אירוע הצדעה לאלמנות, אלמני ויתומי המלחמה בכנסת

במשכן הכנסת נערך הבוקר (שני) ביוזמתה של ח"כ לימור סון הר מלך ממפלגת עוצמה יהודית, אירוע הצדעה לאלמנות, אלמני ויתומי מלחמת "חרבות ברזל". באירוע השתתפו, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור רבים, שהגיעו לכבד ולהוקיר את המשפחות השכולות.

שעות ספורות לפני פתיחת האירוע, חוסל ברפיח מפקד החוליה שרצחה את שולי הר-מלך, בעלה של ח"כ סון הר מלך.

במהלך דבריה, שיתפה ח"כ סון הר מלך את הקהל כי היא מרגישה סגירת מעגל: "המחבל שרצח את שולי בעלי שוחרר בעסקת שליט, ואתמול, לוחמינו הגיבורים באו איתו חשבון. אין מקרה בעולם. זה מחזיר אותי לאותו יום שישי, ראש חודש אלול תשס"ג. שולי בעלי ואני נוסעים ביחד. ולפתע - מחבלים. שהתעוררתי לאחר שרשרת ניתוחים שעברתי - לא זכרתי שום דבר: התעוררתי לתוך ידיעה אחת איומה, קשה וכואבת: שולי איננו. ברגע אחד היכו בי מילותיו של דוד המלך בתהילים: "להגיד בבוקר חסדך - ואמונתך בלילות". בבוקר, כשהכל בהיר, קל להודות. אבל בלילה? כשחשוך, כשאני לא מבינה דבר, כשהגוף והנפש כואבים באופן שאי אפשר בכלל לתאר - זה הרגע שבו נכנסת לתמונה האמונה. במהלך עשרים השנים האחרונות ניחמתי עשרות רבות של אלמנות ויתומים. תמיד שיתפתי מניסיוני: הדרך ארוכה וכואבת, אבל לא צועדים בה לבד. יש מישהו שמלווה אתכם, דואג לכם, משגיח על ילדיכם, ושותף מלא למסע הכואב והמיוסר הזה." 

השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר, ביקש מהנוכחים: "תתפללו עלינו, תתפללו שהיקירים שלכם יעשו הכל בשמיים כדי שנצליח, כדי שהארץ הזאת תהיה מקום בטוח יותר, מלא בגאווה ובעצמאות מלאה."

שר האוצר ח"כ בצלאל סמוטריץ', לא עצר את דמעותיו ואמר: "הנוכחים כאן נכנסו בעל כורחם למשפחה אחת גדולה: משפחת השכול, שהיא גם משפחה של חיים. המחיר הכבד והיקר שאתם משלמים, מלמד כמה גדול הדבר הזה של תקומת עם ישראל בארצו."

שנטל בלזברג, מייסדת ומנכ"לית "משפחה אחת", הדגישה בדבריה: "יום שמחת תורה יזכר לעם ישראל לעד כיום אבל לצדה של גבורה גדולה. אנו נמצאים במלחמה גורלית ועקובה מדם על הצלת עם ישראל כולו. בני משפחותיכם הם גיבורי העם היהודי, אשר השיבו את הכבוד והגאווה הלאומית. ועל כך, אנחנו אסירי תודה."

אייבי מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, קרא בנימה מעשית: "פוסט טראומה דומה להר געש. יתכן שתראו הר יפה מבחוץ, אך מתחת לפני השטח, הלבה ממשיכה לבעבע. ההתפרצות יכולה להתרחש בכל עת: היום, מחר, בעוד עשר או בעוד שלושים שנים. לכן, אם אתם מתמודדים עם פוסט טראומה, גם אם כרגע לא מורגשת השפעה, פנו לטיפול."

מנחת האירוע, דנה ורון, הזמינה לבמה פאנל נשי לשיתוף אישי. בפאנל השתתפו: 

- ליאור שני, אלמנתו של רס"ם במיל' עדי שני שנפל ברצועת עזה.
- רויטל שמיר, אלמנתו של רב סרן מוטי שמיר שנהרג בקרב בקיבוץ רעים ב-7.10.
- מיכל ריין, אלמנתו של רס"ן במיל' אריה ריין שנהרג ברצועת עזה.
- מונא עבדאללה, אלמנתו של סא"ל עלים עבדאללה, שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בגבול לבנון.
- יעל נאמן, אלמנתו של רס"ן במיל' ד"ר איתן נאמן שנהרג בקרב בשדרות ב-7.10.
- ראשית צור, אלמנתו של מג"ד סיירת הנח"ל יהונתן צור (ברנש) שנפל בדרך לכרם שלום ב-7.10.
- טליה וייצן, אלמנתו של עמיחי וייצן, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ כרם שלום, שנפל בקרב ב-7.10.

יעל נאמן שיתפה: "יש ממש כאב פיזי של לב שמתנפץ לרסיסים." מיכל ריין הוסיפה: "הלב שלי כבר לא נראה כמו לב של אדם מחוץ למשפחת השכול. אנחנו משפחה שבה נמצאים: אמא, שלוש ילדות ואבא בלב." טליה וייצן הזדהתה עם הדברים, וציינה: "מנסים ללמוד את החיים החדשים ביחד."

ליאור שני הניחה את הזרקור על התמודדות הילדים: "כשמדברים על אדם מבוגר, יש חוסן מסוים וידע עצמי איך לתפקד ולתת מקום לתחושות. אבל אצל ילדים - אני כל עולמם. זה אתגר משמעותי." מונא עבדאללה שיתפה על אמונת העדה הדרוזית בגלגול נשמות: "האמונה מחזיקה אותנו. אני חייבת לקום בשביל הילדים שלי. אם לא אהיה חזקה בשבילם - אז מי?"

ראשית צור אמרה: "באופן מוזר, הסביבה מסתכלת עליי ומנסה לשאוב כוחות. זה משפיע: אני משתדלת להיות חזקה מתוך ידיעה שכאהיה בסדר, הילדים יהיו בסדר והסביבה תהיה בסדר."

רויטל שמיר התחברה לדברים: "יש מעגלי שכול. גם לחברים יש חור בלב. במקום מסוים אני מרגישה שאני מקבלת כח מלתת כח לאחרים."

בסיום הפאנל נשא דברים ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות: "התשובה האמיתית כלפי האויבים שלנו היא אחדות. ישבו בפאנל נשים שלא נשאלו על ידי האויב לגבי הסטטוס שלהן. יהודים או לא - כולן שילמו את המחיר הכי כבד ויקר שיכול להיות. אתם הכח וההשראה שלנו להמשיך הלאה."

השרה עידית סילמן דיברה על הצורך בהקמת תוכנית לאומית שתספק סיוע מעשי בבתי משפחות שכולות: "להכניס לבית יד תומכת עד שהילדים יהיו בני שמונה-עשרה, ויהיה קל יותר."

כאשר הזמינה דנה את חברי הפאנל הבא, היא אמרה: "לא מזמן, בערב יום הזיכרון פורסם כי מניין היתומים עלה בלמעלה מ-500. אני בכוונה לא נוקבת במספר מדויק, כי זה מספר שלמרבה הצער עוד מתעדכן בזמן שאנחנו יושבים כאן. אבל כשחושבים על "500" מקבלים מספר שקשה לעכל. הרי מהם 500 ילדים? זה כמו בית ספר גדול, אבל הם פזורים על פני כל הארץ, נטמעים בין כולנו, ולאנשים שבאים איתם במגע - כמו צוות הוראה או שכנים - לא תמיד יש מושג מה כדאי להגיד, מה נכון, איך. אז במקום לדבר "עליהם", היה חשוב לנו לדבר "איתם". לשמוע את הקולות ואת נקודת המבט."

בפאנל השתתפו אביתר ואבינועם נאמן - בניו של ד"ר איתן נאמן שנהרג בקרב בשדרות ב7.10, וסתיו ויובל מרקוביצ'י בנותיו של אהרון ארתור מרקוביצ'י, שוטר שנהרג כשחילץ אנשים מהנובה.
סתיו אמרה: "הסביבה לא תמיד מבינה, כי הם לא עברו את מה שאנחנו עוברים. ויחד עם זאת, חשוב לשתף ולא לשמור בבטן".
יובל הוסיפה: "למצוא משהו שעושה טוב ולעשות דברים שאוהבים".
אבינועם הרחיב: "כמעט ואין אנשים שחווים אובדן באותה הצורה. חשוב לדעת שכל אחד לוקח את זה אחרת ולכן כל התמודדות היא נכונה".
אביתר חתם: "תנו משמעות לכאב. זה לא קרה סתם, ולכן אין סיבה שסתם יכאב לכם. כל אחד צריך למצוא את הדרך לתעל את הכאב למקום טוב יותר".

בחדרי חרדים