עמית סגל: ניר דבורי מפרסם: צה״ל השמיד הלילה את הבסיס הסודי התת קרקעי של חיזבאללה לייצור טילים.
התגברות מקרי הונאה של קשישים ושורדי שואה
דיון מעקב על התגברות מקרי ניצול כלכלי של קשישים ושורדי שואה התקיים בכנסת | לנה, שורדת שואה שנעקצה בחמשת אלפים שקלים: "הבנק אמר שאני אשמה והמשטרה סגרה את התיק" | יו"ר הוועדה: תחושה של אטימות המערכת. הגברת מודעות לא מספיקה. המערכת צריכה להגן על האזרחים ולא להתחמק
יהודי ניצול השואה מניח תפילין צילום: הידברות
הוועדה המיוחדת של הכנסת לטיפול בשורדי השואה, התכנסה הבוקר (חמישי), לדיון מעקב בנושא התגברות מקרי הניצול הכלכלי של שורדי שואה וזקנים על רקע המלחמה.
"הדיון יתמקד בהונאות שמתבצעת באמצעות שיחת טלפון – שמובילה להשתלטות מרחוק על מכשירי סלולאר ומחשב במקרים ה"קלים", במרכאות, או ממש לגניבת זהות מקיפה – במקרים הקשים והמורכבים יותר", אמרה בפתח הדיון יו"ר הוועדה.
"הבנקים, חברות האשראי והתקשורת, מתגאים שהשירות שלהן הופך ליותר דיגיטלי, ופחות פרונטאלי. פעולות שבעבר הצריכו הגעה לסניף נעשות בלחיצת כפתור ובלי עין אנושית בוחנת. לצד היתרונות רבים שיש במהלך הזה, ישנן גם חסרונות ובראשן הקושי שיש לאוכלוסייה שאין לה אוריינות דיגיטלית, וכמובן הקלות בה ניתן לבצע הונאות כלפי אותה אוכלוסייה".
אהרון ומרים ריין, זוג פנסיונרים מהגליל סיפרו: "התקשר אדם שטען ששלח לנו קוד אימות כדי להעביר חבילה. חשדתי שקרה משהו, פניתי לבנק במייל אבל זה היה יום שישי. במוצאי שבת כבר לא היה לנו אפשרות להיכנס לטלפון ולחשבון הבנק. מזל שאנחנו גרים בקהילה צעירה של אנשים שלא מפחדים מטלפונים חכמים, והצליחו להגיע למנהלת הסניף שחסמה את הכניסה לבנק ולשנות את הסיסמה. התקשרנו לחברות האשראי כדי לבטל את הכרטיסים, מתברר שלמרות שהתקשרו לטלפון של בעלי, הם הצליחו להיכנס גם לאשראי שלי ולשנות סיסמא וכתובת, ולהעביר עשרת אלפים שקלים בהעברת זהב. עד יום שני היינו במאבק עם חברת התקשורת כדי לקבל את הקו חזרה כי הנוכלים הספיקו לנייד את המספרים שלנו. אתה עומד מול מערכת אטומה שלולא החברים הצעירים שבקהילה, לא היינו מצליחים להתמודד איתה. בנק מזרחי טען שהם מחויבים לגבות את הכספים, למרות שהכרטיס גנוב. איפה חברת האשראי? אנחנו הלקוחות שלכם. ברגע שיש להם את תעודת הזהות שלך אתה לא יודע איפה זה יגמר. התחושה היא שהכל נופל על הקורבן.
שורדת השואה לנה ביר שיתפה בסיפורה: "קיבלתי שיחה ומישהו דיבר איתי ברוסית, והוא אומר שהוא מחברת תקשורת ומבקש לדעת איך האינטרנט אצלי. הוא ביקש שאגש למחשב ואתחבר לאינטרנט. אמרתי לו שני לא יודעת איך מתחברים והוא אמר לי מה לעשות. ואחר כך ביקש שאעשה אותו דבר עם הטלפון. במקרה סיפרתי את הספור לאחד השכנים שהבין שמדובר בגניבה וסגר את האינטרנט. ביקשתי מאחד הנכדים שיבוא לבדוק מה קרה. הוא הגיע אחרי שעה, התקשרנו לבנק ושנינו את הנתונים. התברר שלקחו ממני חמשת אלפים שקלים תוך שעה. למחרת הלכתי למשטרה, ששלחו אותי לבנק לאומי לבקש להחזיר את הכסף או לפחות להשתתף. אבל הבנק טען שאני אשמה והם לא מחזרים לי את הכסף. במשטרה כתבו לי שהם סגרו את התיק".
יבגני פידמן, בנו של בוריס אמר "כשותף בחשבון של ההורים, אני מקבל ארבעה מסרונים על משיכה של 8 אלפים שקלים בכל פעם מהחשבון. קבלתי שיחה ממחלקת ביטחון של בנק לאומי. מתברר שהתקשרו לאבא שלי נציג מהוט שרצה לבדוק לו את האינטרנט, וכך בעצם השתלט לו על הטלפון והמחשב. אחרי שעתיים התקשרה מישהי שהציגה את עצמה כנציגת בנק לאומי ואף הקריאה לנו את הפעילות בחשבון. מי יודע דברים כאלה מלבד הבנק? היא סיפרה שנכנסו לחשבון והחליפו סיסמא, והם שולחים שליח שיבוא לאסוף את כרטיס האשראי, שאסף את הכרטיס ומיד ניגש למשוך כספים.
מתברר שיש אופציה לתקרת משיכה של 48,000 שקלים. עצרו את המשיכה אחרי 4 משיכות בסך כולל של 32,000 שקלים. פנינו לבנק ושלחו אותנו למשטרה, שאמרה שלמזלנו הם עצרו את זה בסכום הזה ולא יותר. נציג מחלקת הסייבר בבנק סיפר לי שנכנסו לחשבון מכתובת איי.פי שונה מבד"כ, ושהחליפו סיסמא ושהגדילו את תקרת המשיכה היומית. ואני שואל: אבא נפל בפח, אבל איפה האחריות של הבנק? אפשר היה להוסיף בדיקת גיל משתמש. כך שאם אדם מעל גיל 75 שבאותו יום גם שינה סיסמא וגם הגדיל את תקרת המשיכה, זה ידליק נורה אדומה בבנק. המשטרה שלחה אותנו לטפל מול הבנק שאמר שנגיד תודה שעצרו את המשיכות אחרי 32 אלף ש"ח".
רפ"ק רויטל יהושע, קצינת הונאה ארצית במשטרת ישראל: לצערנו השיטה הזאת מוכרת. המשטרה רואה בחומרה רבה את העוקץ. החלטנו שהמקרים של הלנה ויבגני ייבחנו שנית. בודקים באיזה מדיניות עלנו לפעול מול התופעה. ממשיכים בהגברת ההסברה והחשיפה לנושא".
עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל אמרה "זהו סוג חדש של הונאה מתוחכמת וצריך ללמוד אותה. הבנקים מקיימים ניטור קבוע על פעיליות חריגות. יש כל הזמן איזון עדין בין הצורך לאפשר לאדם לפעול בחופשיות בחשבון שלהם לבין עצירת הונאות".
אלי לוי, מנהל תחום חירום במשרד התקשורת אמר: "פרסמנו שימוע שמורה לספקי התקשורת לחסום שיחות מחו"ל שמזדהות כשיחות מקומיות, וכן לחסום שיחות פנים ארציות שמזדהות במספרים שלא סופק להם. מאמינים שתוך חודש נפרסם הוראות לשינוי התקנות".
בתום הדיון, מתחה יו"ר הוועדה ביקורת על אי הגעת נציגי הבנקים והאשראי לדיון: "ההתנהלות מאוד מטרידה והתעלמות בוטה מהלקוחות. עוד הוסיפה ח"כ כהן כי הגברת מודעות בלבד לא תועיל: "צריך משטרה שתשמור מפני גניבות וגופים שמקבלים עמלות על כך שהם מחזקים את הכסף שלנו שיעשו את עבודתם ולא יתנערו. נעשה הכל כדי לשפר את המערכת שתחסום את האפשרות לעשוק בעתיד, גם באמצעות חקיקה שאנחנו מקדמים בימים האלה. כשהבנק אומר ללקוחה "בעיה שלך", וכשהמשטרה סוגרת תיק למרות שמדובר בגניבה, זה אומר שהמערכת אטומה, והתפקיד שלי להיות הלובסטית עד שנפרוץ את חומת האטימות הזאת".
