עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
למעלה מ-400,000 חולים בארה"ב בברונכיאקטזיס, בארץ - עשרות אלפי חולים
מדובר במחלה ריאתית חסימתית של דרכי האוויר, המאופיינת בהתרחבות לא הפיכה של הסמפונות בשל סיבות שונות. המחלה קיימת בכל הגילאים, מילדות ועד זקנה, נפוצה יותר אצל נשים ושכיחותה עולה עם הגיל
אילוסטרציה צילום: unsplash
מחלת הברונכיאקטזיות (הנקראת בעברית: רחבת הסמפונות, או התרחבות הסמפונות), היא מחלת ריאות שכיחה באוכלוסייה, אך לא מוכרת. תסמיניה העיקריים הם: שיעול ליחתי יומיומי ממושך ודלקות ריאה חוזרות.
לפי הערכות, בארה"ב יש למעלה מ-400,000 חולים, ובארץ יש עשרות אלפי חולים, שסובלים מתסמיני המחלה במשך שנים, עד לאבחנה מסודרת ולטיפול.
לרגל יום המודעות העולמי לברונכיאקטזיס, השלישי במספר, שחל היום (1 ביולי), מגישים רופאי האיגוד הישראלי לרפואת ריאות מידע שימושי לציבור;
מהי הברונכיאקטזיס
מדובר במחלה ריאתית חסימתית של דרכי האוויר, המאופיינת בהתרחבות לא הפיכה של הסמפונות (צינורות הריאה, המהווים דרכי הנשימה), בשל סיבות שונות. המחלה קיימת בכל הגילאים, מילדות ועד זקנה, נפוצה יותר אצל נשים ושכיחותה עולה עם הגיל.
עד העשור האחרון, מחלה זו לא הייתה מוכרת אפילו בקרב רופאים, וגם משום כך הוזנחה, אך בשנים האחרונות הוקם מאגר חולים אירופאי ואמריקאי, ויצאו לדרך מחקרים בעולם למעקב ולטיפול של החולים, והטיפול במחלה השתפר.
גורמי המחלה:
ישנן סיבות מולדות-גנטיות, כמו: מחלת הסיסטיק פיברוזיס, שבה יש קושי בפינוי הפרשות מדרכי האוויר והצטברות של דלקת כרונית בתוכן, או חסרים חיסוניים ראשונים ומשניים, שגורמים לזיהומים ריאתיים חוזרים, יש מקרים שבהם מתפתחת המחלה בעקבות טיפולים המטואונקולוגים, שגורמים נזק לדרכי האוויר (תרופות כימיות, ביולוגיות והשתלת מח עצם), או עקב מחלות דלקתיות ראומטיות ומחלות דלקתיות של המעי.
בצד זה, הגורם העיקרי בעולם לברונכיאקטזיות הוא נזק לדרכי האוויר אחרי זיהום ריאתי, לדוגמה אחרי דלקת ריאה קשה - ויראלית, או חיידקית, או אחרי מחלת השחפת.
מתי עולה חשד למחלה ומתי מומלץ להבדק?
מטופלים, שסובלים מדלקות ריאה חוזרות, וכאלו שממשיכים להשתעל שיעול ליחתי במשך תקופה ממושכת, צריכים להבדק על ידי מומחה ריאות (פולמונולוג). במידה ורופא הריאות יחשוד במחלת דרכי אוויר בלתי הפיכה, יפנה להדמייה של CT ריאות, שבאמצעותה אפשר לראות את דרכי האוויר המורחבות ואת פקקי הליחה האופייניים ולאבחן את המחלה. לאחר האבחנה, מותאם הטיפול על ידי רופא הריאות, כשניתן לטפל במחלה באחת ממספר המרפאות הייעודיות למילה בכמה בתי חולים.
לדברי ד"ר עדי דגן, מומחית לרפואת ריאות ילדים, אחראית תחום ברונכיאקטזיות במכון ריאות שיבא, תל השומר: "במרפאות שבבתי החולים אנו עוסקים בשלוש משימות עיקריות:
א. זיהוי הסיבות למחלת דרכי האוויר, לצורך התאמת טיפולים ממוקדים אישית לכל מטופל.
ב. שיפור איכות חיי המטופלים, על ידי הפחתת התסמינים הנשימתיים, כגון: שיעול והפרשת ליחה.
ג. מניעת החמרות נשימתיות והתדרדרות רפואית, שעלולים להביא לאשפוזים ולירידה הדרגתית בתפקודי הריאה, עד כדי אי ספיקה נשימתית, ולעיתים רחוקות - עד צורך בהשתלת ריאה".
הטיפול במחלה:
אי אפשר לרפא את המחלה, אלא רק למנוע התדרדרות ולסייע בשיפור איכות חיי החולים.
יש טיפולים המיועדים לכלל מאובחני הברונכיאקטזיות, ובעיקרם לימוד של ניקוי יומיומי של דרכי האוויר ומניעת הצטברות ליחה, שעלולה לגרום להחמרה ולדלקת, בעזרת אינהלציות של מי מלח מרוכזים לריכוך הכיח ותרגילי פיזיותרפיה מותאמים אישית (עם, או בהיעדר מכשירים מיוחדים שעוזרים לכייח).
יתר הטיפולים ממוקדים במצב הקליני של המטופלים ובסיבות למחלתם, וכן בסוג החיידקים, או הפטריות שצומחים בכיח. להרבה מהמחלות הסיסטמיות (המערבות כמה מערכות בגוף), יש טיפולים ייחודיים, שמטרתם הפחתת התהליך הדלקתי. בהחמרות נשימתיות, יש צורך במתן תוספת של אנטיביוטיקה, על מנת להימנע מהתדרדרות ומצורך באשפוז עם דלקת ריאות. וישנם גם מטופלים, עם החמרות מרובות, שמקבלים טיפול מניעתי אנטי-דלקתי לתקופה ממושכת בתרופה אנטיביוטית.
המודעות העולמית הגדלה למחלה מסייעת לחקירתה, וכיום ישנם מחקרים על חומרים ביולוגים חדישים, שמיועדים להפחית את מידת הזיהומים ואת הדלקת הכרונית של דרכי האוויר, על ידי פעולה כנגד תאי הדלקת והציטוקינים המופרשים בליחה (החלבונים המהווים בסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון).
ד"ר דגן אומרת שהמודעות המועטה בארץ למחלה פוגעת בזכויות החולים. "חסרים בישראל אנשי מקצוע בתחום הפיזיותרפיה הנשימתית, וכמו כן מחלת הברונכיאקטזיות לא נכללת בצורה ברורה בזכאות לפיזיותרפיה נשימתית בסל הבריאות, בניגוד למחלת ה-CF. כמו כן, חלק ניכר מהתרופות באינהלציה לחולים – אינן מסובסדות על ידי קופות החולים, וגם סל שיקום ריאות, לו זכאים חולים אלו, ניתן להם במאמץ רב, ורק אחרי התעקשות מול קופות החולים ובזמינות נמוכה".
ואילו פרופ' מיכל שטיינברג, מהמרכז הרפואי כרמל והטכניון, נציגת ישראל בארגון הברונכיאקטזיות האירופאי-EMBARC (ששם למטרה לקדם את המחקר והידע בתחום מחלת הברונכיאקטזיות), אומרת: "בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בטיפול בברונכיאקטזיות. ממחלה "יתומה" ומוזנחת, למחלה שבה החולים מרגישים טוב. למדנו את חשיבות הפיזיותרפיה הנשימתית לטיפול יום יומי, של זיהוי חיידקים ומזהמים שונים בדרכי הנשימה, ושל אנטיביוטיקה מניעתית שניתנת לטווח ארוך. קיים ידע על טיפול במצב היציב, ובזמן החרפות של המחלה. עם זאת, הטיפולים הקיימים דורשים זמן רב ואינם מתאימים לכולם. לשם כך קיימים פיתוחים בדמות מחקר קליני ומחקר בסיסי, שיובילו לטיפולים טובים יותר בשנים הבאות. אני שמחה לומר כי בתחום זה, ישראל מובילה בידע ובמחקר".
פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות מוסיף: "אנחנו כבר יודעים, על סמך מחקרים בעולם, כי אבחונים מוקדמים וטיפולים מקצועיים בתחלואה נשימתית, מפחיתים את הסיבוכים הרפואיים של החולים ומצמצמים את צריכת שירותי מערכת הבריאות. אלא שזו בעיה להתמודד, בעיקר בפריפריה, עם היקפים עצומים של תחלואת ריאות (אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיות, יתר לחץ דם ריאתי ועוד תחלואות רבות), עם פחות מ- 150 מומחי ריאה פעילים בארץ, שמרוכזים רובם במרכז הארץ. המחסור ברופאים בתחום הריאות, המחסור במרפאות, במכוני תפקוד ריאות ובמכוני שיקום - פוגע, חד משמעי בחולים".
