ממשלת יפן הודיעה על שליחת מטוסי חירום מיוחדים לירדן לפינוי אזרחים יפנים מלבנון.
בשורה משמחת לחובבי הטבע: הוכרזו שלושה אתרים חדשים מוגנים
רשות הטבע והגנים הכריזה על שלושה אתרים חדשים שהצטרפו לרשימת האוצרות הטבעיים של ישראל. ההכרזה על האתרים החדשים מגיעה על רקע ההבנה הגוברת בחשיבות השמירה על הטבע והנגשתו לציבור הרחב – אלו שלושת האתרים שהוכרזו
המבצר בתל קאקון צילום: אורית ברוטניק, רט"ג
ברכות משמחות עם הכרזתן של שתי שמורות טבע וגן לאומי חדשים. "שמורת טבע חלמוניות רכס בוקר ומפער נחל הבשור" במחוז הדרומי, "שמורת טבע כפירה הרחבה" במחוז המרכז, וכן "גן לאומי תל קאקון".
ההכרזות נכנסו לתוקף כבר לקראת סוף חודש אוגוסט (23.08) ומיום זה, השמורות והגן הלאומי החדש הם שטחים מוגנים תחת אחריות רשות הטבע והגנים, אשר תאפשר לשמור על ערכי הטבע והמורשת המתקיימים בהם.
רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, מציינת: "השנים האחרונות גרמו לכולנו להבין את חשיבותו של הטבע עבור כולנו, בתקופת המלחמה כמו בתקופת הקורונה – הציבור מחפש מקומות בהם אפשר לתת לנפש מרגוע ולטעון מצברים. מכך, החשיבות על שמירת הטבע והנגשתו לציבור הרחב מקבלת משנה תוקף.
אנו ברשות הטבע והגנים שמחים עם הכרזתן של שתי שמורות טבע וגן לאומי חדש, כעת יש מי שידאג להנגיש ולשמור על ערכי הטבע והמורשת במרחב. אני מודה למנהל התכנון ולשר הפנים על עזרתם בקידום התהליך, ומקווה שכבר בתקופה הקרובה נראה עלייה של מטיילים ומטיילות במסלולי הטיול החדשים שיונגשו ובגן הלאומי החדש."
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, מוסיף: "מינהל התכנון רואה חשיבות רבה בשמירת השטחים הפתוחים כחלק בלתי נפרד מהתכנון במדינה. הנושא אף קיבל משנה חשיבות בתוכנית האסטרטגית המרחבית החדשה הקובעת את יעדי התכנון של ישראל לעשורים הקרובים.
השמורות החדשות שהוכרזו מהוות חלק מרצף משמעותי של השטחים הפתוחים, כחלק מהתוכנית הארצית למסדרונות אקולוגיים שמקדם מינהל התכנון לצורך שמירת הרציפות של כלל השטחים הפתוחים מצפון ועד דרום הארץ. שטחים אלו אף יהוו שטחי פנאי ונופש עבור תושבי ישראל. הגן הלאומי תל קאקון מתבסס על שרידי מצודה צלבנית- ממלוכית וחושף לציבור המבקרים אתר ארכיאולוגי מרשים אשר ישוקם וישוחזר."
שמורת טבע חלמוניות – רכס בוקר ומפער נחל הבשור
מיקום: רכס בוקר, אחד מחמשת הרכסים של הר הנגב.
שמורת הטבע החדשה מהווה למעשה הרחבה של שמורת טבע מצוק הצינים – רכס בוקר. ייחודיות השמורה נובעת מצומח ייחודי המתקיים בתחומה, חלמונית גדולה, ממנו מגיע שם השמורה, וכן תופעה גיאומורפולוגית מרשימה של נחל חוצה רכס הנקראת "דייקה".
השמורה החדשה משפרת את הקישוריות של רצף השטחים הפתוחים באזור תוואי נחל הבשור, ויוצרת רצף של מרחב מוגן המהווה המשך לשמורת הטבע הקיימת.
שטח השמורה החדשה כולל כ-19 אלף דונם, וההכרזה תאפשר לרשות להגן על תפקוד המערכת האקולוגית ועל כל ערכי הטבע שבה כמו צמחים, חסרי חוליות וחיות בר. מחיות קטנות כמו סלעית ערבות, חרדון מדבר גרביל סלעים ועד לגדולות כעיט זהוב, זאב וצבי. זאת לצד הנגשה של יופי השמורה וייחודה לקהל המבקרים באופן שיאפשר רציפות השטח הפתוח.
במרחב השמורה עוברים כיום שבילי טיול בודדים, כעת עם ההכרזה על השמורה החדשה, הרשות תסדיר ותשדרג את מערך הטיילות במרחב, את דרכי ההגעה למסלולי הטיול למבקרים ברכב, לרבות הסדרת חנייה.
כמו כן, יתווספו שבילי הליכה באתרי החלמוניות ובמרחבים הסמוכים תוך שימור והנגשה של הסכר הביזנטי המהווה גם היום מוקד משיכה, כל זאת תוך שמירה והגנה על ערכי הטבע המוגנים בשמורה.
שמורת טבע הכפירה – הרחבה
שמורת טבע יער כפירה הוכרזה בשנת 2014 על שטח של 8,781 דונם במרחב שבין הישובים מבוא חורון ונטף. השמורה היא המסדרון האקולוגי הצפוני ביותר המחבר את הרי יהודה לעמק איילון וגבעות מודיעין, וייחודה הוא בשטחי הבתה הגדולים והיפים שהשתמרו באזור זה. שטחי בתה אלה חיוניים למגוון גדול של בעלי חיים המוצאים את ביתם רק בשטחים אלו בניגוד לשטחים המיוערים הגדולים המאפיינים את מרבית הרי יהודה.
שריפה עזה כילתה את רוב שטחה של השמורה בסוף 2016 והשמידה את רוב הצומח המעוצה הטבעי ושטחי הבתות על כלל אוכלוסיות בעלי החיים השוכנים בהם. מאז ועד היום הצמחייה ואוכלוסיות חיות הבר טרם השתקמו במלואן והדבר צפוי לארוך עוד שנים.
מעתה, תורחב שטח השמורה הקיימת ויתווספו לשטחה כ-570 דונם על צדו המערבי של רכס העוזרר הינו מהשטחים הבודדים שכמעט ולא נפגעו בשריפה ואוצר בחובו נכסים חיוניים לשמירת הטבע באזור ומהווה חלק בלתי נפרד ממארג השמורה המקיפה אותו.
מורדותיו של נחל הכפירה, שהעניק לשמורה את שמה, מדגים מפתח נחל מרשים ורחב, עתיר חלוקי נחל, בשטח הנוסף לשמורה. כמו כן, בשטח המתווסף מתקיימים תשעה מיני בעלי חיים מוגנים ומינים המוגדרים בדרגות שונות של סכנת הכחדה, בהם צבי ארץ ישראלי, צבוע מפוספס, צב יבשה מצוי, שרקרק מצוי ונוספים.
גן לאומי תל קאקון
גן לאומי תל קאקון שהוקם בשיתוף המועצה האזורית עמק חפר, נמצא בשטחה המזרחי של המועצה האזורית עמק חפר שבשרון, בלב שטחים חקלאיים.
הגן הלאומי החדש, 52 דונמים גודלו, ממוקם על התל המתנשא לגובהה ובפסגתו נמצאים שרידי מצודה צלבנית-ממלוכית, הכוללים קירות אבן בגובה כמה מטרים, קמרונות וחללים. בקירות המבנה משולבות אבנים עתיקות מאבני המבנה שנשתמר.
חשיבותו של הגן באזור זה גדולה, שכן בכל המרחב החקלאי כמעט ולא נותרו שטחים שאינם מעובדים, בהם התפתחה צמחיה מקומית אופיינית לשרון.
תל קאקון הוא אתר קדום מרובה שכבות ובו עדויות לפעילות אנושית רציפה מתקופת הברונזה הקדומה ועד מחציתה הראשונה של המאה העשרים. על פי התיעוד ההיסטורי קאקון היווה מוקד מרכזי חשוב במשך תשע מאות שנים עבור הצלבנים, הממלוכים והעות'מניים.
בתקופה הצלבנית היתה קאקון עיירה בורגנית בצומת הדרכים שבין קיסריה לשכם והייתה תחנה על הדרך המזרחית המקבילה לויה מאריס (דרך הים), ולכן הייתה לה משמעות אסטרטגית וכלכלית עבור הצלבנים. כמו כן הייתה זו עיירה בעלת משמעות מנהלתית ומקום מושבם של חילות המסדרים ההוספיטלרים והטמפלרים.
בתקופת השלטון הממלוכי הייתה קאקון עיירה שופעת ומרכז חברתי, כלכלי, צבאי ומנהלי. העות'מאניים גם כן התיישבו במקום שחובר אל רשת מסילות הרכבת שבנו. הקרקעות שמסביב למבצר היו קלות לעיבוד והכלכלה של היישוב עד המאה העשרים התבססה על חקלאות.
