הסינים התעלמו מסיפורה של החטופה שחולצה נועה ארגמני ודחו הפצרות של משרד החוץ והשגרירות הישראלית בבייג'ינג לנסות לסייע לה, התקשורת הסינית דיווחה על השחרור באדישות.

יובל וינרב, מומחה לסין, עקב כיצד שחרורה של ארגמני התקבל בתקשורת וברשתות החברתיות ופרסם על כך ברשת X.

אל מול ההתרגשות הענקית שאחזה בכל בית ישראלי אתמול, גם בסין דיווחו על החילוץ - אבל קשה להגיד שהנושא היה סנסציה חדשותית - והסיקור של המבצע עצמו וגם של שחרורה של נועה ארגמני לא היו, לרוב, שונים מהותית מהגישה והמסגור הקבוע של המדיה הסינית המתוזמרת מאז תחילת המלחמה.

יובל וינרב ציין כי סוכנות הידיעות הרשמית, שינחואה, פרסמה הודעה לקונית ש״לפי הודעה של הצבא הישראלי, הוא שחרר 4 בני ערובה ממחנה הפליטים נוסיראת״. אף מילה על נועה ארגמני, ובוודאי שלא על אמה. הפסקה הזו גם חתמה, ללא הקשר המתבקש, את הידיעה הארוכה הרבה יותר ״לפחות 210 הרוגים בתקיפות ישראליות בעזה״.

הסינים דאגו לפרט הרבה יותר כשדיווחו על השכונות שהותקפו והופצצו מהאוויר, תוך ציון מספרי ההרוגים והפצועים. הם ציינו שהמספרים הם לפי משרד הבריאות העזתי, אך דאגו גם לקבל תגובות נזעקות מ״קצין ביטחון פלסטיני״ ומנהל בית החולים אל-אקצא ולצטט את טענותיהם. זה קו הרשמי של שינחואה.

יובל כותב כי באתרים כמו גואנצ׳ה דווקא כן התייחסו לנועה ארגמני באופן ישיר ולעיתים אפילו אמפתי, כולל אזכורים לכך שנחטפה מפסטיבל מוזיקה - אבל כשזה קרה, בתגובות הזכירו לכותבים את הקו הרשמי - ״היא ישראלית - את מי זה מעניין״, העלבות ולעיתים שקרים מוחלטים כמו הטענה שהיא היתה חיילת על אדמה כבושה.

היו כאלה שמצדיקים את חטיפתה כ״התקוממות לגיטימית נגד כיבוש זר״, או מסבירים שנראה שאכלה טוב יותר מילדי עזה המסכנים. לא נרשמה התרגשות משחרורה של נועה או מהאיחוד המרגש עם אמא ליאורה, שלא לדבר על אלמוג, אנדריי או שלומי.

לסיום כתב וינרב על פרופ׳ ג׳אנג פינג היקר, שהיה המורה הראשון שלו לסינית באונ׳ ת״א ואחד התומכים הגדולים והמוצלחים של ישראל בשפה הסינית. המורה כתב בתהרגשות שארנון ז״ל הוא בוגר החוג ללימודי מזרח אסיה ולמד סינית בעצמו, ושהמסירות ההרואית שלו היא גאווה עצומה עבורו.

בחדרי חרדים