עמיחי שטיין: שגרירות איראן באיחוד האמירויות אומרת כי היא "דוחה באופן קטגורי את ההאשמות" על מעורבותה של איראן ברצח הרב הישראלי.
ההזדמנות שטמונה בבחירת סינוואר לראש הלשכה המדינית של חמאס
"בחירתו פותחת אפשרות לעזיבתו של סינוואר את הרצועה, אותה יוכל להציג לא כהימלטות אלא כצורך חיוני"
יחיא סינוואר צילום: Atia Mohammed/Flash90
פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, עומד על המשמעויות המעשיות בבחירתו המפתיעה של יחיא סינוואר כראש הלשכה המדינית במקומו של איסמעיל הנייה שחוסל בטהראן.
הוא כותב: יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, נבחר לעמוד בראש הלשכה המדינית של חמאס, למעשה בראש הארגון, במקומו של אסמאעיל הנייה שחוסל בטהראן בשבוע שעבר. בחירתו לחלוטין לא צפויה ושמו לא עלה בבורסת השמות וההשערות לגבי מחליפו של הנייה. בחירתו מעידה על מעמדו ועל השפעתו בארגון ועל מקומה של רצועת עזה כמרכז הכובד המשמעותי של התנועה.
לא ברור כיצד בוצע מהלך הבחירה והאם כדרכה של חמאס הבחירה התבצעה על ידי מועצת השורא, ואם כן כיצד והיכן, אך הבחירה היא רשמית ופורסמה ככזו גם בהודעה רשמית של הארגון. מעבר לכך, לא לגמרי ברור כיצד ינהל סינוואר את הארגון כשהוא ספון במקום מחבואו ונמצא במנוסה מתמדת מפני כוחות צה"ל שבעקבותיו. מאידך גיסא, מינויו לתפקיד מנהיג הארגון לצד תפקידו כמנהיג הארגון ברצועת עזה, הופכת אותו למוציא ולמביא, למקור הסמכות העיקרי ואולי הבלעדי של הארגון בכל הנוגע למשא ומתן בנושא החטופים. השפעתו בעניין זה בלטה גם קודם לכן והוא נטה לזלזל באסמאעיל הנייה, אלא שכעת לא יעמוד בפניו מכשול או שיבוש כלשהו ואם השמועות או ההערכות לגבי הקו הנוקשה שהפגין הנייה אכן נכונות, הרי שכעת משנסתלק המכשול, ניתן להניח את האפשרות שסינוואר יוכל לקדם עסקה ביתר קלות.
בחירתו של סינוואר לתפקיד יכולה להתפרש כביטוי של הכרה והוקרה למרכזיותה של רצועת עזה, להובלתה את ההתנגדות המזוינת ולמחיר הכבד ששילמה. בה בעת, הבחירה היא גם ביטוי למעמדו של סינוואר ומסר חשוב מבחינת חמאס לפלסטינים, לישראל ולכל השאר בנוגע ליכולת העמידה שלה ולרציפות התפקודית שלה.
בהנחה שסינוואר יבקש לבסס את מעמדו כמנהיג הארגון ולהסיר כל מכשול או מועמד לקראת הבחירות להנהגת הארגון שצפויות להתקיים בשנת 2025, סביר להניח שירצה להביא למימוש עסקה ולסיום המלחמה עם ערבויות לביטחונו האישי, כדי להיכנס לתפקיד מנהיג הארגון במשנה מרץ לקראת הבאות. לפיכך, ייתכן ולפנינו הזדמנות לסיום המלחמה ברצועת עזה בעסקת חטופים סבירה יותר מבחינת ישראל ואפילו עם אפשרות לעזיבתו של סינוואר את הרצועה, אותה יוכל להציג לא כהימלטות אלא כצורך חיוני למימוש אחריותו ומחויבותו כמנהיג הארגון שאינו יכול לפעול ככזה מרצועת עזה. במידה והמצרים תרמו למהלך מאחורי הקלעים בזכות קרבתם לסינוואר והעדפתו של האחרון אותם על פני הקטרים, ייתכן ומצרים תוכל להוביל למימוש התרחיש.
בחירתו של סינוואר לא שמה קץ בהכרח ליריבויות המוכרות בארגון בין תומכי קטר (ח'אלד משעל) לבין תומכי מצרים (יחיא סינוואר), בין הנהגת עזה להנהגת הגדה ובין האישים עצמם, אך אין ספק שיש בבחירה כדי לקבע את בכירותו של סינוואר, את מנהיגותו ואת סמכותו. התוצאה מעידה גם על נחישותו של האיש ועל כישוריו הפוליטיים והמנהיגותיים ויש בכך כדי להקרין על מעמדו ועל מעמד הארגון מעבר לארגון עצמו. המהלך, מסמן את סינוואר גם כמועמד להנהגה הפלסטינית וסביר להניח שהאתגר שיציב לפתחו של אבו מאזן והנהגת הפתח והרשות אף יעלה על האתגר שהציב בפניהם אסמאעיל הנייה.
והערה לסיום – כמו חוקרים ומומחים רבים העוסקים בחמאס שנים ארוכות, לא העליתי בדעתי את התרחיש של בחירת סינוואר לתפקיד. יש בכך משום עדות נוספת למגבלות הדמיון שלנו כחוקרים, לעובדת נצחיותה של ההפתעה באשר היא ולקח מתחייב לצניעות מחקרית
