיניים מומחה. הבדיקה כוללת בדיקת חדות ראייה ושדה ראייה, בדיקת קרקעית העין המאפשרת לרופא לראות את הרשתית ואת כלי הדם שלה, אנגיוגרפיה פלואורסצנטית שבה מוזרק צבע פלואורסצנטי לווריד ונעשה מעקב אחר זרימתו בכלי הדם של הרשתית, וטומוגרפיה אופטית ממוחשבת (OCT) המספקת תמונות חתך של הרשתית ברזולוציה גבוהה. הרופא עשוי להמליץ על בדיקות דם לבירור גורמי סיכון כמו רמות סוכר, שומנים בדם, ובדיקות קרישה.
הטיפול בחסימת וריד הרשתית מורכב ומותאם אישית לכל מטופל, בהתחשב בסוג החסימה, חומרתה, ובמצבו הכללי של המטופל. מטרות הטיפול הן לשפר את זרימת הדם ברשתית, להפחית את הבצקת, למנוע סיבוכים נוספים, ולשמר או לשפר את הראייה. הטיפול התרופתי כולל בעיקר זריקות תוך עיניות של תרופות אנטי-VEGF, המפחיתות את יצירת כלי הדם החדשים ואת הבצקת. במקרים נדירים ומורכבים, ייתכן צורך בניתוח ויטרקטומיה להסרת דימומים כבדים או לטיפול בסיבוכים אחרים. חשוב לציין כי הטיפול אינו מסתכם רק בטיפול בעין עצמה, אלא כולל גם ניהול של גורמי הסיכון הבסיסיים כמו איזון לחץ דם וסוכרת.
חסימת וריד הרשתית היא מצב כרוני הדורש מעקב וניהול לטווח ארוך. חשוב לקיים ביקורות סדירות אצל רופא העיניים לצורך מעקב אחר התקדמות המצב והתאמת הטיפול בהתאם. בנוסף, שמירה על אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה ואיזון מחלות רקע, עשויה לסייע בניהול המצב ובמניעת החמרה. המטופלים נדרשים להיות ערניים לכל שינוי בראייה ולדווח עליו מיד לרופא המטפל. יש לזכור כי למרות שחסימת וריד הרשתית היא מצב רציני, טיפול מוקדם ומעקב קפדני יכולים לשפר משמעותית את התוצאות ואת איכות החיים של המטופלים.
בנוסף לטיפול הרפואי הקונבנציונלי, מומלץ לשקול טיפול משלים ברפואה הסינית למחלות עיניים. טיפול משלים זה עשוי לתמוך בשיפור זרימת הדם לעין ולסייע בהפחתת תסמינים, אך חשוב להדגיש כי היא צריכה להתבצע תחת פיקוח רפואי ובתיאום מלא עם הטיפול העיקרי שניתן על ידי רופא העיניים המטפל. שילוב זה של טיפולים קונבנציונליים ומשלימים עשוי להוביל לשיפור איכות החיים של המטופל.
