בעולם מציינים מדי שנה את היום הבינלאומי למניעת טביעות ב-23.7. בשנים האחרונות גם בישראל החלו לציין את היום, בעיקר לאור ריבוי אירועי הטביעות. 

לפי נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בחמש השנים האחרונות (2019-2024) טבעו למוות 90 ילדים. כאשר מתחילת השנה טבעו למוות תשעה ילדים. שישה מתוכם בבריכה ושלושה בים. עוד עולה מהנתונים כי 41% מכלל מקרי הטביעות האלו התרחשו בבריכה, 19% בים, 19% בנחלים, בורות מים ואגמים, 18% בדליים, גיגיות ואמבטיות ו2% בשיטפון. בבחינת גילאים עולה כי תינוקות ופעוטות מתחת לגיל 4 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר ומהווים 48% מכלל המקרים, כאשר רוב המקרים התרחשו בבית ובסביבתו. לעומת זאת בני נוער בגילאי 15-17 מהווים 21% מכלל המקרים, ורובם טבעו בחופי הים ובמקורות מים טבעיים.

למה תינוקות ומתבגרים טובעים יותר?

בארגון בטרם מסבירים את הנתונים בין השאר במבנה הפיזי של ילדים צעירים. מכיוון שהראש שלהם כבד יותר ביחס לגוף, הם נוטים ליפול למים עם הראש קדימה. ברגע שהפה והאף מכוסים במים, הם נמצאים במצב של טביעה, אינם יכולים לקום עצמאית או לקרוא לעזרה. המשמעות היא שהם עלולים לטבוע במים רדודים אפילו בעומק סנטימטרים בודדים. כעבור 2-4 מרגע הטביעה חל איבוד הכרה עד נזק בלתי הפיך ומוות. 

בארגון בטרם מדגישים כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בטביעות, הנובעת בין השאר בפופולריות של הבריכות הביתיות. "ילדים נמשכים למים", מסבירה המנכ"לית אורלי סילבינגר "כך שגם אם מבחינתנו סיימנו את הבילוי במים, ברגע שיש בריכה חשופה - וזה לא משנה אם מדובר בבריכה גדולה או גיגית, יש מצב שהילדים יגיעו לשם ללא השגחה. זה קורה כהרף עין, בדיוק ברגע בו לא שמנו לב. לכן חשוב מאוד לקבוע כל הזמן השגחה רציפה בסביבת המים, של מבוגר שנמצא במרחק נגיעה מילדים ובלי הסחת דעת. בריכות קטנות מומלץ לרוקן מיד אחרי השימוש ובריכות גדולות יותר לגדר למניעת כניסת ילדים ללא השגחה".

נתון נוסף אליו מתייחסים בארגון בטרם הוא טביעות בני הנוער בים. כאן מדובר במנגנון אחר, הנובע בעיקר בניהול סיכונים לא מותאם בשל הערכת יתר של בני הנוער את יכולותיהם לצד לחץ חברתי. גם בהקשר של בני הנוער להורים יש תפקיד חשוב בהעברת מסר ברור שנכנסים לים רק בחופים מוכרזים ובשעות ששירותי ההצלה פעילים. 

הנחיות הבטיחות של ארגון בטרם לבילוי בבסביבת מים:

• בסביבת מים משגיחים על הילדים במרחק נגיעה וללא הסחות דעת. 
• קובעים בכל רגע נתון מבוגר אחראי שתפקידו להשגיח על התינוק במרחק נגיעה וללא הסחות דעת. 
• מצופים מומלצים לשימוש אך אינם מהווים תחליף להשגחה. גלגלי ים מסוכנים לשימוש
• בריכה קטנה מרוקנים מיד בתום השימוש. 
• כשמדובר בבריכה ביתית שלא ניתן לרוקן, ממקמים אותה במתחם נעול למניעת כניסת ילדים ללא השגחה.

• במידה ויש סולם - מרחיקים אותו מהבריכה מיד בתום השימוש. 
• בריכות בצימר - מזמינים נופש משפחתי רק לאחר שווידאנו שהבריכה מגודרת ומותקן בה שער עם נעילה אוטומטית. 
• לימודי שחייה מצילים חיים ומומלצים החל מגיל 4, ובהתאם ליכולות הילד.  
• נכנסים לים רק כשיש שירותי הצלה פעילים בחוף, ונשמעים להוראות המציל
• משוחחים עם הילדים המתבגרים על גבולות התנהגות בסביבת מים, לחץ חברתי וקבלת החלטות בצורה אחראית. 

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים מציינת כי "טביעה היא הגורם השני בשכיחותו לתמותת ילדים בתאונות. מדינת ישראל היא מדינה חמה ובקיץ אין כמו בילוי במים כדי להתרענן עם הילדים. אבל אף אחד מאתנו לא רוצה להפוך את הבילוי לסיוט של חייו. אני קוראת לכולם, אל תגידו 'לי זה לא יקרה'. זו אחריות שלנו לשמור על הנחיות הבטיחות ולמנוע את האסון הבא".

בחדרי חרדים