עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
המדינה לבג"ץ: חקיקת חוק הגיוס תושלם עד סוף מושב הקיץ
המדינה הגישה הערב תצהיר משלים לקראת הדיון בשתי עתירות הנוגעות לחוק הגיוס. בתצהיר המדינה מפרטת את לו"ז חקיקת חוק הגיוס. מדובר על חוק הגיוס מהממשלה הקודמת. כל הפרטים
המדינה הגישה הערב (חמישי) תצהיר משלים לקראת הדיון בשתי עתירות הנוגעות לחוק הגיוס, עתירה ראשונה על מעמד בני הישיבות ועתירה שניה על התקציבים. הדיון ייערך בעוד כשלושה שבועות ב2.6.
בתצהיר, המדינה מפרטת את לו"ז חקיקת חוק הגיוס. מדובר על חוק הגיוס מהממשלה הקודמת. כזכור, הבוקר אושר בוועדת שרים לחקיקה החלת דין רציפות על חוק הגיוס שקידם שר הביטחון לשעבר בני גנץ בכנסת הקודמת ואף אושר בקריאה ראשונה.
המדינה מפרטת שאחרי האישור הבוקר בוועדת שרים לחקיקה נדרשת תקופה מינימאלית של 7 ימים לטובת הגשת ערר. מיד לאחר שיסתיימו אותם ימים, יתקיים דיון בממשלה. יום לאחר מכן, תונח על שולחן הכנסתהודעת הממשלה בדבר הפעלת דין הרציפות. הצבעה על כך תתקיים באמצע החודש הבא.
לאחר ההצבעה על החלת דין הרציפות, הצעת החוק תובא לוועדת חוץ וביטחון להכנה לקריאה שניה ושלישית על מנת לסיים את חקיקת החוק עד לסוף כנס הקיץ.
מי שמייצג את הממשלה באופן פרטי בעתירות הוא עורך הדין דורון טאובמן. בתשובה הוא כותב: "מתן פטור גורף משירות של בני הישיבות יוביל בהכרח להתנגשות עם הציבור הכללי. מאידך גיסא, הצעות שונות העולות בשיח הציבורי כגון גיוס כל החרדים' או מיון לומדי התורה בבקו"ם או מכסת לומדי תורה - אף הן הצעות לא מעשיות אשר יובילו בהכרח להתנגשות עם הציבור החרדי וישיגו תוצאה הפוכה מזו הרצויה".
לדבריו, "במקום להגדיל את מספר המתגייסים לצה"ל מקרב הציבור החרדי יופחת מספרם, ובמקום להביא לאחדות בציבור כולו יובילו לפילוג. דרך המלך לפתור את התסבוכת הציבורית העצומה הזאת היא כאמור לקדם מתווה גיוס מוסכם לשירות צבאי ולשירות לאומי אזרחי, והכול כדי למנוע קרע בעם".
עוד כתב: "נבקש להעיר כי הקריאה המתריסה שנשמעה על ידי העותרים, כי בית המשפט הנכבד יחייב את הפוקד להוציא צווי גיוס מיידיים לכל בני הישיבות, מנוגדת להוראות החוק".
לגבי סוגיית התקציבים לישיבות כתב: "בהתאם לעמדת הממשלה, פקיעת חוק הגיוס ובעקבותיה היעדר הבסיס הנורמטיבי למתן דחיית שירות גורפת לתלמידי ישיבות, אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע להעברת התמיכות לתלמידי ישיבות במוסדות תורניים".
עמדה זו מנוגדת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה. הממשלה טוענת כי אין לכרוך בין מתן התמיכות לבין סוגיית מעמד בני הישיבות בעוד היועמ"שית עושה כריכה לכך.
כהוכחה לכך שאין לכרוך את סוגיית התקציבים לסוגיית התמיכות נוספה העמדה המקצועית של יועמ"שית אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך שהבהירה שאין שום קשר.
"יצוין", נכתב בעמדת יועמ"שית משרד החינוך, "כי כבר עם פקיעת חוק טל תוקנו מבחני התמיכה, לפרק זמן מוגבל, באופן שינתק את הקשר בין מעמדו של תלמיד לפי חוק טל דאז, ובין התמיכה במוסד עבור לימודי התלמיד".
עוד נכתב: "תכלית אותו התיקון, והעיקרון שהוטמע במבחני התמיכה מאז הינו שהמוסדות התורניים יוכלו להמשיך ולהיתמך בעבור לימודי כל תלמיד שלא נקרא לשרת בשירות סדיר. התיקון היה בזמנו הוראת שעה עד להסדרת חוקית אחרת.
כיום העיקרון מוטמע במבחנים בהוראה קבועה, כפי שיפורט להלן. להבנתנו, מבחני התמיכה קובעים הסדר נכון ומאוזן, ואינם מונעים תמיכה לכל מלש"ב שצו דחיית השירות שלו פקע, או שאין בידו צו תקף מכל סיבה, אלא רק מרגע שנקרא להתייצב לשירות סדיר".