דרמה: בית הדין הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט.
אירועי ה-7.10 השפיעו על ישראלים בנוגע לעישון
לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון, מתפרסמים נתונים דרמטיים ומדאיגים של סקר ישראלי חדש, מחקרים מדעיים ועובדות מעודכנות על תופעת העישון בישראל
אילוסטרציה צילום: unsplash
על פי סקר חדש, כ- 21.5% מהישראלים מעשנים סיגריות כ-19% מבני הנוער והצעירים בגילאי 16-24 מעשנים סיגריות אלקטרוניות, כ-11% מהציבור נמצאים עם מעשנים כ-94% מהציבור נחשף לעישון במקומות ציבוריים, כ-74% מהישראלים מבני ה-55-60 מכירים אנשים שרוצים להיגמל אך לא מצליחים וכמחצית מהציבור נמנע להגיע למקומות עקב עישון.
באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי כמעט בכל שעה מת ישראלי כתוצאה ממחלה שנגרמה מעישון אקטיבי או פסיבי ומזכירים כי עישון גורם לסוגי סרטן שונים, התקפי לב, שבץ מוחי ומחלת ריאות חסימתית כרונית. למעשה מדי שנה מתים כ-8,000 ישראלים מעישון אשר גם אחראי לכ -20% מכלל מקרי המוות מסרטן ברחבי העולם.
משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן הסביר כי: "אנחנו מאוד מודאגים מתופעת העישון בישראל אשר מקצרת את תוחלת החיים, גורמת למחלות רבות ולמוות. עם כל מה שהאנושות יודעת על ההרגל הממכר, היינו מצפים שבשנת 2024 שאחוז המעשנים בישראל ירד לספרה אחת כמו במדינות מתקדמות ומודרניות שכבר התפקחו, אך למרבה הצער נתוני הסקר החדש מציגים תמונה עגומה וכמעט בכל שעה מת ישראלי נוסף מנזקי עישון".
על פי נתוני הסקר החדש, העישון בישראל מתבסס רובו על סיגריות רגילות, אך גם על סיגריות אלקטרוניות והשילוב בין השניים. שיעור המעשנים סיגריות רגילות עומד על 21.5%, כאשר העישון נפוץ יותר בקרב גברים (26.6%) ובחברה הערבית (28%). הצריכה של סיגריה אלקטרונית עומדת על 14% והיא יורדת עם הגיל, כאשר השיעור בקרב בני נוער וצעירים בגילאי 16-24 עומד על 19%.
כמעט לכל האוכלוסייה יוצא להיחשף לעישון במקומות ציבוריים (94.2%). המקומות העיקריים בהם נחשפים לעישון הם, הרחוב (66.8%), פארקים ציבוריים (53.8%), מסעדות ובתי קפה (53.4%) ובתחנות אוטובוס (48.8%).
באשר להשפעת העישון במקומות ציבוריים ולידיעת הרשויות המקומיות ובעלי מקומות הבילוי: מסתבר כי כמחצית מהציבור מונע מעצמו הגעה למקומות עקב עישון, אך בתדירות נמוכה.
כצפוי, נתון זה גבוה יותר בקרב אוכלוסיית הלא מעשנים (56%). המקומות העיקריים מהם הם נמנעים: ברים (43.1%), בתי קפה (37.7%), מפגשים ביתיים (35.7%) ומסעדות (32.8%). בהקשר לנתון זה מדגישים באגודה למלחמה בסרטן כי בכל המדינות המתקדמות אשר בהן ירד שיעור המעשנים, מתבצעת ברציפות אכיפה מהודקת של רשויות החוק של איסור עישון במקומות ציבוריים בדגש על מקומות בילוי.
כ-11% מהציבור נמצא עם מעשנים, כאשר הנתון גבוה משמעותית בחברה הערבית (20.7%) ובהלימה במחוז חיפה (18%).
ל 75% מהציבור ריח של עשן סיגריות מפריע. כמובן שבקרב אוכלוסיית הלא מעשנים ההצהרה גבוהה יותר (90.2%) ובהלימה גם בקרב נשים (82.7%), אך גם בקרב מעשני הסיגריות הנתון גם גבוה יחסית (45.9%).
ליותר ממחצית הציבור יש היכרות עם אנשים שרוצים להפסיק לעשן אך לא מצליחים (52%). נתון זה גבוה יותר בקרב המבוגרים בגילאי 55-60 (74%) ובקרב המעשנים עצמם שמעוניינים להפסיק לעשן (65.6%).
אירועי ה-7.10 אשר הפכו לטריגר ללחץ וכשליש מהציבור מכיר מישהו שהונע להתחלה או חזרה של עישון. כמחצית מהם קשורים לשירות הצבאי וכמחצית לא.
כ-40% מהמעשנים שינו הרגלים בעקבות ה-7.10: 12% חזרו לעשן, 21% מעשנים יותר ו-7% הפסיקו. 60% נשארו באותם הרגלים ומעשנים באותה מידי לפני ואחרי האירועים.
הסיגריה האלקטרונית נתפסת מזיקה לבריאות (82%), מעט יותר בקרב הלא מעשנים (86.9%) ונשים (85.5%). 89.4% מהמשיבים חושבים שטבק לגלגול עצמי מזיק לבריאות.
יותר ממחצית מהציבור סבור כי יש להעלות את המיסים (ובעקבות זאת את המחיר) של הסיגריות השונות (55.6%). מי שיותר תומכים בהעלאת מיסים הם כמובן אוכלוסיית הלא מעשנים (67.5%), אך תמיכה גבוהה בהעלאת מיסוי קיימת גם בגילאי 16-24 ובגילאי 45-54 (63%). לגבי הגבלות על פרסום ושיווק של סיגריות, גם כאן התמיכה רחבה (69%) וגבוהה יותר בקרב הלא מעשנים (75.8%).
בקרב אוכלוסיית המעשנים, כשני שליש מתחרטים על כך שהתחילו לעשן וכ-72.7% היו רוצים להפסיק לעשן. שתי הסיבות העיקריות שמונעות מהם את הפסקת העישון הן תחושת הכיפיות שקשה לוותר עליה וההרגל של שנים.
הסקר נערך ביוזמת ובמימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל בקרב 560 גברים ונשים בני 16-60.
במחקר חדש, צוות חוקרים מבריטניה ביקשו לבחון את השפעות השימוש בסיגריה אלקטרונית על ה-DNA בתאים וברקמות שונות בגוף והשוו אותן להשפעות הנובעות מעישון סיגריות טבק רגילות.
במשך החיים מתרחשים שינויים אפיגנומיים כתוצאה ממגוון גורמים גנטיים, חשיפה לכימיקלים שונים וגורמים סביבתיים. סוג אחד של שינוי אפיגנטי נקרא "מתילציה של DNA", והמחקר הנוכחי בדק את השפעת מוצרי העישון על שינוי מסוג זה. לשם כך נטלו החוקרים כ-3,500 דגימות DNA מהרוק בלחי, מהדם ומתאי צוואר הרחם במטרה לבדוק את השפעת מוצרי העישון על מתילציה של דנ"א באיברים בגוף האדם אשר נחשפו לעישון.
בדגימות הרוק התגלה כי בתאי האפיתל בפה ניכרים שינויים אפיגנומיים מהותיים במעשנים. תאי אפיתל הם חלק מהרקמה המצפה איברים בגוף, ולעיתים אלה התאים שמהם מתחיל להתפתח סרטן. גילוי מדאיג שעלה מהמחקר הוא ששינויים אפיגנומיים דומים נצפו גם בתאים של משתמשי סיגריות אלקטרוניות שעישנו פחות מ-100 סיגריות טבק בחייהם.
לסיכום, החוקרים מציינים שניתן למצוא בקרב משתמשי סיגריות אלקטרוניות כמה שינויים אפיגנטיים בתאי רוק מן הלחי הדומים לשינויים שנמצאו אצל מעשני סיגריות רגילות. שינויים אלה קשורים להתפתחות עתידית של סרטן ריאות במעשנים.
חשוב להמשיך לחקור את הסיכונים הפוטנציאליים לטווח ארוך של סיגריות אלקטרוניות, לרבות הסיכון לסרטן. המחקר פורסם בכתב העת Cancer Research בגיליון מרץ 2024, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון 2024.
