ה"גרדיאן" הבריטי מביא פרטים נוספים ודרמטיים שחושפים לכאורה כיצד ניסתה ישראל למנוע פתיחת חקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בחשד לביצוע פשעי מלחמה בשטחיה יהודה שומרון ובמזרח ירושלים.

לפי הפרסום, ראש הממשלה נתניהו ידע על כוונותיו של התובע בהאג להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים לאחר שישראל האזינה לשיחות של התובע כרים חאן, אך הוא היה נתון ל"לחץ אדיר מצד ארצות הברית", כך לפי מקור ששוחח עם עיתון ה'גארדיאן'.

על פי הדיווח נתניהו התעניין בפעולות המודיעיניות נגד האג, ותואר על ידי גורם מודיעיני אחד כ"אובססיבי" בפרשה. במעקב אחר האג השתתפו השב"כ, ויחידה 8200. מידע מודיעיני שנאסף מהמעקב הישראלי הגיע למשרדי המשפטים, החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים. 

לפי התחקיר, ישראל השתמשה בארגוני ביון כדי לעקוב ולכאורה לאיים על הסגל הבכיר של בית הדין כדי לפגוע בהליך הבדיקה.

הלחץ שהופעל על התובעת הקודמת

ב-16 בינואר 2015, פתחה פאטו בנסודה, התובעת דאז בהאג, בבדיקה מקדימה של מה שבשפה המשפטית של בית המשפט כונה "המצב בפלסטין". חודש שלאחר מכן, שני גברים שהצליחו להשיג את כתובתה הפרטית של התובעת והופיעו בביתה בהאג.

מקורות הבקיאים באירוע אמרו כי הגברים סירבו להזדהות, אך אמרו שהם רצו להעביר מכתב לבנסודה בשמה של אישה גרמנייה אלמונית שביקשה להודות לה. המעטפה הכילה מאות דולרים במזומן ופתק עם מספר טלפון ישראלי.

הערכה כי ישראל העבירה מסר לתובעת כי היא יודעת היכן היא גרה. בית המשפט דיווח על האירוע לרשויות ההולנדיות שהציבו אבטחה נוספת, כולל התקנת מצלמות אבטחה בביתה.

חמישה מקורות הבקיאים בפעילות המודיעינית של ישראל אמרו כי ישראל ריגלה באופן שגרתי אחר שיחות הטלפון של בנסודה וצוותה.

"זה לא קשור לחמאס, זה לא קשור ליציבות בגדה המערבית", אמר מקור צבאי אחד על המעקבים. אחר הוסיף: "השתמשנו במשאבים שלנו כדי לרגל אחרי פאטו בנסודה - זה לא משהו לגיטימי לעשות בתור מודיעין צבאי".

מלשכת ראש הממשלה נמסר לעיתון: "השאלות שהועברו אלינו מלאות בטענות כוזבות ומופרכות ונועדו לפגוע במדינת ישראל". מצה"ל נמסר לעיתון: "צה"ל לא ביצע ואינו מבצע מעקבים או פעולות מודיעיניות נגד האג".

כזכור הבוקר דיווחנו כי ראש המוסד לשעבר, איים לכאורה על התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי בהאג בסדרת פגישות חשאיות שבהן ניסה ללחוץ עליה לנטוש חקירת פשעי מלחמה, כך חשף ה"גרדיאן" הבריטי.

המגעים החשאיים של יוסי כהן עם התובעת של בית הדין הפלילי דאז, פאטו בנסודה, התקיימו בשנים שקדמו להחלטתה לפתוח בחקירה רשמית של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לכאורה "בשטחים פלסטיניים כבושים".

החקירה שהחלה ב-2021, הגיעה לשיאה בשבוע שעבר כאשר יורשה של בנסודה, קארים חאן, הודיע ​​כי הוא מבקש להוציא צו מעצר לראש הממשלה נתניהו, ועל שר החוץ גלנט בגין המלחמה בעזה.

על פי הדיווח, מעורבותו האישית של כהן התרחשה כשהיה ראש המוסד. מקור ישראלי אמר לעיתון כי מטרת המוסד הייתה לגייס אותה כמי שתשתף פעולה עם דרישות ישראל.

כהן אמר לתובעת לכאורה: "את צריכה לעזור לנו. את לא רוצה להיכנס לדברים שעלולים לסכן את הביטחון שלך או את של המשפחה שלך".

אדם שתודרך על פעילותו של כהן אמר שהוא השתמש ב"טקטיקות נתעבות" נגד בנסודה כחלק ממאמץ לא מוצלח בסופו של דבר להפחיד אותה ולהשפיע עליה.

בחדרי חרדים