איסור יחוד - טיול לבנות עם נהג אוטובוס

נושאי השיעור

שינוי מצב באיסור יחוד • יסודות באיסור יחוד • שני חדרים והול משותף • שתי יחדות דיור שהתפצלו מבית אחד • חדר בתוך חדר • מי יעמוד בפתח הבית האיש או האשה • יחוד עם הרבה נשים • יחוד עם מי שעסקיו עם נשים • אשתו משמרתו • לבו גס בהן • הרגל מוריד מחיצות • מתי יש היתר טרוד בעבודתו • יחוד אצל רופא אסור • יחוד לצורכי פרנסה • מכשירים לצורכי פרנסה אסורים • מחלוקת השו''ע והרמ''א • האם אשכזיה יכולה להציל ספרדיה מיחוד • טיול עם נהג

לא חוששים לשינוי מצב

בשיעור הקודם למדנו שבאיסור יחוד אין חוששין לשינוי מצב, ולכן אם נמצאים כרגע במצב שאין בו משום חשש לעבירה לא עוברים בו משום איסור יחוד. ובאמת אם ישנו את המצב ויגיעו למצב שבו אפשר לעשות את העבירה מכאן ואילך יעברו משום איסור יחוד.

אין חשש לסגירת דלת

לכן התרנו להתייחד במקום שהפתח פתוח או שהדלת מוגפת אבל אפשר לפתוח, כי במקום זה על אף שכרגע הם נמצאים לבד אבל את המעשה לא יעשו מפני שאדם אחר יראה אותם דרך הפתח הפתוח, או שאדם אחר יכול ליכנס דרך הדלת המוגפת, ולא חששנו שמא יסגרו או ינעלו את הדלת.

הכלל בזה

ויסוד הדברים הוא, שבמצב של יחוד דהיינו מקום הראוי לעשות את העבירה, אז תקיף יצרו ועלול לחשוב לדבר עבירה, אבל לא אמרינן שתקיף יצריה ואז מחפש מקום לעשות בו יחוד, כלומר המקום גורם ליצר ולא היצר גורם למקום, ולכן במקום שלא מוגדר למקום שאפשר לעשות בו את העבירה גם לא תקיף יצריה ואין לחוש כלל. 

שני חדרים

ולפי האמור מובן במה נחלקו האחרונים אם יש איסור של יחוד בבית אחד כשיש בו שני חדרים נפרדים והול משותף, כאשר האיש והאשה כל אחד נמצא בחדרו. לדעת הבינת אדם אין בזה משום יחוד, שהרי כל אחד נמצא בחדר אחר ואין קשר בחדר זה לחדר השני. אולם החולקים סברו דסוף סוף נמצאים בתוך בית אחד, ושם של בית אחד הוא מביא את היצר לתקוף אותו ולעשות אותו מעשה עבירה, ממש כדין חדר אחד גדול וכל אחד נמצא בפינה אחרת, שם ברור לנו שיש איסור יחוד, דהוא ילך אליה ויעשה שם איסור, דבמקום כזה ודאי תקיף יצריה, ובשיעור הקודם צידדנו להחמיר בדין זה של שתי חדרים ובפרט עם אשת איש שהוא איסור דאוריתא לכו''ע.

דין יחידת דיור

מי שחילק את דירתו לשתי דירות, ודרך החלוקה היא שהפתח של הבית הוא פתח משותף לשני הדיירים, כך כשפותחים את הדלת הראשית ישנה מבואה קטנה שמשם מתפצלת הדירה לשני דלתות לשני היחידות. האם מותר שביחידה אחת תגור אשה ובשניה יגור איש, אם נסתכל על כל דירה כדירה אחת המחולקת לשני חדרים הרי צריך לאסור כפי המבואר לעיל.

היתר ביחידות דיור

אולם לפי הכלל שכתבנו לעיל, הרי הדברים ברורים להתיר יחידות אלו, שהרי תקיפת יצרו באה רק לאחר שנחשבים נמצאים במקום אחד, וכאן אחר שחילקנו את הדירה לשנים, שם של כל יחידה היא דירה בפני עצמה, וכמו שבבנין אחד שיש בו שתי דירות לא יעלה על הדעת לאסור כל אחד לגור בדירה בפני עצמה רק בגלל שהמעטפת של כל הבנין מחברת ביניהם, ובדאי אין אנו מחשיבים הכל כדירה אחת שיש בה שני חדרים, גם במקרה זה כיון שחילקנו אותה לשתי יחידות, שם של בית נפרד לכל יחידה ואין בה משום תקיף יצריה ובזה לא חששו לאיסור יחוד.

חדר בתוך חדר

כשישנם שני חדרים חדר בתוך חדר, כלומר שדרך היציאה והכניסה לחדר הפנימי נעשה רק דרך החדר החיצוני, אף שמקפידים שבחדר אחד יהיו נשים ובחדר האחר יהיו רק גברים, למעשה מסקנת הגמרא בקידושין (פא.) חוששים תמיד, דהיינו בין שהנשים יהיו בחדר הפנימי והגברים בחדר החיצוני ובין שהגברים בחדר הפנימי והנשים בחדר החיצוני חוששים ליחוד, ורש''י סבר דכבר ברגע זה (עוד לפני שפירש גבר לתוך חדר הנשים) עוברים באיסור יחוד, והטעם בכך, הואיל ויש דרך להלך ממילא חיישינן, ודרך האיש לחזר אחר האשה ולכן חיישינן שיכנס לתוך חדרו ויעשה מעשה.

כיצד פתח פתוח מועיל

אלא שלפי דעת רש''י כל מה שהתרנו בפתח פתוח וראינו שצריך לראות דרכו את האנשים, לפי''ז חייב לראות דוקא את האשה, ובמקרה זה אין חשש ליחוד כי אם הוא יבוא אליה הרי יראו את שניהם ולכן לא יעשו מעשה, אולם אם האשה בתוך הבית והגבר נמצא מול הדלת כך שרואים אותו, אין זה מציל מדין יחוד, דכיון שיש דרך לאיש ליכנס לתוך הבית חיישינן שיכנס ויעשה את העבירה ושם הרי כבר לא יראה לעומדים מול הדלת, ובמקום כזה נחשב ליחוד האסור.

בפתח פתוח מי יעמוד שם

אולם כיון שהרמב''ם חלק על דעת רש''י וסבר דרק אם פירש מחדר לחדר מתחיל איסור יחוד אבל כל זמן שלא פירש אין בזה איסור יחוד, וכן פסק השו''ע (אהע''ז סימן רב ס''ז) ממילא כבר לא משנה מי עומד מול פתח הפתוח בין האיש יעמוד או האשה תעמוד אין בזה איסור, ורק כשיכנס לתוך הבית ואז לא יהיה נראה מבחוץ (וזהו הפירש לתוכן) מתחיל איסור יחוד.

איסור יחוד עם כמה

במשנה בקידושין (פ:) שנינו לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים, ע''כ, נחלקו הראשונים בביאור דברי המשנה, האם מה שאמרו לאסור איש עם שתי נשים, דוקא שתיים, אבל שלש או ארבע נשים מותר, וכ''ש עם יותר, או שמיעוט רבים שנים וה''ה עם יותר.

מי שעסקו עם נשים

דהנה תנן (לקמן שם פב.) כל שעסקיו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים, ופירשו בגמרא דהיינו מי שמוכר תכשיטי נשים וכיו''ב לא יתייחד עמם. ולכאורה קשיא מה החידוש למי שעסקיו עם הנשים והלא כל אדם אסור להתייחד עמם כפי שמבואר במשנה למעלה, לפיכך פירש רש''י שם דכל אדם אסור לו להתייחד עם שתי נשים אבל עם שלוש או ארבע מותר, והכא מי שעסקיו עם הנשים אסור לו אפילו עם הרבה, והרבה היינו שלוש או ארבע.

ביאור הרא''ש בסברת רש''י

ביאר הרא''ש את דעת רש''י לחלק בין שתי נשים לשלוש, דסבר רש''י כיון שישנם רבים אי אפשר שלא יגלו הדבר ולכן יש פחד מאותו מעשה, ועוד ביאר הרא''ש כיו שישנם רבים אי אפשר לבעול כולם ולכן חוששים מהם וזה יציל מאיסור יחוד. (ועוד יבואר לקמן).  

דעת תוס' והרא''ש

אולם תוס' והרא''ש ועוד, חלקו על דעת רש''י מהא דאמרינן (קידושין פא.) אמר רב כהנא אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששים משום יחוד, ומשמע שיש הרבה נשים ובכל זאת חששנו משום יחוד דהיינו שילך אדם אל חדר הנשים ויתייחד עמם, ואמאי הלא הם רבים, אלא ודאי דגם כשיש הרבה נשים אסור. ומה שאמרו במשנה עם שתי נשים אגב סיפא נקטו כן, דסיפא התירו עם שני אנשים וברישא עם הנשים אף בשתים אסור, והוא הדין עם הרבה נשים.

החידוש בעסקיו עם נשים

ומה שאמרו במשנה לאסור יחוד מי שעסקיו עם נשים, מה החידוש בזה אם לכל אדם גם אסור ואפילו עם הרבה נשים, כתבו התוס' דאפילו אם אשתו עמו אסור, דלכל אדם מותר להתייחד עם נשים אם אשתו עמו כי אשתו משמרת אותו, אבל מי שעסקיו עם נשים לא תועיל שמירה על ידי אשתו. והטעם בזה פירש הרא''ש בשם ר''ת דהואיל ועסקיו עם נשים וליבו גס בהם אינו בוש מלעשות המעשה אפילו אם אשתו עמו.

ההרגל מוריד מחיצות

ואכן רואים לצערנו בעולם החיצון החשוך והמסכן כיצד אין הפרדה בין נשים לגברים מביאה לידי נגיעה זה בזה ואף מעבר לזה, ואפילו נשותיהם עמהם, ולא רואים בזה כל רע, והתשובה לזה היא כיון שהורגלו בזה כבר לא נראה להם דבר של בושה, ה' ירחם עליהם.

אין היתר לטרוד בעבודתו

והר''ח (הובא ברא''ש) פירש שהחידוש במי שעסקיו עם נשים, דהיתה הוה אמינא לומר דיש היתר גדול למי שעסקיו עם הנשים מפני שהוא טרוד בעבודתו וממילא אין חשש שיבוא לידי איסור, ולכן חשבנו שמותר לו להתייחד, קמ''ל דאף הוא כמו כל אדם לאסור בו איסור יחוד עם נשים, ובודאי אין חילוק בין שתים לשלש.

איסור יחוד אצל רופא

ומכאן אף שיש היתר לאשה במקרים מסוימים לבקר אצל רופא ואף מותרת הנגיעה בה, מכל מקום אין להתיר גם את היחוד שם, כי לענין איסור יחוד אין היתר של טרוד בעבודתו.

אין היתר ליחוד לצורך פרנסה

והוסיף הר''ח עוד לומר שהיה מקום לחדש שמי שעסקיו עם נשים יתירו לו איסור יחוד מפני שאין עליו גזירות מפני צורך פרנסתו, דבמקום פרנסה לא גזרו, קמ''ל דאין חילוק ובכל מקרה אסור.

אין להתיר מכשירים לצורך פרנסה

ומכאן שיש לנו מקור מדברי הראשונים שאין להתיר מכשירים פסולים שאדם עלול לירד בהם לשאול תחתית והכל בשם הפרנסה. אם אסרו יחוד אף שהוא לצורך פרנסה כ''ש אותם מכשירים שהם עצמם גופי האיסור. וצריך האדם לידע שכמו שלא יחלל שבת לצורך פרנסה גם לא יגע במכשירים אלו לצורך פרנסה. ולא יתחכם האדם לומר את זה אסרו הרבנים ואת זה אסרה תורה כי אחר שחז''ל גזרו נהפך הדבר לטבע שאדם יכשל וע''ז אמר רבי ישמעאל כמה גדולים דברי חז''ל.

טעם האיסור עם שתי נשים

כדי לבאר ביאור נרחב בדעת רש''י המתיר יחוד עם ג' נשים ויותר, צריך להקדים טעם האיסור להתייחד עם ב' שנים, דרש''י במשנה (פ:) כתב וזה לשונו, מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות, ולא תירה זו מחבירתה שאף היא תעשה כמותה, ובהמשך כתב דאשה מתייחדת עם ב' גברים שהאחד בוש מחבירו עכ''ל. וצריך להבין מהי הכפילות שכתב, שתיהן נוחות להתפתות ולא תירה זו מחבירתה, לכאורה כפל דברים ללא צורך, ודי בזה שכתב ששתיהן נוחות להתפתות. ועוד בגמרא שאלו מאי טעמא, וביארו הואיל ודעתן קלה עליהן, ופירש''י מ''ט לא יתייחד עם שתי נשים כאשה שמתייחדת עם ב' גברים, דעתן קלה עליהן ושתהין נוחות להתפתות, עכ''ל. ודי היה לו בזה, ולא הוסיף ולא תירה מחבירתה שאף היא תעשה כמותה כדכתב במשנה, ופלא מה ראה לשנות דבריו.

קושיית מהר''י בי רב

גם מצאנו למהר''י בי רב שהקשה מדוע רש''י במשנה פירש כמו דברי הגמרא ולא הזכיר שפירוש זה נאמר בגמרא, או היה מקצר וכותב כדמפרש בגמרא ותו לא.

כלל יסודי בדין יחוד

כדי לבאר דברי רש''י יש להקדים כלל יסודי בדיני יחוד. כדי לאסור יחוד צריך שהאיש לא תהיה לו הפרעה לעבור את העבירה, וגם מצד האשה צריך לראות שאין לה כל הפרעה לעשות את המעשה, אולם אם יש איזה דבר המפריע לעשות העבירה ומונע מאחד הצדים לעבור את העבירה, הרי שבמצב זה אין לגזור על יחודם, ואף שלצד השני אין כל דבר המפריע, מ''מ לא חיישינן  לעבור בגלל הצד שכנגד, וכמו שמצינו במי שבעלה בעיר אין חוששין ליחוד, למרות שבעלה בעיר רק מונע ממנה לעשות המעשה ואין בזה כל מניעה כלפי האיש, דכל ששניהם לא מוכנים לכך אין חוששין ליחוד, (וכפי שיבואר בהמשך כיצד מועיל בעלה בעיר).         

ביאור דברי רש''י

לפיכך רש''י בדבריו בא לבאר תחילה שמצד האיש יש חשש לעבירה עם שתי הנשים, דהאיש למרות שיש לו בושה לעשות המעשה בפני אדם אחר או אחרת, בכל זאת בשתי נשים שאף השניה דעתה קלה ונוחה להתפתות לפיכך אינו בוש ממנה, דהבושה תמיד תבוא רק כלפי מי שלא שייך לאותו מעשה, אבל אם כל הנוכחים שייכים לאותו מעשה אין האדם מתבייש, לפיכך ביגוד האדם בבריכה אינו כביגוד בעיר, ומדוע שם לא מתבייש כך לילך משא''כ בעיר. התשובה לכך היא, כי שם כולם כך לבושים. א''כ בזה ביאר רש''י מדוע האיש יעשה את המעשה, ועדיין מדוע האשה תשמע לו, דהאשה אין לה כ''כ בושה מפני אחרים אלא כל הפחד שלה הוא שלא יצא עליה שם רע ומפני פחד זה נרתעת ולא נשמעת, לפיכך כתב רש''י ולא תירא זו מחבירתה שאף היא תעשה מעשה כמותה, ועי''ז הושלם המצב לעבירה ולכן אסור.

ביאור סברת רש''י

ולפי פירוש זה מובן מדוע רש''י סובר שבשלוש או ארבע נשים ויותר אין חשש ליחוד, כיון שלא יעשה את המעשה עם כולם הרי שהאיש בוש מהמיותרת, וכן האשה פוחדת שתגלה סודה, וכל כה''ג אין חשש ביחוד בזה.

מי שעסקיו עם נשים

ולפי''ז מובן היטיב כל דברי רש''י דביאר במי שעסקיו עם נשים שמלאכת אומנתו נעשית לנשים, והנשים צריכות לו. לא יתייחד עם הנשים אפילו עם הרבה נשים לפי שליבו גס בהו וכולם מחפות עליו. עכ''ד. דגם כאן רש''י האריך כדי לבאר מדוע מצד האיש יש חשש לעבירה וכן גם מצד האשה. מצד האיש, אפילו אם לא יעשה מעשה עם כולם מ''מ כיון שליבו גס בהו אינו בוש מהן, וכלפי האשה תשמע לו מפני שצריכות לו כלומר מוכר להם דברים בשבילם ולכן מחפות עליו לפיכך אסרנו את היחוד עמהן.

טעם סברת האוסרים

אחר שביארנו באר היטיב סברת רש''י להתיר יחוד עם ג' נשים ויותר צריך כעת לבאר מהו טעמם של האוסרים. מצאנו לנמוקי יוסף שכתב ממש כלשון רש''י בביאור איסור יחוד עם ב' נשים, ומ''מ סיים וז''ל ומטעם זה יש לו לאסור אף בג' וד', עכ''ל. וצריך לבאר דבריו דאף שלא כולם נמצאים באותו מעשה ממש מ''מ כולם יכולים להיות באבזרייהו דעריות, וכל שכולם נמצאים במצב זה אין בושה זה מזה, וכן לא יגלו זו על זו.

מערכה מול מערכה

הרי לפנינו סברת רש''י להתיר יחוד עם ג' או ד' נשים ורק בשתיים אסור וכן דעת תוס' רבינו פרץ ושכן הבין בדעת ר''ת, וכן מצאנו גם למאירי (שם) שכתב בשם גדולי הרבנים לחלק בין שתיים לשלש נשים וסיים והדברים נראים כן, עכ''ל. לעומתם מצאנו לתוס', הרא''ש, הריטב''א והרמב''ם (פכ''ב הל''ח) וכ''ד הגהות רבינו פרץ על הסמ''ק (סימן צט) דאף בג' וד' נשים יש לאסור היחוד עמהן.

פסק השו''ע והרמ''א

להלכתא פסק השו''ע (אהע''ז סימן כב ס''ה) כדעת הרא''ש והרמב''ם דאיש אסור לו להתייחד עם הרבה נשים, אלא שהרמ''א כתב שם בשם י''א דאיש אחד עם נשים הרבה מותר אם אין עסקיו עם הנשים. עי''ש.

אשכנזיה מצלת על הספרדיה

לאור האמור אם במקום אחד נמצא איש אחד עם הרבה נשים אף שלדעת השו''ע אין להתיר יחוד זה, מ''מ אם נמצאות שם כמה אשכנזיות שלשיטתם מעל שתי נשים מותר היחוד הרי שהם עשו בהיתר כי ישנם מעל ג' נשים שהולכות לדעת הרמ''א שמעשה זה מותר ולא חיישנן ליחוד זה, וממילא גם אותן נשים ספרדיות ניצלו מיחוד זה.

טיול עם נהג

לפיכך אם יצאו בנות לטיול ונמצא האוטובוס באיזה חניון ששם לא שכיח כ''כ שיבואו מכוניות ויבדקו מה קורה עם אוטובוס זה, הרי יש לנו לחוש לאיסור יחוד, אולם אם יהיו שם בנות אשכנזיות שלהם מותר להתייחד עם איש כל שהם לפחות ג' נשים, ממילא מתירות הם את היחוד גם לבנות הספרדיות כי הם נחשבות לשומר.

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל6880466@gmail.co

בחדרי חרדים