שני אמבולנסים וזוג טנדרים מלאים באנשי שירות חשאי עזבו את אחוזת טראמפ במאר-א-לאגו. לא ברור מי היה בשיירה, או מה קרה (עמיחי שטיין).
לוין מגיב לעתירה למינוי נשיא לעליון: פועל לגיבוש הסכמות
שר המשפטים טוען כי סוגיית בחירת נשיא בית המשפט העליון היא סוגיה מורכבת הנתונה למחלוקת ציבורית עמוקה, וכי התערבות שיפוטית בעניין זה תהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות
שר המשפטים יריב לוין צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
שר המשפטים יריב לוין הגיש היום (ראשון) את תגובתו לעתירה שהוגשה לבג"ץ בדרישה למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון. בתשובתו, דוחה השר לוין את טענות העותרים וטוען כי אין מקום להתערבות שיפוטית בהליך בחירת נשיא בית המשפט העליון.
לוין טוען כי סוגיית בחירת נשיא בית המשפט העליון היא סוגיה מורכבת הנתונה למחלוקת ציבורית עמוקה, וכי התערבות שיפוטית בעניין זה תהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות. השר מדגיש כי הוועדה לבחירת שופטים היא הגוף המוסמך לבחור את נשיא בית המשפט העליון, וכי אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטותיה.
בתצהיר התשובה נטען כי העיכוב בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון נובע מחילוקי דעות מהותיים בין חברי הוועדה לבחירת שופטים בנוגע לאופן הבחירה ולזהות המועמד הראוי. לוין מציין כי הוא פועל לגיבוש הסכמות רחבות בנושא, וכי הדבר דורש זמן ומשא ומתן מורכב.
השר דוחה את הטענה כי הוא פועל משיקולים זרים או בחוסר סמכות, וטוען כי כל פעולותיו נעשות בהתאם לסמכויותיו על פי חוק ומתוך ראייה רחבה של טובת מערכת המשפט והציבור. לוין מדגיש כי הוא מחויב לשמירה על עצמאות הרשות השופטת ועל איכות השופטים הנבחרים לבית המשפט העליון.
בתגובה לטענות בדבר הפגיעה בתפקוד בית המשפט העליון, טוען השר כי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ממלא את התפקיד באופן מלא ומקצועי, וכי אין פגיעה בעבודת בית המשפט. עם זאת, הוא מציין כי הוא פועל לקידום בחירת נשיא קבוע בהקדם האפשרי, תוך שמירה על ההליך הראוי והמוסכם.
לסיכום, השר לוין קורא לבית המשפט לדחות את העתירה על הסף ולאפשר לוועדה לבחירת שופטים לפעול ללא התערבות שיפוטית. הוא מדגיש כי הדרך הנכונה לפתרון המחלוקת היא באמצעות דיאלוג והסכמות בין הגורמים הרלוונטיים, ולא באמצעות התערבות שיפוטית.
כזכור, מאז פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, לא מונה לה מחליף בשל חילוקי דעות בין השר לוין לממלא מקום נשיא בית המשפט השופט עוזי פוגלמן.
לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית המשפט,מי שהיה אמור באופן עקרוני להתמנות לתפקיד במקומה של חיות הוא השופט פוגלמן עצמו, השופט הוותיק ביותר בבית המשפט. אלא שפוגלמן הודיע בעבר כי יוותר על התפקיד בשל הזמן הקצר שנשאר לו עד הגיעו לגיל הפרישה (70), כשנה בלבד, והמועמד הטבעי הבא אחריו על פי הכללים הנהוגים בבית המשפט הוא השופט יצחק עמית.
אלא שהשר לוין לא מוכן לקבל את הנוהג, שאינו מחוייב על פי חוק ולמעשה מאפשר לנשיאי העליון עד כה לשמר את השליטה בבית המשפט ולמנות שופטים בדמותם.
יש לציין כי לראשונה קם גם אחד משופטי העליון המכהנים, יוסף אלרון שקרא תיגר על השיטה הנהוגה, והכריז כמה חודשים לפני פרישת חיות כי ברצונו להתמודד לתפקיד הנשיא, אף שאינו הוותיק ביותר.
