המשגיח של אמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל

אבל כבד ירד על עולם התורה בארה"ב עם הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל זקן המשגיחים בארה"ב, רב קהילת 'אמונת ישראל' ומשגיח ישיבת 'תורה ודעת' שהסתלק לבית עולמו בגיל 99. 

ל'בחדרי חרדים' נודע כי פטירתו התרחשה בפתע פתאום. בשבת קודש עוד היה המשגיח כרגיל בבית מדרשו. בשבת בבוקר התפלל עם כל הציבור, לפני מנחה נפל והרגיש כאבים ולא רצה להתפנות לבית החולים עד מוצאי שבת. בבית החולים איבד הכרה ותוך כמה דקות נפטר לבית עולמו.

מסע הלוויה היום (ראשון) בשעה 10:00 בבוקר (שעון ניו יורק) מבית מדרשו 'אמונת ישראל' מבית מדרשו ברחוב ה- 16-43 בבורו פארק, ומשם יוטס ארונו לארץ. מסע הלוויה יתקיים בירושלים ביום שני ולאחר מכן ייטמן בבית העלמין בטבריה 

הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצ"ל נולד בארה"ב בכ"ג שבט תרפ"ה לאביו הרב רבי משה יהודה ז"ל שהיה חסיד אלכסנדר, תלמידו של הרבי בעל 'הישמח ישראל' בפולין. האב היגר מאירופה לניו יורק וקבע את שם משפחתו 'וולפסון'. שמו היה שמואל יהודה בן זאב ( וולף – סאן באנגלית – בן זאב. מ.ו) והוא היה מוכר כיהודי בר אוריין, תלמיד חכם וירא השם. בכמה מקומות בספריו, מביא רבי משה אמרות קודש בשם אביו.

בבחרותו למד בישיבת 'תורה ודעת' אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון רבי גדליה שור והגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל. יחד אתו למדו אז רבי יצחק שיינר, רבי משה אהרן שטרן זצ"ל ועוד אחרים שצמחו לגדולי תורה נודעים. הקבוצה הזו הפכה עד מהרה ליחידת עילית של תורה ודעת, ותלמידיה ראו עצמם תלמידים מובהקים של שרגא פייבל.

בהשפעת הרב שור התקרב לחסידות והיה לחסיד של האדמו"ר בעל ה'אמרי שאול' ממודז'יץ זצ"ל ואף היה כותב את דברי תורתו. בשנת תש"ז שעלה ה'אמרי שאול' ארצה, ותוך זמן קצר חלה ונפל למשכב. תלמידיו מהגולה שלא ידעו על מחלתו, נדהמו לשמוע לאחר חצי שנה מפרידתם, כי רבם הגדול הסתלק והוא רק בן שישים שנה. השבר היה עצום. במכתב שכותב רבי משה וולפסון באותם ימים הוא מגולל בצער את היגון שפקד את חלקו למשמע הבשורה המרה.

לאחר כמה שנים בהן התייגעו בעמל התורה והשחירו פניהם בעיונה, אסף רבי שרגא פייבל קבוצה של כעשרים תלמידים מצוינים, אלו שראה בהם כעתידים להאיר את עיניהם של ישראל, ויחד הקים איתם קיבוץ של תורה במונסי. קיבוץ זה הפך בהמשך לישיבת בית מדרש עליון.

קשר מיוחד היה לו עם גדולי האדמו"רים מסקווירא, מסאטמר, מתולדות אהרן זצ"ל ועוד.

בהיותו צעיר לימים, עוטר רבי משה בסמיכה מאחד מגדולי התורה שידעה אמריקה בימים ההם: הגאון רבי יונתן שטייף זצ"ל.  רבי יונתן הקפיד שלא להעניק סמיכות קודם שעמד היטב על טיבם של הנסמכים. לאחר השואה העניק רבי יונתן רק כמה סמיכות בודדות. המדקדקים חלוקים בין חמש לשש. כל סמיכה כזו, עוררה רחש בין היראים לדבר השם, ומשמעותה הייתה רחוקה ועתידה להתגלות עם השנים. בשעה שהעניק רבי יונתן את הסמיכה לרבי משה התנבא עליו שעתיד להאיר את עיניהם של ישראל ולהיות להם למחנך ומורה דרך.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע"ה בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר זצ"ל מוינה שבאוסטריה, שייסד קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג לפני למעלה מ - 70 שנה. 

במשך שנים רבות שימשה רעייתו הרבנית ע"ה כמורה בבית הספר של חסידות פאפא בשכונת ויילאמסבורג.

לאחר שנישא, שימש רבי משה כמלמד דרדקי בחיידר שעל ידי תורה ודעת. בין תלמידיו באותן שנים: הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל ויבדלחט"א כ"ק האדמו"ר ממכנובקא בעלזא. גדולי תורה נוספים עברו תחת שבטו, ואלו נוהגים לספר לתלמידיהם בזמנים שונים על דרך חינוכו של רבי משה שניכרה עליו עוד בהיותו אברך צעיר לימים.

ברבות השנים שרבי יעקב קמינצקי חיפש משגיח לישיבת 'תורה ודעת', הוא ביקש מרבי משה, שהיה אז מלמד בכיתה ו', ליטול על עצמו את התפקיד. כך החל רבי משה שלב חדש בחייו הציבוריים, ומני אז ועד היום הוא כונה על ידי כל בן תורה בארה"ב: 'המשגיח'.

כשנכנס רבי משה לתפקידו, החלו התלמידים להיכרך אחריו. בקיץ, כשיצאו לקעמפ, ארגן רבי משה קבוצת תלמידים להם סידר לוח זמנים ייחודי. במקום לבלות את רוב היום במשחקי בייסבול ורובי מים, היו חברי הקבוצה הוגים בתורה ושומעים שיחות מוסר מרבי משה.

נוהג ייחודי לאותה קבוצה היה התפילות באריכות. רבי משה לימד את תלמידיו את סוד עבודת התפילה, וחינך אותם להתפלל במתינות ובסבלנות. לאחר שנישאו חברי הקבוצה, ביקשו להמשיך ולאחוז בשולי גלימתו המתרחקת מן הכבוד כמו מאש. רבי משה התלבט, ולבסוף נענה לבקשתם. בשנת תשל"א נוסדה קהילת 'אמונת ישראל' מקרב חברי אותה קבוצת קעמפ.

רבי משה שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת' והקים כאמור את קהילות 'אמונת ישראל' שלה שלוחות בכל אמריקה ורבים הגיעו לשמוע את דרשותיו. 

בית המדרש של 'אמונת ישראל' הוקם בשכונת בורו פארק, ועם השנים החל למשוך אליו המונים. משטיבל קטן הפך בית המדרש של קהילת אמונת ישראל להיכל המכיל כשש מאות מקומות ישיבה. מאוחר יותר התפתחה הקהילה ושלחה זרועות למקומות שונים ברחבי העולם: בורו פארק, מונסי, לייקווד, ביתר וירושלים.

מידי ליל שבת היו מתאספים המונים בית מדרשו בשדרה ה- 16 בבורו פארק, בית המדרש היה מתמלא מפה לפה, ורבים הצטופפו כדי לשמוע את משא קודשו. השירה האדירה שבקעה ממאות המשתתפים בשולחנות שעורך רבי משה בשבתות שטפה את הרחוב השש עשרה בבורו פארק. 

למרות אופיו ודרך הנהגתו התואמת את הליכות החסידים, רבי משה נמנע מלבישת שטריימל בשבת, זאת בשל הוראה מיוחדת שקיבל מרבותיו. אלו ביקשו ממנו להישאר כמו שהיה לבוש בנעוריו, כדי לקרב אליו גם יהודים מודרניים הממלאים את שכונותיה של ניו יורק.

רבי משה ייסד את הגמ"ח "חיים וחסד" בארה"ב המחולק לכמה אגפים, 'קמחא דפסחא', 'קופת קרן ישראל', 'מתנות לאביונים', 'שובע שמחות' לסיוע בזמני שמחה, 'שמחת יום טוב', וקופתו הפרטית 'קופת עזר' דרכה היה מחלק סכומים אדירים לצדקה. כמו כן יש לקהילה חברא קדישא פרטית וחלקה בבית עלמין.

בארה"ב היה לאחד מגדולי וצדיקי הדור שרבים שיחרו לפתחו לקבלת עצה וברכה. עד כמה גדולה הייתה אהבתו של רבי משה לתלמידו, ילמדנו המשקל הנוטה לכאן ולכאן רגע לפני שהוא מכריע בין הצדדים. מקום שמור בליבו של רבי משה לארץ הקודש. בשיחותיו הוא מרבה לעורר את אהבתה, ולדבר מקדושתה. בשנים עברו אף הרהר בעלייה ארצה, שם רצה לחיות בערוב ימיו, ולהתקדש בקדושת הארץ בציפייה לגאולה השלימה. ולמרות אותה תשוקה רוחנית שאין דומה לה, אהבתו ומחויבותו לבני הקהילה הכריעו את הכף. רבי משה נשאר עם תלמידיו בארה"ב עד להסתלקותו.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות חתנים וצאצאים רבים: בניו, הגאון רבי אברהם יצחק וולפסון רב קהילת אמנות ישראל במונסי, הרב צבי אלימלך מחשובי חסידי קרלין סטולין והאברכים בשכונת רמות בירושלים, חתניו: הגאון הצדיק רבי מרדכי זילבר מתולדות יהודה, הגאון רבי חיים רוזנברג ראש ישיבת שערי יושר בבורו פארק, וחתנו הצעיר הגאון רבי גדליהו מאלעיס ראש כולל קרלין סטולין בבורו פארק.

בחייו נפטרו עליו חתניו: הגאון רבי עקב עקיבא משינסקי זצ"ל ראש ישיבת אור שמח במונסי, והגאון רבי יוסף וינברג זצ"ל ראש ישיבת 'באר אברהם' סלאנים שנפטר בערב פסח מנגיף הקורונה. 

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

בחדרי חרדים