בלילה שבין שלישי לרביעי, בשעה 01:14 שעון ישראל, שהיא 01:44 שעון טהראן, התפוצץ מטען חבלה בחדרו של איסמעיל הנייה במעון האירוח הרשמי והמוגן היטב של משמרות המהפכה.
רונן ברגמן חושף פרטים חדשים ב-Ynet על החיסול. החדר הזה, השמור לאורחים חשובים ומיוחסים במיוחד, במתקן כולו, ששמור לאורחים חשובים, התחבב על הנייה ושימש אותו בכל הביקורים שלו במדינה, וגם באחרון אליו הגיע ביום שני האחרון לטובת טקס ההשבעה של נשיא איראן החדש מסעוד פזשכיאן למחרת.
האופן שבו הוטמנה הפצצה, הזווית והמקום שבו הנייה היה בחדר האירוע היה יכול להסתיים רק בדרך אחת, מוות. ברגע שידעו המחסלים לקבוע את מקומו במרחב ובזמן, ואל מול מטען הנפץ שהופעל עליו, לא היה לו שום סיכוי לצאת מהאירוע פצוע קשה. אחר כך, במשך השעות הבאות, עקבו כמה עשרות זוגות עיניים אחרי כמה עשרות מסכים בכמה מקומות, לראות איפה תצוץ לראשונה תגובה כלשהי, כך דיווח רונן ברגמן.
עוד דווח, כי קצת לפני שלוש העלה בנו של הנייה פוסט מוזר בפייסבוק, משהו שנשמע כמו תערובת שירה או תפילה עם מילים טובות על הבוקר שיבוא. במשך שעות ארוכות שום מידע לא דלף מתוך אותו בית בטהראן.
בכירים בחמאס ובמשמרות המהפכה שנשאלו אם הם יודעים האם קרה משהו לאחד ממנהיגי הארגון שנמצאים בטהראן צחקו ולעגו לשואלים, כי מה הסיכוי שמשהו יקרה להם דווקא שם, בזירה השמורה. וכמה מהאנשים שהתבשרו על מותו של הנייה כבר חשבו שמישהו עבד עליהם, שאולי עושים עליהם תרגיל לבדיקת הדלפות.
אבל בחמש ורבע בבוקר פרסם הבן פוסט שכבר היה תפילה ברורה לנשמת אביו, וחמש דקות מאוחר יותר משמרות המהפכה הודיעו על מותו.
כמה שעות מאוחר יותר, באחד מהמתקנים הביטחוניים השמורים ביותר במזרח התיכון, ישבה חבורה של נשים וגברים הבקיאים בהתרחשויות, שבמשך הלילה חיפושו פרסומים בנושא. איראן הייתה עדיין בהלם עמוק. כך גם אנשי החמאס, במיוחד אלה שצחקו בלילה.
