מוטי קסטל: פרסום ראשון: פרטים חדשים מתוך ההסכם עם לבנון: בשבועיים הראשונים צה"ל לא יאפשר לתושבי הכפרים בדרום לבנון לשוב לבתיהם. התקופה עשויה להתארך בהתאם לפריסה של צבא לבנון ויוניפי"ל. הנסיגה מהשטח תיעשה בהתאם להערכות מבצעיות. שימו לב - שהסעיף המפורש הזה שמדבר על שבועיים סותר בהכרח את הדרישה של סמוטריץ' לשליטה בשטח משך חודשיים ואכיפה על בניית בתים שנהרסו.
חטופה ששוחררה ל-BBC: "איבדתי את האמונה בדו קיום"
עדה שגיא תיארה לראשונה כיצד היא נחטפה לעזה, כאשר היא ועוד כמה חטופים הוסתרו בבית משפחה עם ילדים, אך למחרת נלקחו לדירה אחרת בעיר חאן יונס | בנוסף סיפרה כי איבדה את אמונתה בדו קיום עם השכנים מעזה
קיבוץ ניר עוז אחרי מתקפת חמאס צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
פעילת שלום ישראלית שנחטפה מביתה ב-7 באוקטובר והוחזקה בשבי חמאס במשך 53 ימים בעזה סיפרה ל-BBC כיצד החוויה הקשה שלה הרסה את אמונתה ששלום אפשרי בין פלסטינים לישראלים.
בראיון הראשון שלה בבריטניה מאז ששוחררה בנובמבר, עדה שגיא (75) סיפרה כיצד הוחזקה בדירה על ידי שומרים בתשלום, חמאס החזיק אותה בבית חולים לפני שחרורה, ושהיא עכשיו מאמינה שהעולם שונא יהודים.
"אני לא מאמינה בשלום, אני לא מצטערת", אמרה עדה, מורה לערבית ולעברית. "אני מבינה שחמאס לא רוצה את זה".
גב' שגיא התגוררה עשרות שנים בקיבוץ ניר עוז סמוך לגבול ישראל-עזה, בניסיון לסייע לפיוס על ידי לימוד ישראלים את השפה הערבית כדי שיוכלו לדבר עם שכניהם.
עדה, שמלאו לה 75 כשהיא בשבי אצל מחבלי חמאס, שוחררה 53 ימים לאחר מכן.
לגבי עסקה עם חמאס היא אמרה: "ישראל צריכה לעשות את העסקה. להחזיר הביתה את כל החטופים האלה חיים וגם מתים".
גב' שגיא תיארה כיצד היא נחטפה לעזה, היא ועוד כמה חטופים הוסתרו בבית משפחה עם ילדים, אך למחרת נלקחו לדירה אחרת בעיר חאן יונס, כי היה שם "מסוכן".
שגיא, אמרה שאשתו וילדיו של השומר נשלחו לחמיו. השומר היה אח בבית חולים.
לדבריה, משלמים לסטודנטים כדי לשמור עליהם. "שמעתי אותם אומרים 70 שקל ליום", אמרה. "זה הרבה כסף בעזה כי אין להם עבודה. ואם יש לך עבודה לא מטעם חמאס, זה לא יותר מ-20 שקל ליום", אמרה.
גב' שגיא הייתה בין 105 חטופים ששוחררו בנובמבר בהפסקת אש בת שבוע, המחיר היה שחרור 240 מחבלים פלסטינים מבתי הכלא בישראל.
היא תיארה את חוסר הוודאות הנורא לגבי שחרורה ביום החמישי לעסקה יחד עם תשעה ישראלים נוספים ושני תאילנדים. "בכל דפיקה בדלת אתה חושב שמישהו בא לקחת אותך" היא אמרה.
כשהחטופים שמעו שיש עסקה ושהנשים המבוגרות ישוחררו, היא אמרה שאחת הנשים ששוחררו בסופו של דבר איתה הייתה "מבועתת" שאולי היא צעירה מכדי להיכלל בה. "אבל השומר שלנו אמר: 'לא. באתם יחד, אתם הולכים ביחד'", הסבירה.
ביום ה-49 לשבי, נאמר להם: "אתם הולכים הביתה", מה שהיא לא האמינה. "בצהריים נתנו לנו אוכל. לוקחים אותנו ברכב לחאן יונס ואנחנו הגענו עד גבול רפיח עם מצרים". אבל משהו השתבש והם נאלצו לחזור לחאן יונס.
"אמרו לנו שהם משחררים נשים עם ילדים, ואתה מרגיש את כל האושר שאתה הולך להשתחרר, ואז משהו משתבש", אמרה.
כשהם נכנסו לעיר, סיפרה שגיא, הם נלקחו לבית חולים שלדעתה הוא בית החולים הראשי 'נאצר' בדרום עזה, ואמרו להם: "אתם נשארים כאן".
גב' שגיא הוסיפה: "אנשים אומרים שהם לא מעורבים. הם מעורבים. ומקבלים כסף על כל אחד מאיתנו".
שגיא ציינה שהיא ושאר תושבי ניר עוז ששרדו את פיגועי ה-7 באוקטובר גרים כעת בקרית גת.
בימים אלה היא כותבת ספר ועובדת עם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). "זה גרם לי להרגיש טוב שאני יכולה לעזור לאנשים אחרים", אמרה.
היא גם מעוניינת להמשיך לדבר על החוויה הקשה שלה, למרות הרגשות העזים שהיא מעלה. "איבדתי את הבית שלי. איבדתי את החופש שלי - כל המקום שאליו אני צריכה לחזור הרוס", אמרה.
"בכיתי. אני לא 'אשת ברזל' כמו שכולם אומרים. לפעמים אתה בוכה וזה טוב. אמא שלי הייתה אומרת: "לבכות, זה מנקה את העין'”.
