אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
"פצצה מתקתקת": כך הופקר הציבור החרדי | דוח המבקר
בכרבע מבתי הספר במדינה לא היו רכזי זהירות בדרכים בשנים 2022 2021, בעיקר במגזר החרדי והערבי • למרות החלטות הממשלה, משטרת התנועה נמצאת בחסר מתמיד בשוטרים ובניידות • במדינות ה-OECD יש ניידת על כל 10 קילומטר, ואילו בישראל יש רק ניידת אחת על כל 100 קילומטר • דוח המבקר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרסם בצהריים (שלישי) דוח מיוחד העוסק בנושא בטיחות הדרכים. במהלך הדוח מתייחס מבקר המדינה למגזר החרדי וכותב כי קיימים פערים משמעותיים בהכשרה וזאת בעקבות אי קיום ביצוע הדרכות במוסדות החינוך.
בדוח מציין המבקר כי, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, יש למנות רכז זהירות בדרכים (רכז זה"ב) בכל בית ספר והוא יהיה אחראי לקיום פעילויות לבטיחות בדרכים לתלמידים, למורים ולהורים. המבקר מצא כי בכרבע מבתי הספר במדינה לא היו בשנה"ל התשפ"ב (2021 - 2022) רכזי זה"ב (ב-936 מתוך 3,684 בתי ספר). בדיקה פרטנית יותר של נתוני התשפ"ב מראה כי בחברה היהודית, ב-77.9% מבתי הספר היו רכזי זה"ב, ואילו בחברה הערבית הנתון הוא כ-60% בלבד. שיעור הרכזים הנמוך ביותר הוא בחברה הערבית, וזאת אף ששיעור הנפגעים מקרב הילדים בחברה הערבית גבוה באופן משמעותי מאשר בחברה היהודית.
מ-2019 קוצץ מספר התקנים לשוטרי זה"ב, שאחראים לפיקוח ולבקרה אחר פעילות משמרות הזה"ב בבתי הספר (מ-41.75 תקנים בשנת התשע"ז ל-11.75 בשנת התשפ"ג). הפערים המשמעותיים ביותר בהכשרה קיימים בחברה החרדית ובחברה הערבית, בעיקר בשל מעטפת בטיחותית לקויה בבתי הספר, דבר שאינו מאפשר את ביצוע ההדרכות, וכן מפני שחלק מבתי הספר בחברה החרדית לא מאשרים את כניסתן של שוטרות זה"ב לבתי ספר לבנים.
בשנת הלימודים התשפ"ג (2023-2022) אושרו בטיחותית להדרכה רק 26 כיתות בחברה החרדית (מתוך 1,486 כיתות במגזר כולו), מתוכן הוכשרו בפועל 22. ובחברה הערבית אושרה השתתפות בתוכנית של 75 כיתות בלבד (מתוך 1,638 כיתות במגזר כולו), וכולן הוכשרו בפועל.
מבקר המדינה אמר כי, "כבישי ישראל הם פצצה מתקתקת. מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים כ- 33 אלף בני אדם. מאחורי כל הרוג וכל פצוע עומדת משפחה שחייה נהרסו. מלבד זאת, המחיר הכלכלי של תאונות הדרכים מגיע לכ- 16 מיליארד ש"ח בשנה. לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים: שיעור תאונות הדרכים בישראל גדל בעשור האחרון בשעה שבמדינות מובילות באירופה הוא קטן, תקציבי הרלב"ד קוצצו, תקנים רבים במשטרת התנועה אינם מאוישים והממשלה אינה עומדת ביעדיה בתחום זה".
עוד אמר המבקר כי, "תאונות הדרכים אינן גזירת גורל. הטיפול בנושא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה והממשלה בכללותה. על הממשלה לאמץ יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים כמקובל במדינות מובילות באירופה".