פרשת חוקת תשפ"ד, רוזה מדמוזאל, יקב לה סיטאדל דה דיאמנט

בפרשת השבוע מתואר כיצד הלך אהרן למות בְּהֹר הָהָר, זה היה  טבעי לחלוטין, כאילו שהוא הולך לבית הכנסת לתפילת מנחה. לא שאל, לא התווכח, לא ביקש מאומה, אפילו לא להיכנס לארץ ישראל, כדי למות שם, זה הרי אמור היה להיות בזמן הקרוב. שום כלום. הולך למות בפשטות גמורה. כמובן שזו גבורה נפשית, לא משהו שאפשר להחליט עליו חמש דקות לפני ששומעים על המוות. אצל אהרן הייתה זו תכונה טבעית, הפשטות הישרה שלו הייתה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו לכל אורך הדרך.

עוד במצרים, כשהוא שמע שמשה אחיו מגיע ממדין כדי להיות המלך, לא רק שהוא לא הביע תרעומת, אלא הוא באמת שמח על ההצלחה המסחררת של אחיו. בתכונות אנוש זה פלא. משה נעלם ממצרים בגיל עשרים, במשך ששים שנים, לא ראו אותו, אהרן הבכור טיפל בכל צרכי העם, לפתע מגיע האח הגולה, שלא הניד אצבע לרווחת העם, לוקח לעצמו את כל הקופה, ואהרן אפילו לא חושב שאולי זה לא צודק. אלא כפי שמעידה התורה: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד/יד).

כך היה גם כאשר כל הנשיאים הביאו מתנות (עגלות צב), אהרן אינו משתתף, המתנה הזו הייתה יוזמה שלהם, ואהרן אינו יוזם אלא ממלא פקודות, לא שהוא לא ידע לאלתר, הוא גאון ביצירתיות, הוא עשה שש מאות אלף 'שלום בית', שיקר את הבעל שהאשה מצטערת על המריבה, ושיקר את האשה שהבעל מצטער (אבדר"נ יב/ג). הוא אינו יכול לעשות כזה תרגיל יותר מפעם אחת, בין רגע תופסים הניצים שהוא סתם מורח, זאת אומרת שתמיד צריך להגיע עם תרגיל חדש ומפתיע, ועשה כן למעלה מחצי מיליון פעמים, ובכל זאת חלשה דעתו שהוא לא זכה להביא קרבן מיוחד, וליבו דחה כל רעיון של יוזמה פרטית. כך היה גם במחלוקת עם קורח, הוא לא לקח צד, אלא החליט בלב שלם, שאם קורח מתאים יותר, הרי שהוא זכאי להיות הכהן הגדול. תכונת ה'יושר' אינה ייחודית לאהרן, התורה נקראת 'ספר הישר' על שם אבותינו שהיו ישרים (ע"ז כה/א). בפרשה של שבוע שעבר מצאנו את האישה של און בן פלת שהצילה את בעלה, ואמרה לו: אתה בין כה וכה תהיה מספר 2, למה לך להיכנס למחלוקת? (סנהדרין קט/ב). יש לתמוה מדוע מאתיים וחמישים נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם לא הבינו כזה שיקול פשוט? הם ודאי היו יותר מלומדים ממנה. התשובה היא שאם מתחילים להתווכח נגררים, קורח היה דמגוג וליצן, והצליח לסובב ולבלבל את מתנגדיו, הגברת פֶּלֶת אטמה את אזניה, ולא רצתה לשמוע שום טיעון ושיקול. זו אינה יותר או פחות חכמה מכל שאר החכמים, אלא זו מנטליות, סוג אחר של חכמה, יושר פנימי. יש לכך הרבה דוגמאות מחז"ל, מחכמי הדורות וצדיקיהם.

בקשר לפינה הקבועה שלנו, צריך לדעת שגם היין מעניק 'יושר'! נאמר במקרא: "יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" (משלי כג/לא). מבארים חז"ל שבעיני השיכור כל העולם נראה כמישור (יומא עה/א). במקרא זה מופיע כדבר שלילי, כי כל הפרק מדבר שם על מי שמפריז בשתייה, והמישור של השיכור, הוא פריצת מחסומים, שבירת מסגרות, פריקת עול ופריעת חוק. אבל המשכיל להקפיד על שתיה מתונה ומבוקרת, 'מישור' היין מעניק לו אופק ורוחב לב, לכן אמר הדיין רב נחמן: "בטרם אשתה רביעית יין, אין דעתי צלולה לדיינות" (ערובין סד/א). בהשראת שתיה מתונה ומבוקרת, מסוגל הדיין לחשוב על טיעונים, בירורים ולימודי זכות 'מחוץ לקופסא'.

ישנו פתגם עממי, שהחבוי לפיקח בלב, פורץ מהשיכור אל הלשון, (בְּיִידִישׁ זה בחרוזים 'לינג' - ריאה, 'צינג' לשון). בהתאם לכך, שאל בעל הרפת את השוחט: מדוע הוא עושה בדיקה לכל פרה, אפשר להשקות אותה ביין, ונראה על הלשון את מה שהיה חבוי בליבה. הרב קיים 'עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ' (משלי כו/ה). ואמר לו שזה נכון רק אצל בני אדם, כי יש להם תכונה לשקר, לכן צריך יין כדי ליישר מבט אל תוך הלב שלהם, אבל הפרה הרי ישרה מטבעה, כנאמר: 'וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ... וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל" (ש"א ו/יב). היין רק יעשה לה סחרחורת. 

ספרי המוסר, היראה, החסידות והמחשבה מציעים הרבה כיוונים של יושר שצריך לאמץ, כל מה שכתוב שם הוא אמת ויציב, לנו ישנה הצעה התואמת את אופי הפינה שלנו, היין מישר את הדרך אל מטרות פנימיות וחבויות. על כן מי שנמצא בקבוצה שהיין נשפך שם כמים, בטרם ימזוג לעצמו את הכוס הראשונה, עליו לעשות סדר בראש, ולשאול את עצמו בכנות: 'כיצד אראה אחרי חמש או שש כוסות'? אם קיים חשש שתהיה אי נעימות, כגון שיש לו מריבה עם מישהו, רצוי לו שלא לגעת ביותר מכוס יין אחת. כי אחר השנייה, עדיין לא עושים בושות, אבל כבר אין מעצורים מטעויות קטנות, אחת מהן היא לקחת את השלישית, זה הרי 'באמת שום דבר', ומה עם הכוס הרביעית? אחר כך כבר לא סופרים את הכוסות, וגם לא את הנזקים.

הנה הצעה לכבוד שבת התואמת את רוח המאמר ואת חום הקיץ.

רוזה טעים וקריר מפורבנס שבצרפת ומיובא ע"י יקב "לה סיטאדל דה דיאמנט".

יין ורדרד בצבע סלמון בהיר. יין טוב בכלי נאה.

היין מגיע מפרובנס שבצרפת ועשוי מזנים שגדלים באיזור 50% גרנאש, 40% סינסו ו10%ורמנטינו. חומצה עדינה ריחות של פריחה וטעמים פירותיים עדינים.

13% אלכוהול. כשרות: הרב מ.רוטנברג פאריז. והמחיר 90 ₪.

שבת שלום ולחיים

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן