הנציב מותח ביקורת חריפה על הסחבת בטיפול בתלונה נגד השופט כבוב

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, מתח ביקורת על פרקליט המדינה, בשל התארכות משך הטיפול בתלונה שהגיש עו"ד אביעד ויסולי נגד השופט חאלד כבוב, בטענה שעבר עבירות לפי חוק המאבק בטרור. 

הביקורת נסובה בעיקר על חוסר המענה מצד לשכת פרקליט המדינה לעו"ד ויסולי. בנוסף, במהלך בדיקת הנציב עלה כי המשטרה לא בדקה במשך שנה וחצי ראיות חדשות שהוגשו על ידי ויסולי כנגד השופט כבוב. לטענת המשטרה, הדבר קרה בשגגה.

השתלשלות האירועים

בחודש אוקטובר 2021, הגיש עו"ד ויסולי תלונה נגד השופט כבוב, אז שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, על כך שהשתתף בקיץ 2020 באירוע של ארגון המוראביטון, שהוא ארגון טרור מוכרז, וקיבל ממנו אות הוקרה על פעילותו של אביו. השופט כבוב גם הצטלם עם פעילים של ארגון הטרור (כגון עכרמה צברי), והצילומים הופצו לתקשורת. 

במקביל להגשת התלונה למשטרה, פנה עו"ד ויסולי ליועץ המשפטי לממשלה דאז (מנדלבליט), בבקשה לאשר את פתיחת החקירה הפלילית נגד כבוב, בהתאם להוראות החוק המחייבות את אישור היועמ"ש לפתיחת חקירה נגד שופט מכהן. 

פחות מחודש לאחר מכן, היועמ"ש דאז מנדלבליט הודיע לויסולי כי לאחר בחינת התלונה וחומרי החקירה שהצטברו, ולאחר קיום התייעצות עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, עלה כי לא מתקיימת תשתית לפתיחה בחקירה פלילית נגד השופט. עוד צוין במכתב, כי הודעה על גניזת התיק תועבר כמקובל על-ידי משטרת ישראל.

ביום 16.5.2022 הגיש ויסולי תלונה משלימה ישירות למשטרת ישראל, בצירוף תצלומים נוספים, התומכים לטענתו בתלונתה המקורית, וביום 27.7.2022 פנה בעניין ללשכת היועצת המשפטית לממשלה וביקש לפתוח בחקירה נגד השופט. הבקשה הועברה לטיפול לשכת פרקליט המדינה והודעה על כך נמסרה לו ביום 16.8.2022 מאת לשכת היועצת, מבלי שקיבל עדכון בדבר סטטוס הטיפול בה מאת לשכת פרקליט המדינה.

ביום 9.11.2022 פנה בכתב ללשכת פרקליט המדינה, אך פנייה זו לא נענתה.

ביום 28.2.2024, פנה ללשכת פרקליט המדינה, הן בשיחה טלפונית והן בכתב. במענה לפנייתו נמסר לו כי הפנייה עודנה בבדיקה וכי ישובו ויעדכנוהו עם סיומה. הפנייה בכתב לא נענתה עד למועד החלטת הנציב (6 באוגוסט).

רק בתחילת חודש מרץ 2024 (אחרי שויסולי הגיש את התלונה על הפרקליטות לנציב הביקורת) ערכה לשכת פרקליט המדינה בדיקה מול לשכת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל בנוגע לסטטוס הטיפול בתלונה, אשר העלתה כי בשגגה לא בוצעה בחינה של התצלומים הנוספים, שאותם הגיש ויסולי ישירות למשטרה.

נוכח האמור, הנחה פרקליט המדינה את משטרת ישראל, באמצעות לשכת ראש אח"ם, לבחון את כלל חומרי החקירה ולהעביר ללשכתו את חוות דעתה בהקדם. חוות הדעת התקבלה בלשכת פרקליט המדינה בחודש אפריל 2024, ונותבה, יחד עם החומרים בתיק, לבחינת לשכתו של המשנה לתפקידים מיוחדים.

חוות דעתה של לשכת המשנה לתפקידים מיוחדים הועברה ללשכת פרקליט המדינה כבר ביום 11.4.2024, אך עקב עומס בתיבת הדוא"ל של עו"ד יוזבגי (עוזרת פרקליט המדינה), שאליה נשלחה חוות הדעת האמורה, זו התקבלה לבסוף רק ביום 16.5.2024.

לאחר בחינת חוות הדעת וכלל הראיות, הועברה חוות דעת לשכת פרקליט המדינה וכן עמדתו המפורטת ללשכת היועצת המשפטית לממשלה, אשר קיבלה את החלטתה בתיק ביום 29.7.2024, אך עד למועד זה טרם מסרה מהי ההחלטה. 

התלונה נמצאה מוצדקת

למעשה, המשטרה, הפרקליטות והיועמ"שית "סחבו" את החקירה במשך כשלוש שנים. לאחר שהיועמ"שית העבירה את התיק לטיפול פרקליטה המדינה, הוא התעלם ממנו כליל במשך כשנה וחצי ועד להתערבות נציב התלונות על הפרקליטות הטיפול בתיק החקירה לא קודם כלל.

נציב התלונות מצא את תלונת עו"ד ויסולי צודקת, וביקר בהחלטתו בחריפות את פרקליט המדינה, עו"ד עמית אייסמן, על הסחבת בטיפול בתיק. 

"מהמפורט לעיל עולה, כי במשך למעלה משנה וחצי (מחודש אוגוסט 2022 ועד לחודש מרץ 2024), לשכת פרקליט המדינה לא מצאה לפנות למשטרה בעניין ולא קידמה כלל את הטיפול בבקשתך, וזאת חרף מספר פניות מצדך במהלך תקופה זו", כתב הנציב פינקלשטיין. 

הוא הוסיף: "עיכוב הטיפול בתלונתך השנייה למשטרה רובץ כאמור לפתחה של המשטרה, אשר על פי הנמסר לא טיפלה בה בשל שגגה. אולם, לאחר שפניותיך בנושא הועברו במקביל ללשכת פרקליט המדינה, וכאשר ההחלטה הסופית בנוגע לקיומה של החקירה היא של היועצת המשפטית לממשלה, מצופה היה מן הפרקליטות לפעול כדי לזרז את ההליך בכללותו ולמנוע שיהוי, ודאי שיהוי כה ממושך של כשנתיים. הדברים מקבלים משנה חומרה משמדובר בגורם בכיר במערכת המשפט, אשר בתקופה זו גם מונה כשופט בבית המשפט העליון".

עוד ציין נציב הביקורת, כי הנציבות עמדה פעמים רבות על הצורך בתיחום משך זמן טיפולה של פרקליטות המדינה בבקשות לאישור פתיחה בחקירה, לאחר שנמצא כי הטיפול בבקשות אלה נמשך זמן רב. לדבריו "הימשכות הטיפול בבקשות כגון אלה יש בה כדי לפגוע פגיעה ממשית ביכולת לנהל את החקירה, אם יוחלט על פתיחתה, ובהמשך, ביכולת לנהל הליך משפטי, אם יוחלט על כך. זאת, בנוסף לפגיעה באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק בכלל ובגורמי התביעה בפרט".

נציב הביקורת, השופט בדימוס פינקלשטיין הזכיר כי בהחלטת הנציבות מיום 29.12.2020 נקבע, כי אין בהנחיית פרקליט המדינה שעניינה "אישור פתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות או עניינים בעלי רגישות מיוחדת", או בהנחיות אחרות של היועמ"ש לממשלה או פרקליט המדינה, סד זמנים התוחם את משך הזמן שבמסגרתו אמורה להתקבל החלטה בבקשה לאשר פתיחה בחקירה. "נוכח האמור, המליצה הנציבות בפני היועמ"ש דאז, בתפקידו כמ"מ פרקליט המדינה, לשקול את תיקון ההנחיה, כך שמשך טיפולם של גורמי התביעה בבקשות לאישור פתיחה בחקירה פלילית יתוחם בזמן סביר. 

לדברי הנציב, על אף שחלפו למעלה מ-3.5 שנים ממועד מתן ההמלצה האמורה, והגם שהנציבות שבה וחזרה על ההמלצה בהחלטותיה השונות וגם פנתה באופן יזום בנושא לכלל הגורמים הרלוונטיים - המלצה זו טרם יושמה, "נראה לי כי גם מקרה זה מצביע על נחיצות יישומה, אשר מוטב כי ייעשה בהקדם", כתב הנציב. 

ביחס לטענותיו של ויסולי על אי מתן מענה לפניותיו ואי קבלת עדכון אודות סטטוס הטיפול בבקשה, כתב נציב הביקורת: "מהאמור לעיל עולה, כי פניותיך בכתב ללשכת פרקליט המדינה מימים 9.11.2022 ו-28.4.2024 לא נענו, וכי למעשה, לאורך כל התקופה הארוכה שבה בקשתך מצויה בטיפול הלשכה, לא קיבלת כל עדכון בכתב אודות סטטוס הטיפול בה. ודאי שאין לקבל זאת".

פינקלשטיין התייחס לחלקה של המשטרה בעיכוב הטיפול בתיק, בכך שלא בחנה את אותן ראיות חדשות שויסלי צירף לתיק: "מהאמור לעיל עולה, על פני הדברים, כי הכשלים שנפלו תחת ידי המשטרה בטיפול בתלונתך, נפלו תחת ידי היחידה החוקרת, אשר בהתאם לסעיפים 1 ו-12 לחוק הנציבות, ככלל, אינה נתונה לביקורת הנציבות.

"עם זאת, ונוכח המפורט בהתייחסותה של עו"ד יוזבגי (מלשכת פרקליט המדינה), אשר לפיה המשטרה לא פעלה כדין, כאשר לא יצרה עימך כל קשר בנוגע לתלונתך ולא בחנה את הראיות הנוספות שהמצאת בתיק משך תקופה ארוכה, עד לפניית לשכת פרקליט המדינה אליה – מצאתי להביא החלטתי זו לידיעתו של ניצב יגאל בן-שלום, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, להפקת לקחי מקרה זה ולכל טיפול שיימצא לנכון".

מפרקליטות המדינה וממשטרת ישראל טרם נמסרה תגובה. 

בחדרי חרדים