בן גביר על יאיר גולן: לבוא חשבון עם המפכ"ל? חציית קו אדום ואיום על שלטון החוק.
דרמת העימות ונאום נתניהו בקונגרס: כיצד על ישראל לפעול?
הנאום הוא הזדמנות, אך הוא יכול גם להפוך למשבר עם הממשל. על כן, מומלץ כי הנאום יתמקד בעיקר בהצגת חזון בהיר לאסטרטגיה מדינית
גבעת הקפיטול צילום: שאטרסטוק
אלדד שביט, אל"מ (מיל') וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי מתייחס לנאומו הצפוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי ברקע העימות הדרמטי בין המועמדים לנשיאות, ומסביר כיצד על ישראל לנהוג.
הוא כותב: מערכת הבחירות היצרית המתנהלת בימים אלה בארצות הברית בין הרפובליקנים לדמוקרטים, שסביר כי עוד תחריף בחודשים הקרובים בין היתר על רקע הלחצים בתוך המפלגה הדמוקרטית בעקבות ההופעה הכושלת של הנשיא ביידן בעימות מול טראמפ, מחייבת את ישראל למשנה זהירות בכל הקשור לנקיטת צעדים היכולים להתפרש כהתערבות בענייניה הפנימיים. זאת ללא כל קשר לשאלה האם ביידן יתמיד במרוץ או ימונה לו מחליף.
גם אם נראה בעת הנוכחית שסיכוייו של טראמפ לנצח גברו, הרי שעדיין מוקדם מאוד לקבוע מה יהיו תוצאות הבחירות. כך או כך, להתנהלות ישראל בחודשים הקרובים ובוודאי אם מהלכים שתנקוט יתפרשו על ידי הדמוקרטים כלקיחת צד לטובת מועמדותו של טראמפ, יהיו השלכה על עמדת המפלגה כלפיה שנים קדימה. יתר על כן, אסור לה לישראל להיתפס כמי שמנסה לנצל את חולשתו של הנשיא כדי להרחיב את העימות עם הממשל, בוודאי כשהיא עצמה נדרשת לעמוד בחודשים הקרובים מול אתגרים מחריפים במלחמה ברצועת עזה ומול האפשרות של הידרדרות בחזית הצפונית מול חזבאללה והאפשרות שאיראן תחליט להרחיב את מעורבותה.
כבר כיום ניצבת ישראל מול ביקורת הולכת וגוברת מצד מחוקקים דמוקרטים באשר להתנהלותה במלחמה ונכונותה להתעמת עם הממשל. נאומו המתוכנן של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפני כינוס משותף של הקונגרס, יערך בתקופה טעונה בתוך ארצות הברית ורגישה ביותר ביחסי שתי המדינות. לפרשנות שיתנו הממשל ומחוקקים דמוקרטים לנאום ובוודאי אם ישתמע ממנו ביקורת על הנשיא ביידן עשויות להיות השפעות על עמדתם כלפי ישראל בטווח הקרוב והרחוק.
לכן, מומלץ כי בביקורו ובפרט בנאומו ימנע רה"מ נתניהו מהתבטאויות ומעשים היכולים להתפרש כהתערבות בבחירות ובוודאי כאלה שעלולים להחריף את העימות עם המפלגה הדמוקרטית. הנאום הוא הזדמנות, אך הוא יכול גם להפוך למשבר עם הממשל. על כן, מומלץ כי הנאום יתמקד בעיקר בהצגת חזון בהיר לאסטרטגיה מדינית להתמודדות עם ההשלכות של המלחמה בעזה ובצפון ובמאמצים לגבש חזית רחבה עם מדינות ערב המתונות מול איראן וציר ההתנגדות שבהובלתה כנדבך מרכזי ביום שלאחר המלחמה, כולל האפשרות להתניע בחודשים הקרובים תהליך נורמליזציה עם ערב הסעודית בחסות אמריקאית.
