אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
ישראל מקדמת חלופות לייצוא וליבוא מטורקיה
משרד הכלכלה יקצה סכום ראשוני של 5 מיליון ש״ח לסיוע ליצואנים בפעולות שיווק ואיתור שווקים חלופיים ליצוא. באשר ליבוא הרגולטורים כולם עוסקים בסיוע לחלופות יבוא וייצור מקומי לרבות ע״י הקלות רגולטוריות ושחרור חסמים
אילוסטרציה צילום: unsplash
כנס יצואנים בהובלת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, יו"ר מכון היצוא, אבי בלשניקוב, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, נשיא לשכת המסחר ישראל טורקיה, גד שושן ומנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, רועי פישר. במסגרת הכנס עודכנו היצואנים על סיוע משרד הכלכלה וקיימו פגישות עבודה עם נציגי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה למיקוד הפעילות מול שווקים חלופיים.
בשבוע הבא (חמישי) יתקיים כנס יבואנים בהובלת שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג׳מן ומנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, רועי פישר.
בכנס הוצגו נתונים ותובנות מעבודת מטה ממשלתית, בינמשרדית בהובלת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, להלן מספר תובנות ונתונים בולטים:
יבוא בהיקף 5% ויצוא בהיקף 2.5% (7.5 מליארד דולר ייבוא ו- כ- 2 מליארד דולר ייצוא) מכלל פעילות הסחר של ישראל מייצרים אתגרים ברי ניהול ופתרון שעיקרם הזדמנות לשווקים חדשים, הרחבת קשרי סחר קיימים וחדשים וצמצום פעילות הסחר מול טורקיה לטובת החלופות.
טורקיה סופגת פגיעה משמעותית בהכנסות ממטבע זר, סחורה שנשארת בנמלים, פגיעה בפעילות התעשייה המקומית ופגיעה תדמיתית משמעותית של חוסר יציבות, אמינות וכיבוד הסכמים מול קהילת העסקים הבינ"ל.
משרד הכלכלה בוחן מענקי סיוע ליצואנים וליבואנים, סנקציות ופעילות בגופי סחר בינ"ל, הקלות רגולטוריות ליבוא והרחבת פעילות מול שווקים שונים.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, קיים בימים האחרונים פגישות עם מקבילו היווני, שר הכלכלה והאוצר קוסטיס חאצידאקיס, עם שר הכלכלה והאוצר האיטלקי, מר ג'יאנקרלו ג'יורג'טי ועם השר האיטלקי לעסקים וייצור מקומי, מר אדולפו אורסו. בשיחות נבחנו חלופות שונות ליבוא והיצוא מישראל.
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, מקיים מאז הכרזת טורקיה דיונים בינמשרדיים עם מגוון גורמי ממשלה, לצד ארגוני תעשייה ומסחר, בכדי למפות את האתגרים ביבוא וביצוא בתחומים השונים ולגבש מדיניות ופתרונות, הן לטווח המיידי והקצר והן לטווח ארוך יותר. בצוות הבינמשרדי נציגי/ות משרדי החוץ, המל"ל, האוצר ורשות המסים, חקלאות, אנרגיה, תחבורה, ובנק ישראל. כמו כן, מקיימים נציגי המשרד קשר שוטף עם נציגי התעשיינים, היצואנים ויבואנים בתחומים השונים.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת אמר כי "הצעד החד-צדדי של ארדואן יפגע בעיקר בתדמיתה הרעועה ממילא של הכלכלה הטורקית, באנשי העסקים בטורקיה, המביעים תסכול וכמובן בעם הטורקי. אנו פועלים מול פורומים בינלאומיים כדוגמת ארגון הסחר העולמי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), במקביל לפיתוח חלופות סחר, בדגש על ייבוא, אל מול שותפים וותיקים ואמינים באגן הים התיכון. צריך להבין שאין סיבה להסתמך על מדינה שלא יודעת להבטיח שרשראות הספקה ושנעה כמו שבשבת על פי גחמות פוליטיות".
בשנת 2023 הסתכם הייבוא מטורקיה בהיקף של כ-5.2 מיליארד דולר, כולל שירותים. מתוכם כ-2.8 מיליארד לענף הבנייה. כלל המוצרים המיובאים מטורקיה אינם ייחודיים וזמינים לרכישה ליבואנים הישראלים בשוק החופשי וחלק לא מבוטל מהם ניתן לייצר ולרכוש בישראל. על מנת לצמצם את הפרשי עלויות השילוח הימי, עיקר מאמצי איתור חלופות הייבוא מתמקדים במדינות אגן הים התיכון ואל מול שותפות סחר אמינות כיוון ואיטליה. הרחבת יחסי הסחר עתידה להשפיע גם על הייצוא הישראלי למדינות הנ"ל ולבסס רשת סחר אמינה של מדינות אגן הים התיכון אשר תטיב עם ישראל ועם האזור כולו.
